חידה ספירת העומר להוציא בספירת העומר (1 צופה)

[אורי]

חידה.

איך יתכן שב' אנשים סופרים ספירת העומר בברכה, ויכולים להוציא בברכה את כולם, מלבד אותם בעצמם, כלומר ב' אנשים אלו אינם יכולים להוציא בברכה זה את זה.

 

[הרב הירושלמי]

שניהם שכחו לספור יום אחד

 

[הרב הירושלמי]

שניהם ספרו כבר ביום זה

 

[נפקא מינא]

שניהם שכחו לספור יום אחד

לחץ כדי לכווץ...

שניהם ספרו כבר ביום זה

לחץ כדי לכווץ...

אתה סתם זורק "פתרונות".
אם שניהם ספרו או שכחו מה שייך שיוציאו את עצמם?

 

[הרב הירושלמי]

אם שניהם ספרו או שכחו מה שייך שיוציאו את עצמם?

לחץ כדי לכווץ...

מלבד אותם בעצמם

לחץ כדי לכווץ...

אכן לא שייך
את האחרים כן

 

[הרב הירושלמי]

במקרה שבו ראובן מבין ודובר רק שפה אחת (למשל, צרפתית), ושמעון מבין ודובר רק שפה אחרת (למשל, אנגלית).
ראובן סופר ספירת העומר בברכה בצרפתית, והוא אכן מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין צרפתית.
שמעון סופר בברכה באנגלית, והוא מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין אנגלית.
אך ראובן אינו יכול להוציא את שמעון, משום ששמעון אינו מבין צרפתית ועבורו אין זו "ספירה",
ושמעון אינו יכול להוציא את ראובן, משום שראובן אינו מבין אנגלית.
יוצא שכל אחד מהם יכול להוציא את כל השומעים המבינים את שפתו, אך אינם יכולים להוציא בברכה זה את זה

 

[אורי]

שניהם שכחו לספור יום אחד

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נכון שהרי שיטת הפרי חדש וסיעתו שאחד שדילג יום חשיב אינו בר חיובא להוציא את אחרים ידי חובה דחשיינן לבה''ג

 

[אורי]

אתה סתם זורק "פתרונות".
אם שניהם ספרו או שכחו מה שייך שיוציאו את עצמם?

לחץ כדי לכווץ...

צודק בהחלט אם ספרו מה יש להם להוציא את עצמם באותו יום

 

[אורי]

אכן לא שייך
את האחרים כן

לחץ כדי לכווץ...

כבר הערתי את אחרים לא יכולים להוציא שאינם בר חיובא לדעת הבה''ג, וכך פסק הפרי חדש ועוד רבים.

 

[אורי]

במקרה שבו ראובן מבין ודובר רק שפה אחת (למשל, צרפתית), ושמעון מבין ודובר רק שפה אחרת (למשל, אנגלית).
ראובן סופר ספירת העומר בברכה בצרפתית, והוא אכן מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין צרפתית.
שמעון סופר בברכה באנגלית, והוא מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין אנגלית.
אך ראובן אינו יכול להוציא את שמעון, משום ששמעון אינו מבין צרפתית ועבורו אין זו "ספירה",
ושמעון אינו יכול להוציא את ראובן, משום שראובן אינו מבין אנגלית.
יוצא שכל אחד מהם יכול להוציא את כל השומעים המבינים את שפתו, אך אינם יכולים להוציא בברכה זה את זה

לחץ כדי לכווץ...

אכן השאלה היא באופן שיכולים להוציא את כל העולם בעיקרון שדוברים בשפה שמבינים כמובן.

 

[הרב הירושלמי]

זה לא נכון שהרי שיטת הפרי חדש וסיעתו שאחד שדילג יום חשיב אינו בר חיובא להוציא את אחרים ידי חובה דחשיינן לבה''ג

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי למה זה לא נכון,
הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה תפילה פרק ט"ז סעי' כ"א, שלמי מועד עמ' תמ"ב) – "גם מי שדילג יום אחד מלספור ספירת העומר, יכול לברך על הספירה כדי להוציא אחרים בברכתו".
אתה מתכוון שהשאלה שלך היא לכו"ע? אם כך, כדאי לכתוב זאת פעם הבאה.

צודק בהחלט אם ספרו מה יש להם להוציא את עצמם באותו יום

לחץ כדי לכווץ...

כתבת שהם לא יכולים להוציא את עצמם! אז למה מפריע לך שהם לא יכולים להוציא את עצמם?

 

[אורי]

לא הבנתי למה זה לא נכון,
הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה תפילה פרק ט"ז סעי' כ"א, שלמי מועד עמ' תמ"ב) – "גם מי שדילג יום אחד מלספור ספירת העומר, יכול לברך על הספירה כדי להוציא אחרים בברכתו".
אתה מתכוון שהשאלה שלך היא לכו"ע? אם כך, כדאי לכתוב זאת פעם הבאה.

כתבת שהם לא יכולים להוציא את עצמם! אז למה מפריע לך שהם לא יכולים להוציא את עצמם?

לחץ כדי לכווץ...

צודק בהחלט ככה זה חידה מה לעשות זה תמיד לא לכו''ע. והיינו דאדרבה הפתרון הוא דוקא לשיטה החולקת היינו לדעת הפרי חדש וסיעתו ולא לכו''ע כמו שאתה מבין מדברי.
אבל אתה צודק לשיטות שכן יכולים להוציא אחרים, אזי זה נפלא שאת עצמם אחד את השני אינם יכולים להוציא כי שניהם אינם יכולים לברך מספק וממלא אין כאן ערבות אחד לשני. נפלא ביותר.

 

[אורי]

לא הבנתי למה זה לא נכון,
הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה תפילה פרק ט"ז סעי' כ"א, שלמי מועד עמ' תמ"ב) – "גם מי שדילג יום אחד מלספור ספירת העומר, יכול לברך על הספירה כדי להוציא אחרים בברכתו".
אתה מתכוון שהשאלה שלך היא לכו"ע? אם כך, כדאי לכתוב זאת פעם הבאה.

כתבת שהם לא יכולים להוציא את עצמם! אז למה מפריע לך שהם לא יכולים להוציא את עצמם?

לחץ כדי לכווץ...

שוב התבוננתי שהפתרון הנ''ל אינו נכון לעצם השאלה.
שהנה במקרה זה יכולים לברך רק עבור אחרים [מדין ערבות] ולא עבור עצמם, [וכשמברך עבור אחרים יכול להוציא בברכה זו גם את אותו אחד שדילג יום אחד], והחידה היתה היכי משכח"ל שני אנשים שיכולים לברך על הספירה עבור עצמם [וגם להוציא אחרים מדין שומע כעונה או מדין ערבות] אבל אינם יכולים להוציא זא"ז למרות שכל אחד מהם יכול לברך על הספירה בעצמו.

 

[בצלצלי שמע]

שוב התבוננתי שהפתרון הנ''ל אינו נכון לעצם השאלה.
שהנה במקרה זה יכולים לברך רק עבור אחרים [מדין ערבות] ולא עבור עצמם, [וכשמברך עבור אחרים יכול להוציא בברכה זו גם את אותו אחד שדילג יום אחד], והחידה היתה היכי משכח"ל שני אנשים שיכולים לברך על הספירה עבור עצמם [וגם להוציא אחרים מדין שומע כעונה או מדין ערבות] אבל אינם יכולים להוציא זא"ז למרות שכל אחד מהם יכול לברך על הספירה בעצמו.

לחץ כדי לכווץ...

מודרים הנאה זה מזה.
שו"ע [תקפט,ז] :

 

[אורי]

מודרים הנאה זה מזה.
שו"ע [תקפט,ז] :

לחץ כדי לכווץ...

מ''מ בדיעבד יצא ידי חובה, ואנן בעינן היכי תימצי שגם בדיעבד אינו יכול להוציאו. ואמנם בשער הציון הקשה דהוי מצוה הבאה בעבירה, ומ''מ יש ליישב שאין העבירה בגוף השמיעה והמצוה רק בזה שנהנה שעשה שליחותו.
ועוד הרי יכול לצאת בלי שיאמר לו, כומו שליח ציבור שסופר ומברך ומוציא אחרים שטעונים ברכה, ועי'.

 

[אורה]

שניהם מברכים בבת אחת

 

[אורי]

שניהם מברכים בבת אחת

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כלל

 

[אורי]

תשובה.

באחד מימי הספירה ספרו שניהם בבין השמשות באותה שעה בדיוק, אלא שאחד מהם ספר את היום הקודם והשני ספר את היום הבא, והנה שניהם יכולים להמשיך לספור בשאר הימים בברכה מדין ספק ספיקא, דשמא ספרו כראוי, דביה"ש הוא ספק יום ספק לילה, ואף את"ל שלא יצאו יד"ח באותה ספירה בביה"ש, שמא כל יום מצוה בפנ"ע דלא כדעת הבה''ג.
אבל אם באים להוציא זא"ז בברכה בשאר הימים הרי אין כאן ס"ס, דהא אחד מהם בודאי לא יצא יד"ח ספירה באותה ספירה שספר בביה"ש, ולפ"ד הפר"ח מי ששכח לספור יום אחד אינו יכול להוציא את חבירו בברכה, ונמצא דהשומע אינו יוצא יד"ח הברכה להדעות שכל ימי הספירה מצוה אחת היא.

למי שיש הערות השגות נשמח מאוד

 

[הרב הירושלמי]

תשובה.

באחד מימי הספירה ספרו שניהם בבין השמשות באותה שעה בדיוק, אלא שאחד מהם ספר את היום הקודם והשני ספר את היום הבא, והנה שניהם יכולים להמשיך לספור בשאר הימים בברכה מדין ספק ספיקא, דשמא ספרו כראוי, דביה"ש הוא ספק יום ספק לילה, ואף את"ל שלא יצאו יד"ח באותה ספירה בביה"ש, שמא כל יום מצוה בפנ"ע דלא כדעת הבה''ג.
אבל אם באים להוציא זא"ז בברכה בשאר הימים הרי אין כאן ס"ס, דהא אחד מהם בודאי לא יצא יד"ח ספירה באותה ספירה שספר בביה"ש, ולפ"ד הפר"ח מי ששכח לספור יום אחד אינו יכול להוציא את חבירו בברכה, ונמצא דהשומע אינו יוצא יד"ח הברכה להדעות שכל ימי הספירה מצוה אחת היא.

למי שיש הערות השגות נשמח מאוד

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי למה שלא יוכל להוציא את חבירו בברכה
אם הא' צדק הוא יכול להוציא את השני לכו"ע.
מכיוון שאמרת שהא' יכול לברך, הוא יכול להוציא את השני.

השני עושה כזה חשבון - הס"ס שלי הוא שווה האם אני צדקתי או הוא, וממילא אין הבדל מי מברך

 

[אורי]

לא הבנתי למה שלא יוכל להוציא את חבירו בברכה
אם הא' צדק הוא יכול להוציא את השני לכו"ע.
מכיוון שאמרת שהא' יכול לברך, הוא יכול להוציא את השני.

השני עושה כזה חשבון - הס"ס שלי הוא שווה האם אני צדקתי או הוא, וממילא אין הבדל מי מברך

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נכון
אם הא' ספר נכון אזי ממלא השני חסר לו ספירה ולדעת הבה''ג אינו חייב בספירה ובברכה, וכל הצד שהא' יכול לספור בברכה זה אחרי שנקטנו כהבה''ג שרק אז יש לו ספק ספיקא לחיובא. והיינו ספק אחד אי כהבה''ג או לא, וגם אם כהבה''ג אזי ספר נכון. ולצד זה אין חבירו חבירו יכול לצאת על ידו כי לשיטתו אינו חייב במצוה.