חידה ספירת העומר להוציא בספירת העומר (1 צופה)
- מתחיל חוט אורי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- ספירת העומר
הודעה
חבר 18
נבחר כפתרון הטוב ביותר.
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
שניהם שכחו לספור יום אחד
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
שניהם ספרו כבר ביום זה
אתה סתם זורק "פתרונות".
אם שניהם ספרו או שכחו מה שייך שיוציאו את עצמם?
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
במקרה שבו ראובן מבין ודובר רק שפה אחת (למשל, צרפתית), ושמעון מבין ודובר רק שפה אחרת (למשל, אנגלית).
ראובן סופר ספירת העומר בברכה בצרפתית, והוא אכן מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין צרפתית.
שמעון סופר בברכה באנגלית, והוא מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין אנגלית.
אך ראובן אינו יכול להוציא את שמעון, משום ששמעון אינו מבין צרפתית ועבורו אין זו "ספירה",
ושמעון אינו יכול להוציא את ראובן, משום שראובן אינו מבין אנגלית.
יוצא שכל אחד מהם יכול להוציא את כל השומעים המבינים את שפתו, אך אינם יכולים להוציא בברכה זה את זה
ראובן סופר ספירת העומר בברכה בצרפתית, והוא אכן מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין צרפתית.
שמעון סופר בברכה באנגלית, והוא מוציא ידי חובה את כל הקהל המבין אנגלית.
אך ראובן אינו יכול להוציא את שמעון, משום ששמעון אינו מבין צרפתית ועבורו אין זו "ספירה",
ושמעון אינו יכול להוציא את ראובן, משום שראובן אינו מבין אנגלית.
יוצא שכל אחד מהם יכול להוציא את כל השומעים המבינים את שפתו, אך אינם יכולים להוציא בברכה זה את זה
זה לא נכון שהרי שיטת הפרי חדש וסיעתו שאחד שדילג יום חשיב אינו בר חיובא להוציא את אחרים ידי חובה דחשיינן לבה''ג
צודק בהחלט אם ספרו מה יש להם להוציא את עצמם באותו יום
כבר הערתי את אחרים לא יכולים להוציא שאינם בר חיובא לדעת הבה''ג, וכך פסק הפרי חדש ועוד רבים.
אכן השאלה היא באופן שיכולים להוציא את כל העולם בעיקרון שדוברים בשפה שמבינים כמובן.
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
לא הבנתי למה זה לא נכון,
הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה תפילה פרק ט"ז סעי' כ"א, שלמי מועד עמ' תמ"ב) – "גם מי שדילג יום אחד מלספור ספירת העומר, יכול לברך על הספירה כדי להוציא אחרים בברכתו".
אתה מתכוון שהשאלה שלך היא לכו"ע? אם כך, כדאי לכתוב זאת פעם הבאה.
כתבת שהם לא יכולים להוציא את עצמם! אז למה מפריע לך שהם לא יכולים להוציא את עצמם?
צודק בהחלט ככה זה חידה מה לעשות זה תמיד לא לכו''ע. והיינו דאדרבה הפתרון הוא דוקא לשיטה החולקת היינו לדעת הפרי חדש וסיעתו ולא לכו''ע כמו שאתה מבין מדברי.
אבל אתה צודק לשיטות שכן יכולים להוציא אחרים, אזי זה נפלא שאת עצמם אחד את השני אינם יכולים להוציא כי שניהם אינם יכולים לברך מספק וממלא אין כאן ערבות אחד לשני. נפלא ביותר.
שוב התבוננתי שהפתרון הנ''ל אינו נכון לעצם השאלה.
שהנה במקרה זה יכולים לברך רק עבור אחרים [מדין ערבות] ולא עבור עצמם, [וכשמברך עבור אחרים יכול להוציא בברכה זו גם את אותו אחד שדילג יום אחד], והחידה היתה היכי משכח"ל שני אנשים שיכולים לברך על הספירה עבור עצמם [וגם להוציא אחרים מדין שומע כעונה או מדין ערבות] אבל אינם יכולים להוציא זא"ז למרות שכל אחד מהם יכול לברך על הספירה בעצמו.
- הודעות
- 501
- תודות
- 2,960
- נקודות
- 290
מ''מ בדיעבד יצא ידי חובה, ואנן בעינן היכי תימצי שגם בדיעבד אינו יכול להוציאו. ואמנם בשער הציון הקשה דהוי מצוה הבאה בעבירה, ומ''מ יש ליישב שאין העבירה בגוף השמיעה והמצוה רק בזה שנהנה שעשה שליחותו.מודרים הנאה זה מזה.
שו"ע [תקפט,ז] :
ועוד הרי יכול לצאת בלי שיאמר לו, כומו שליח ציבור שסופר ומברך ומוציא אחרים שטעונים ברכה, ועי'.
תשובה.
באחד מימי הספירה ספרו שניהם בבין השמשות באותה שעה בדיוק, אלא שאחד מהם ספר את היום הקודם והשני ספר את היום הבא, והנה שניהם יכולים להמשיך לספור בשאר הימים בברכה מדין ספק ספיקא, דשמא ספרו כראוי, דביה"ש הוא ספק יום ספק לילה, ואף את"ל שלא יצאו יד"ח באותה ספירה בביה"ש, שמא כל יום מצוה בפנ"ע דלא כדעת הבה''ג.
אבל אם באים להוציא זא"ז בברכה בשאר הימים הרי אין כאן ס"ס, דהא אחד מהם בודאי לא יצא יד"ח ספירה באותה ספירה שספר בביה"ש, ולפ"ד הפר"ח מי ששכח לספור יום אחד אינו יכול להוציא את חבירו בברכה, ונמצא דהשומע אינו יוצא יד"ח הברכה להדעות שכל ימי הספירה מצוה אחת היא.
למי שיש הערות השגות נשמח מאוד
באחד מימי הספירה ספרו שניהם בבין השמשות באותה שעה בדיוק, אלא שאחד מהם ספר את היום הקודם והשני ספר את היום הבא, והנה שניהם יכולים להמשיך לספור בשאר הימים בברכה מדין ספק ספיקא, דשמא ספרו כראוי, דביה"ש הוא ספק יום ספק לילה, ואף את"ל שלא יצאו יד"ח באותה ספירה בביה"ש, שמא כל יום מצוה בפנ"ע דלא כדעת הבה''ג.
אבל אם באים להוציא זא"ז בברכה בשאר הימים הרי אין כאן ס"ס, דהא אחד מהם בודאי לא יצא יד"ח ספירה באותה ספירה שספר בביה"ש, ולפ"ד הפר"ח מי ששכח לספור יום אחד אינו יכול להוציא את חבירו בברכה, ונמצא דהשומע אינו יוצא יד"ח הברכה להדעות שכל ימי הספירה מצוה אחת היא.
למי שיש הערות השגות נשמח מאוד
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
לא הבנתי למה שלא יוכל להוציא את חבירו בברכה
אם הא' צדק הוא יכול להוציא את השני לכו"ע.
מכיוון שאמרת שהא' יכול לברך, הוא יכול להוציא את השני.
השני עושה כזה חשבון - הס"ס שלי הוא שווה האם אני צדקתי או הוא, וממילא אין הבדל מי מברך
זה לא נכון
אם הא' ספר נכון אזי ממלא השני חסר לו ספירה ולדעת הבה''ג אינו חייב בספירה ובברכה, וכל הצד שהא' יכול לספור בברכה זה אחרי שנקטנו כהבה''ג שרק אז יש לו ספק ספיקא לחיובא. והיינו ספק אחד אי כהבה''ג או לא, וגם אם כהבה''ג אזי ספר נכון. ולצד זה אין חבירו חבירו יכול לצאת על ידו כי לשיטתו אינו חייב במצוה.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר