פנחס מדוע לא נאמר בעצרת מלבד שתי הלחם (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' וגו' והקרבתם עולה לריח ניחח לה' פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה (כח כו-כז)

הקשו בפירוש הריב"א ובדעת זקנים מבעלי התוס', מדוע לא נזכר בחג השבועות "מלבד שתי הלחם" וכן מלבד שאר הקרבנות שבאים עם הלחם, וכמו שאמרו "מלבד עולת התמיד", וכן ביום הכיפורים "מלבד חטאת הכיפורים". ותירצו בעלי התוס' שבכלל מה שנאמר בראש המקרא "בהקריבכם מנחה חדשה", כבר נאמר שתי הלחם, ובכלל זה כל הקרבנות שעימו.
​

◆ ◆ ◆​

ולכאורה יש לתרץ קושייתם, דהנה בזבחים פט. ילפינן דתדיר קודם, מהא דכתיב במוספין "מלבד עולת הבוקר", ומבואר שמה שנאמר בו מלבד קרבן פלוני, אותו הקרבן קרב קודם. והנה בפשוטו קרבן המוסף היה קרב לפני שתי הלחם והקרבנות הבאים עמו, משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ומוספי הרגלים נחשבים תדיר כיון שהם בכל הרגלים, וכן מבואר בדברי רבינו גרשום במנחות מה: עי"ש. ואם כן אי אפשר לכתוב במוספי עצרת מלבד שתי הלחם, שהרי שתי הלחם קרבים אחריהם. ומה שלא תירצו כן רבותינו בעלי התוס', היינו משום שהולכים לשיטתם שבאמת שתי הלחם היו קרבים קודם המוסף, וכמו שמבואר בהמשך דברי הדעת זקנים שם, אבל לדעת רבינו גרשום ניחא היטב כנ"ל.

עוד היה נראה לומר, שביומא ע: יליף רבי עקיבא מדכתיב בשעיר החיצון של יוהכ"פ "מלבד חטאת הכיפורים", שצריך לסמוך את שעיר החיצון לחטאת הכיפורים, ומקשה הגמ' לרבי אליעזר שחולק עליו בזה, "האי מלבד חטאת הכיפורים מאי עביד ליה", ומשני לומר שעל מה שזה מכפר זה מכפר. מבואר דבאמת בסתמא אין צריך לחזור ולומר מלבד הקרבנות, רק נכפל לאיזה דרשא, כגון "מלבד עולת הבוקר" דילפינן מיניה שתדיר קודם, [ועי' רש"י יומא ג. ש"מלבד עולת הבוקר" האמור במוסף, בא לומר ששם מוסף עליהם, עי"ש], וכן מלבד חטאת הכיפורים. ואם כן הכא לא הוצרך לשום דרשא ולכן לא כתביה.​

 

[התורה]

שתי הלחם בתפילת מוסף​

בפרשת השבוע (אמור) אנו לומדים על מצות הקרבת שתי הלחם בחג השבועות, כאמור (ויקרא כג, יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'. ויש לשאול, מדוע בתפילת מוסף של חג השבועות, מזכירים את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום, ואין מזכירים בתפילה את הקרבת שתי הלחם, וצ"ע.
תורה שבכתב​

 

[אור יהל]

שתי הלחם בתפילת מוסף​

בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות הקרבת שתי הלחם בחג השבועות, כאמור (ויקרא כג, יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'. ויש לשאול, מדוע בתפילת מוסף של חג השבועות, מזכירים את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום, ואין מזכירים בתפילה את הקרבת שתי הלחם, וצ"ע.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

השאלה מיסודה אינה מובנת.
ראשית, אין זה נכון שמזכירים בתפילת מוסף בשבועות את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום.
לא מזכירים את הקרבנות שבאים עם הלחם.
את הלחם עצמו כלל לא מקריבים, ואין עושים בו אלא הנפה בלבד.
ואם כוונת השאלה, למה אין מזכירים את הקרבנות הבאים עם הלחם,
התשובה פשוטה משום שהם אינם מוספים, ובתפילת מוסף מזכירים רק קרבנות מוסף.

 

[הרב מרודוש]

התשובה פשוטה משום שהם אינם מוספים, ובתפילת מוסף מזכירים רק קרבנות מוסף.

לחץ כדי לכווץ...

מה באמת הגדר של קרבן מוסף?
מה שמוזכר בפרשת פנחס ולא בפרשיות אחרות?
למשל קרבן העומר לא מזכירים במוסף
עבודת יוה"כ לא מזכירים במוסף רק בחזרת הש"ץ

 

[פנחס ע]

מה באמת הגדר של קרבן מוסף?
מה שמוזכר בפרשת פנחס ולא בפרשיות אחרות?
למשל קרבן העומר לא מזכירים במוסף
עבודת יוה"כ לא מזכירים במוסף רק בחזרת הש"ץ

לחץ כדי לכווץ...

מוסף הוא מה שבא "מלבד עולת התמיד" כתוספת על התמיד.
ראה למשל רש"י מסכת יומא דף ג עמוד א ההוא דאחרי מות חובת היום, ואינו קרוי מוסף, ולא כתיב התם מלבד עולת הבקר כדכתיב בכל המוספין מלבד עולת הבקר דמשמע זה מוסיף על דבר יום ביומו.

 

[פנחס ע]

השאלה מיסודה אינה מובנת.
ראשית, אין זה נכון שמזכירים בתפילת מוסף בשבועות את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום.
לא מזכירים את הקרבנות שבאים עם הלחם.
את הלחם עצמו כלל לא מקריבים, ואין עושים בו אלא הנפה בלבד.
ואם כוונת השאלה, למה אין מזכירים את הקרבנות הבאים עם הלחם,
התשובה פשוטה משום שהם אינם מוספים, ובתפילת מוסף מזכירים רק קרבנות מוסף.

לחץ כדי לכווץ...

 

[רבי]

שתי הלחם הוא קרבן בפני עצמו או רק מתיר לכבשים.
כי אם הוא רק מתיר זה מאד מובן.

 

[פנס קטן]

מוסף הוא חובת היום.
הקרבנות הבאים עם שתי הלחם הם לא בגלל היום, אלא בגלל הלחם.
כנ”ל הכבש שבא עם קרבן העומר.
וכן קרבנות יו‘כ באים כחלק מהעבודה המיוחדת של הכה”ג, ולא בגלל היום עצמו.
(אם אני לא טועה בעל התניא הוסיף בסידורו בשבועות אחד מהקרבנות של שתי הלחם. אני לא זוכר בדיוק את הפרטים).

 

[אברך מישיבת מיר]

שתי הלחם בתפילת מוסף​

בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות הקרבת שתי הלחם בחג השבועות, כאמור (ויקרא כג, יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'. ויש לשאול, מדוע בתפילת מוסף של חג השבועות, מזכירים את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום, ואין מזכירים בתפילה את הקרבת שתי הלחם, וצ"ע.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שראיתי פעם חשק שלמה שמדבר מזה ואיני זוכר כעת איה מקומו.

 

[פנחס ע]

שתי הלחם הוא קרבן בפני עצמו או רק מתיר לכבשים.
כי אם הוא רק מתיר זה מאד מובן.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שזו מחל' ר"ע ואני לא זוכר במשנה אם קרבו כבשים במדבר, ובכל אופן כ' שהלחם אין מעכב את הכבשים והכבשים אין מעכבין את הלחם לפחות לחד מ"ד.

 

[למען שמו באהבה]

כמדו' שזו מחל' ר"ע ואני לא זוכר במשנה אם קרבו כבשים במדבר, ובכל אופן כ' שהלחם אין מעכב את הכבשים והכבשים אין מעכבין את הלחם לפחות לחד מ"ד.

לחץ כדי לכווץ...

מנחות מה: עי"ש
אבל הא גופא קשיא אמאי לא מזכרינין את שתי הלחם, הא נשלמה פרים שפתינו, אולי באמת זה לא מתאים למוסף, אבל שיהיה ברכה נפרדת.

 

[פנחס ע]

מנחות מה: עי"ש
אבל הא גופא קשיא אמאי לא מזכרינין את שתי הלחם, הא נשלמה פרים שפתינו, אולי באמת זה לא מתאים למוסף, אבל שיהיה ברכה נפרדת.

לחץ כדי לכווץ...

יש"כ שהחזרת לי אבידתי
תפילות נתקנו כנגד תמידין ולא כנגד עניני היום, ולכן אין לכך ברכה נפרדת, וגם ביו"כ איננו מזכירים בשמונ"ע קרבנות פרטיים של הכהן גדול וכדו'

 

[קול שופר]

מנחות מה: עי"ש
אבל הא גופא קשיא אמאי לא מזכרינין את שתי הלחם, הא נשלמה פרים שפתינו, אולי באמת זה לא מתאים למוסף, אבל שיהיה ברכה נפרדת.

לחץ כדי לכווץ...

ולמה לא מזכירים את לחם הפנים וכו', ולמה לא מזכירים בשחרית את קרבן התמיד עצמו?..

 

[אור יהל]

ולמה לא מזכירים את לחם הפנים וכו', ולמה לא מזכירים בשחרית את קרבן התמיד עצמו?..

לחץ כדי לכווץ...

דווקא מזכירים את לחם הפנים, במלים "צוית פירושיה עם סידורי נסכיה".

וכך כותב הבית יוסף (או"ח רפו) בשם שבלי הלקט:

צוית פירושיה עם סידור[י] נסכיה יש מפרשים על שם צו את בני ישראל (במדבר כח ב) ששם מפורש קרבן שבת, צוית קרבנות המפורשים בה עם מערכות של לחם הפנים, שש המערכת (ויקרא כד ו) תרגומו שית סדרין, נסכיה מלשון קשות הנסך (במדבר ד ז) אשר יוסך (שמות כה כט).

 

[קול שופר]

דווקא מזכירים את לחם הפנים, במלים "צוית פירושיה עם סידורי נסכיה".

וכך כותב הבית יוסף (או"ח רפו) בשם שבלי הלקט:

צוית פירושיה עם סידור[י] נסכיה יש מפרשים על שם צו את בני ישראל (במדבר כח ב) ששם מפורש קרבן שבת, צוית קרבנות המפורשים בה עם מערכות של לחם הפנים, שש המערכת (ויקרא כד ו) תרגומו שית סדרין, נסכיה מלשון קשות הנסך (במדבר ד ז) אשר יוסך (שמות כה כט).

לחץ כדי לכווץ...

דעת לנבון נקל שלפ"ד השבה"ל קבעו את נוסח המוסף באופן שלחם הפנים רמוז בו, משום שאינו בדין להזכירו באופן מפורש, ודו"ק

 

[אברך מישיבת מיר]

שתי הלחם בתפילת מוסף​

בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות הקרבת שתי הלחם בחג השבועות, כאמור (ויקרא כג, יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'. ויש לשאול, מדוע בתפילת מוסף של חג השבועות, מזכירים את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום, ואין מזכירים בתפילה את הקרבת שתי הלחם, וצ"ע.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

נחלקו בזה הראשונים האם מזכירים קרבנות שתי הלחם בתפלת המוסף יעי' בהדר זקנים בפר' פנחס.

 

[רבי]

נחלקו בזה הראשונים האם מזכירים קרבנות שתי הלחם בתפלת המוסף יעי' בהדר זקנים בפר' פנחס.

לחץ כדי לכווץ...

אולי תעלה לטובת כולנו.

 

[קול שופר]

 

[הרב מרודוש]

וכן קרבנות יו‘כ באים כחלק מהעבודה המיוחדת של הכה”ג, ולא בגלל היום עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

מה ההבדל בין עבודת הכה"ג לעבודת יום הכיפורים?
אולי כוונתך שזה רק צורה איך להכנס לקה"ק כמו שהבאו בשם הגר"א שכל השנה הוא יכול לעשות זאת?

 

[אור יהל]

שתי הלחם בתפילת מוסף​

בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות הקרבת שתי הלחם בחג השבועות, כאמור (ויקרא כג, יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'. ויש לשאול, מדוע בתפילת מוסף של חג השבועות, מזכירים את כל הקרבנות שמקריבים בו ביום, ואין מזכירים בתפילה את הקרבת שתי הלחם, וצ"ע.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

מזכירים קצת את שתי הלחם בפסוקי הקרבנות בתפילת מוסף: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם...".
'מנחה חדשה' היא שתי הלחם.