דור דור

משתמש רשום
gemgem
הודעות
51
תודות
167
נקודות
40
ידוע שיש דין ''כאשר זמם ולא כאשר עשה'' למרות שאין כזה פסוק אלא הפסוק כאשר זמם לעשות לאחיו ועדיין אחיו קיים{כך דורשת הגמ' בריש מכות}
הנה יש לדון כאשר זממו להרוג הנידון ומת הנדון פתאומי רח''ל האם העדים בזממם דלפי הדרשה אחיו קיים אז למעשה פטורים דאין אחיו קיים או שיש עדיין לחייבם מכאשר זמם ולא כאשר עשה ועם לא מת מחתם פטורים?
אשמח למקורות.
 
ידוע שיש דין ''כאשר זמם ולא כאשר עשה'' למרות שאין כזה פסוק אלא הפסוק כאשר זמם לעשות לאחיו ועדיין אחיו קיים{כך דורשת הגמ' בריש מכות}
הנה יש לדון כאשר זממו להרוג הנידון ומת הנדון פתאומי רח''ל האם העדים בזממם דלפי הדרשה אחיו קיים אז למעשה פטורים דאין אחיו קיים או שיש עדיין לחייבם מכאשר זמם ולא כאשר עשה ועם לא מת מחתם פטורים?
אשמח למקורות.
עיין כאן ד''ה ברש''י [השני] ובהערה 25
 

קבצים מצורפים

וכאן הבאתי דברי הצ''פ
 

קבצים מצורפים

ידוע שיש דין ''כאשר זמם ולא כאשר עשה'' למרות שאין כזה פסוק אלא הפסוק כאשר זמם לעשות לאחיו ועדיין אחיו קיים {כך דורשת הגמ' בריש מכות}
הנה יש לדון כאשר זממו להרוג הנידון ומת הנדון פתאומי רח''ל האם העדים בזממם דלפי הדרשה אחיו קיים אז למעשה פטורים דאין אחיו קיים או שיש עדיין לחייבם מכאשר זמם ולא כאשר עשה ועם לא מת מחתם פטורים?
אשמח למקורות.
איני מבין, מר מחדש דינים מסברת עצמו?
למעשה המשנה המביאה דרשה זו, אינה ממעטת במפורש שאינם נהרגים לאחר שיגמר הדין, ופשט דרשת המשנה היא לאפוקי מדעת הצדוקים שהיו אומרים שאינם נהרגים עד שיהרג הנדון, וע"ז למדו במשנה "ועדיין אחיו קיים".

דין זה שאינם נהרגים אם נהרג הנדון הביאו הרמב"ם בזה"ל
רמב"ם עדות כ ב
נהרג זה שהעידו עליו ואחר כך הוזמו אינן נהרגין מן הדין, שנאמר כאשר זמם לעשות ועדיין לא עשה ודבר זה מפי הקבלה.

ולכאו' אינו שייך כשמת זה שהעידו עליו מיתת עצמו.

אמנם שוב ראיתי מקופיא שהביאו שיש שצידדו כך, ואעיי' בזה בלנ"ד
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון