- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,020
- נקודות
- 885
עין תחת עין וגו'
פירש רש"י, סימא עין חבירו נותן לו דמי עינו כמה שפחתו דמיו למכור בשוק וכן כולם ולא נטילת אבר ממש כמו שדרשו רבותינו בפרק החובל (ב"ק פג, ב). והקשה הישמח משה (בפרשתינו ד"ה עין תחת עין), מדוע לא אמרה התורה במפורש "כסף", או "דמי עין". ותירץ, ע"פ האר"י דתורה שבכתב הוא דין, כמו שאמרו במכות (כד, א) מפי הגבורה שמענו, ותורה שבעל פה הוא רחמים. אם כן שורת הדין היה עין ממש, רק שבעל פה מיקל מצד הרחמים, ולכן לא נכתב בפירוש.
וכזאת מצינו בשל"ה כאן, וכן על הפסוק "וגם בעליו יומת" (להלן פס' כט), ששורת הדין היא שימות ממש, ורק שהתורה הקילה, שיפטר בתשלום כופר.
ומעין זה כתב החזו"א בקובץ אגרות (ח"ג פ"ב), דיתכן ענין עין תחת עין כי הכוונה ללמד את העונש לטעת בלב העם העול, ולכונה הזאת נכון לומר בסגנון נמרץ, וכאשר יאמר ה' יתברך שראוי לכתוב בתורה על המשחית עין רעהו, עין תחת עין, הפועל הרבה על רגש אנושי באמצעות רגשי קודש ורגשי האמונה, ע"כ.
פירש רש"י, סימא עין חבירו נותן לו דמי עינו כמה שפחתו דמיו למכור בשוק וכן כולם ולא נטילת אבר ממש כמו שדרשו רבותינו בפרק החובל (ב"ק פג, ב). והקשה הישמח משה (בפרשתינו ד"ה עין תחת עין), מדוע לא אמרה התורה במפורש "כסף", או "דמי עין". ותירץ, ע"פ האר"י דתורה שבכתב הוא דין, כמו שאמרו במכות (כד, א) מפי הגבורה שמענו, ותורה שבעל פה הוא רחמים. אם כן שורת הדין היה עין ממש, רק שבעל פה מיקל מצד הרחמים, ולכן לא נכתב בפירוש.
וכזאת מצינו בשל"ה כאן, וכן על הפסוק "וגם בעליו יומת" (להלן פס' כט), ששורת הדין היא שימות ממש, ורק שהתורה הקילה, שיפטר בתשלום כופר.
ומעין זה כתב החזו"א בקובץ אגרות (ח"ג פ"ב), דיתכן ענין עין תחת עין כי הכוונה ללמד את העונש לטעת בלב העם העול, ולכונה הזאת נכון לומר בסגנון נמרץ, וכאשר יאמר ה' יתברך שראוי לכתוב בתורה על המשחית עין רעהו, עין תחת עין, הפועל הרבה על רגש אנושי באמצעות רגשי קודש ורגשי האמונה, ע"כ.