בהר את שבתותי תשמורו

[אחד יחיד]

הפסוק החותם את פרשתנו הוא "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'" (ויקרא כ"ו ב').

נשאלת השאלה מהו עניינו וחידושו של פסוק זה כאן שכן בפרשת קדושים (פרק י"ט פסוק ל') כבר נזכר פסוק זהה?

 

[פנחס ע]

התרגום ירושלמי ובעקבותיו הרבה מפרשים (אב"ע וחזקוני ועוד) שכאן הכוונה על שבתות השנים ומקדשי הוא היובל

 

[אברך מישיבת מיר]

הפסוק החותם את פרשתנו הוא "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'" (ויקרא כ"ו ב').

נשאלת השאלה מהו עניינו וחידושו של פסוק זה כאן שכן בפרשת קדושים (פרק י"ט פסוק ל') כבר נזכר פסוק זהה?

לחץ כדי לכווץ...

א. הרמב"ן הביא דברי התורת כהנים דכתב מה ת"ל, אלא זה נאמר כנגד הנמכר לעובד כוכבים, שלא תאמר הואיל ורבי עובד עבודת כוכבים ומחלל שבתות אף אני אעשה כן, ת"ל את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראי אני ה'. וביאר הרמב"ן הזכיר הכתוב עבודה זרה ושבת שיזהר בהן העבד הנמכר לגוי, ומורא המקדש שיבא שם ברגלים ויירא ממנו, והוא הדין לכל המצות, אבל הזכיר אלה שהן אבות ללמד על כולן.


ב. בדעת זקנים פרשו דאתא למימר דאתקש מקדש לשמירת שבת לו' לך מה שמירת שבת לעולם שנא' אות היא לעולם אף מורא מקדש לעולם שאף בחורבנו אסור ליכנס בו.

ג. האור החיים נראה שנתכוין להסמיך מצות שבת למצוה שלפניה דכתיב לא תעשו לכם אלילים וגו' לומר כשם שע"ז שקולה ככל התורה גם מצות שבת שקולה ככל התורה כולה, ע"ש.