במדבר האם קטן יכול לשמור במקדש (1 צופה)

[גרינפלד]

ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות (א נג)

בתמיד (פ"א מ"א) מבואר במשנה שהכהנים המכונים "הרובים" היו שומרים במקדש. ובמפרש שם כתב שהכוונה לקטנים פחות מי"ג שנה, וכן מבואר שם ברא"ש על הגמ'. והקשה המל"מ (הל' בית הבחירה פ"ח ה"ה) שכיון שיש חיוב עשה לשמור במקדש, איך יניחוהו לקטן. ותירץ החו"ב (כה:) שב"ד שהקימו את הרובים הם מקיימים את המצוה. והגרד"ל שליט"א תירץ שכיון שזו מצוה שמוטלת על הרבים, וסגי שאחד יעשנה, לא איכפת לן שקטן יעשנה, כיון שהעיקר הוא שיתקיים עניין השמירה ואין דין על כל אחד שהוא יעשנה [ועי' מנ"ח (מצ' שפ"ח אות ב')].

וראיתי מובא מהחו"ב שבפשטות צריך גדולים, וכמש"כ המל"מ, והביא החו"ב זכר לדבר זה ממתני' ב"מ (מב.) דתנן או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים חייב.​

 

[אברך מישיבת מיר]

ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות (א נג

וראיתי מובא מהחו"ב שבפשטות צריך גדולים, וכמש"כ המל"מ, והביא החו"ב זכר לדבר זה ממתני' ב"מ (מב.) דתנן או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים חייב.​

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה יש ליישב כי אין השמירה מחמת גנבים אלא לכבוד וגדולה כשומרי ארמונו של מלך וכדאיתא ברע"ב ובתפארת ישראל בריש תמיד, ולא דמי להא דב"מ דהוה שמירה מחמת גנבים שאין קטנים ראויים לכך, אבל הכא דהוה לכבוד ולתפארת שפיר ראויים בזה.

 

[גרינפלד]

ולכאורה יש ליישב כי אין השמירה מחמת גנבים אלא לכבוד וגדולה כשומרי ארמונו של מלך וכדאיתא ברע"ב ובתפארת ישראל בריש תמיד, ולא דמי להא דב"מ דהוה שמירה מחמת גנבים שאין קטנים ראויים לכך, אבל הכא דהוה לכבוד ולתפארת שפיר ראויים בזה.

לחץ כדי לכווץ...

יפה, וכנראה שלכן זה רק זכר לדבר, וצ"ת.

 

[אברך מישיבת מיר]

יפה, וכנראה שלכן זה רק זכר לדבר, וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

שו"מ בדרך חכמה ריש פ"י מהל' בית הבחירה דדייק מדברי הרמב"ם שהשמירה מגנבים ולסטים ולדבריו קשיא כנ"ל
ובגר"א ריש הל' תמיד כתב דהוה כדי שזר לא יכנס וכן הביא בדרך חכמה בשם הלקוטי הלכות ולדבריהם שמא קטן כשר.

 

[חילך לאורייתא]

ולכאורה יש ליישב כי אין השמירה מחמת גנבים אלא לכבוד וגדולה כשומרי ארמונו של מלך וכדאיתא ברע"ב ובתפארת ישראל בריש תמיד, ולא דמי להא דב"מ דהוה שמירה מחמת גנבים שאין קטנים ראויים לכך, אבל הכא דהוה לכבוד ולתפארת שפיר ראויים בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ואיתא גם ברמב''ם וברא''ש
הרמב״ם כותב בהלכות בית הבחירה פ״ח ה״א:
“שמירת המקדש מצות עשה, ואע״פ שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו; אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין.”
וכן במנין המצוות שבראש הלכות בית הבחירה מנה הרמב״ם עשה ולא תעשה בזה:
“לשמור את המקדש סביב.”
ועוד:
“שלא להשבית שמירת המקדש.”
וכן הוא בספר המצוות לרמב״ם, מצות עשה כ״ב:
“שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו.”
ומבואר בדבריו, דעיקר גדר שמירת המקדש אינו משום חשש אויבים וליסטים, ולא משום שמירת ממון, אלא משום כבוד המקדש. וכמו פלטרין של מלך, שאף אם אין שם חשש גניבה, מכל מקום כבודו שיהיו עליו שומרים כדקאמרת .
הרא״ש בתמיד כתב שאין השמירה משום חשש גניבה, וזה לשונו:
“שימור זה אינו משום חישוב גניבה, דאין עניות במקום עשירות, אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב ושמרו, וגם כבוד המקדש שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה.”

 

[חילך לאורייתא]

ואיתא גם ברמב''ם וברא''ש
הרמב״ם כותב בהלכות בית הבחירה פ״ח ה״א:
“שמירת המקדש מצות עשה, ואע״פ שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו; אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין.”
וכן במנין המצוות שבראש הלכות בית הבחירה מנה הרמב״ם עשה ולא תעשה בזה:
“לשמור את המקדש סביב.”
ועוד:
“שלא להשבית שמירת המקדש.”
וכן הוא בספר המצוות לרמב״ם, מצות עשה כ״ב:
“שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו.”
ומבואר בדבריו, דעיקר גדר שמירת המקדש אינו משום חשש אויבים וליסטים, ולא משום שמירת ממון, אלא משום כבוד המקדש. וכמו פלטרין של מלך, שאף אם אין שם חשש גניבה, מכל מקום כבודו שיהיו עליו שומרים כדקאמרת .
הרא״ש בתמיד כתב שאין השמירה משום חשש גניבה, וזה לשונו:
“שימור זה אינו משום חישוב גניבה, דאין עניות במקום עשירות, אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב ושמרו, וגם כבוד המקדש שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה.”

לחץ כדי לכווץ...

ובנה שכתבתי אפי' לעיין כמה עיונים א.
בדברי הרא״ש מבואר שלא רק מצד “פלטרין שיש עליו שומרים”, אלא גם משום גזירת הכתוב, ועוד הוסיף גדר של “שלא יסיחו דעתם ממנו”. נמצא שאינו חולק על הרמב״ם בעיקר הענין שאין זה מחמת פחד גנבים, אלא שהוא מגדיר את הכבוד באופן נוסף: שיהא תמיד עסק וזכירה במקדש, ולא היסח הדעת.
ב. הראב״ד והמפרש בתמיד משמע מהם ששמירת המקדש היא גם ביום וגם בלילה. וזה שונה מלשון הרמב״ם בהלכה ב׳ שכתב:
“ושמירה זו מצותה כל הלילה.”
ולפי זה יש לדון אם נחלקו בגדר המצוה. להרמב״ם עיקר סדר השמירה הוא בלילה, כדרך שומרים העומדים על פלטרין של מלך. אבל להראב״ד והמפרש, וכן משמע קצת ברא״ש, יש דין שמירה תמידי, ביום ובלילה, מצד שלא יסיחו דעתם מן המקדש.
ג. באחרונים מצינו שדנו בטעם נוסף, ששמירת המקדש היא גם כדי שלא יכנסו זרים וטמאים למקום שאסור להם להיכנס. לפי צד זה יש נפקא מינה גדולה אם יש ענין שמירה גם בזמן הזה. דאם כל הטעם הוא כבוד פלטרין של מלך, כשאין בית בנוי אין כל כך מקום לשמירה זו. אבל אם הטעם הוא למנוע כניסת טמאים וזרים למקום המקדש, יש לדון גם בזמן הזה.

 

[אברך מישיבת מיר]

ואיתא גם ברמב''ם וברא''ש
הרמב״ם כותב בהלכות בית הבחירה פ״ח ה״א:
“שמירת המקדש מצות עשה, ואע״פ שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו; אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין.”
וכן במנין המצוות שבראש הלכות בית הבחירה מנה הרמב״ם עשה ולא תעשה בזה:
“לשמור את המקדש סביב.”
ועוד:
“שלא להשבית שמירת המקדש.”
וכן הוא בספר המצוות לרמב״ם, מצות עשה כ״ב:
“שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו.”
ומבואר בדבריו, דעיקר גדר שמירת המקדש אינו משום חשש אויבים וליסטים, ולא משום שמירת ממון, אלא משום כבוד המקדש. וכמו פלטרין של מלך, שאף אם אין שם חשש גניבה, מכל מקום כבודו שיהיו עליו שומרים כדקאמרת .
הרא״ש בתמיד כתב שאין השמירה משום חשש גניבה, וזה לשונו:
“שימור זה אינו משום חישוב גניבה, דאין עניות במקום עשירות, אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב ושמרו, וגם כבוד המקדש שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה.”

לחץ כדי לכווץ...

שו"מ בדרך חכמה ריש פ"י מהל' בית הבחירה דדייק מדברי הרמב"ם שהשמירה מגנבים ולסטים

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מישיבת מיר]

ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות (א נג)

בתמיד (פ"א מ"א) מבואר במשנה שהכהנים המכונים "הרובים" היו שומרים במקדש. ובמפרש שם כתב שהכוונה לקטנים פחות מי"ג שנה, וכן מבואר שם ברא"ש על הגמ'.​

לחץ כדי לכווץ...

בדרך חכמה (בית הבחירה פ"ח סקי"ד) הביא בזה עוד ב' שיטות א' דעת הראב"ד דבבית המוקד שמרו רק מי שראויים לעבודה ודעת השיטה לר"ש בר"י דיש לחלק בי תחילת הלילה לסוף הלילה ע"ש.

 

[אברך מישיבת מיר]

ואפרש דברי במה שהאבתי את הדרך חכמה לבאר בדברי הרמב"ם דכוונתו שצורת השמירה היא כשמירה מחמת גנבים אף שלא חששו לגנבים
אולם בתפארת ישראל כתב כי צורת השמירה היא שמירה של כבוד כארמונות מלכים.

 

[מחכה]

ולפי זה יש לדון אם נחלקו בגדר המצוה. להרמב״ם עיקר סדר השמירה הוא בלילה, כדרך שומרים העומדים על פלטרין של מלך. אבל להראב״ד והמפרש, וכן משמע קצת ברא״ש, יש דין שמירה תמידי, ביום ובלילה, מצד שלא יסיחו דעתם מן המקדש.

לחץ כדי לכווץ...

והגרד"ל שליט"א תירץ שכיון שזו מצוה שמוטלת על הרבים

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ם דכוונתו שצורת השמירה היא כשמירה מחמת גנבים אף שלא חששו לגנבים
אולם בתפארת ישראל כתב כי צורת השמירה היא שמירה של כבוד כארמונות מלכים

לחץ כדי לכווץ...

הרבי חוקר אם שמירה זו היא חובה מצד המקדש או פרט בעבודת הכהנים והלוויים, לפי''ז מסביר כמה עניינים ויתכן שג''ז תלוי בחקירה זו.

ראה בשיחה בסעיף ג' ובהע' 18

קרח ב.pdf

drive.google.com

 

[אברך מישיבת מיר]

הרבי חוקר אם שמירה זו היא חובה מצד המקדש או פרט בעבודת הכהנים והלוויים, לפי''ז מסביר כמה עניינים ויתכן שג''ז תלוי בחקירה זו.

ראה בשיחה בסעיף ג' ובהע' 18

קרח ב.pdf

drive.google.com

לחץ כדי לכווץ...

עי' בדרך חכמה (פ"י מהל' בית הבחירה) שהביא מחלוקת האחרונים האם שמירה הוה בגדר עבודה או לא ואולי זה תלוי בזה.

 

[אברך מישיבת מיר]

ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות (א נג)

בתמיד (פ"א מ"א) מבואר במשנה שהכהנים המכונים "הרובים" היו שומרים במקדש. ובמפרש שם כתב שהכוונה לקטנים פחות מי"ג שנה, וכן מבואר שם ברא"ש על הגמ'. והקשה המל"מ (הל' בית הבחירה פ"ח ה"ה) שכיון שיש חיוב עשה לשמור במקדש, איך יניחוהו לקטן. ותירץ החו"ב (כה:) שב"ד שהקימו את הרובים הם מקיימים את המצוה. והגרד"ל שליט"א תירץ שכיון שזו מצוה שמוטלת על הרבים, וסגי שאחד יעשנה, לא איכפת לן שקטן יעשנה, כיון שהעיקר הוא שיתקיים עניין השמירה ואין דין על כל אחד שהוא יעשנה [ועי' מנ"ח (מצ' שפ"ח אות ב')].

וראיתי מובא מהחו"ב שבפשטות צריך גדולים, וכמש"כ המל"מ, והביא החו"ב זכר לדבר זה ממתני' ב"מ (מב.) דתנן או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים חייב.​

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' בדרך חכמה פ"י מהל' בית הבחירה דכתב דכמו שקטן כשר לשמירה הור שוטה וחרש כשרים.

 

[אברך מישיבת מיר]

ובנה שכתבתי אפי' לעיין כמה עיונים א.
ב. הראב״ד והמפרש בתמיד משמע מהם ששמירת המקדש היא גם ביום וגם בלילה. וזה שונה מלשון הרמב״ם בהלכה ב׳ שכתב:
“ושמירה זו מצותה כל הלילה.”
ולפי זה יש לדון אם נחלקו בגדר המצוה. להרמב״ם עיקר סדר השמירה הוא בלילה, כדרך שומרים העומדים על פלטרין של מלך. אבל להראב״ד והמפרש, וכן משמע קצת ברא״ש, יש דין שמירה תמידי, ביום ובלילה, מצד שלא יסיחו דעתם מן המקדש.

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' בדרך אמונה בביאור ההלכה שנקט שביום אין צריכים שמירה כי יש שם הרבה אנשים אבל לו יצויר שלא יהיו אנשים יצטרכו שמירה.

ג. באחרונים מצינו שדנו בטעם נוסף, ששמירת המקדש היא גם כדי שלא יכנסו זרים וטמאים למקום שאסור להם להיכנס. לפי צד זה יש נפקא מינה גדולה אם יש ענין שמירה גם בזמן הזה. דאם כל הטעם הוא כבוד פלטרין של מלך, כשאין בית בנוי אין כל כך מקום לשמירה זו. אבל אם הטעם הוא למנוע כניסת טמאים וזרים למקום המקדש, יש לדון גם בזמן הזה.

לחץ כדי לכווץ...

בדרך אמונה נקט דאין דין שמירה בזמן הזה אף לפי הטעם הזה וצ"ל דאע"פ דהשמירה כדי שלא יכנסו טמאים אין השמירה מחמת איסור כניסת טמאים אלא מחמת כבוד המקדש וזה לא שייך בשעת החורבן.

ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות (א נג)

בתמיד (פ"א מ"א) מבואר במשנה שהכהנים המכונים "הרובים" היו שומרים במקדש. ובמפרש שם כתב שהכוונה לקטנים פחות מי"ג שנה, וכן מבואר שם ברא"ש על הגמ'. והקשה המל"מ (הל' בית הבחירה פ"ח ה"ה) שכיון שיש חיוב עשה לשמור במקדש, איך יניחוהו לקטן. ותירץ החו"ב (כה:) שב"ד שהקימו את הרובים הם מקיימים את המצוה. והגרד"ל שליט"א תירץ שכיון שזו מצוה שמוטלת על הרבים, וסגי שאחד יעשנה, לא איכפת לן שקטן יעשנה, כיון שהעיקר הוא שיתקיים עניין השמירה ואין דין על כל אחד שהוא יעשנה [ועי' מנ"ח (מצ' שפ"ח אות ב')].​

לחץ כדי לכווץ...

וכן נקט הדרך חכמה בביאור ההלכה פ"ח מהל' בית הבחירה

וראיתי מובא מהחו"ב שבפשטות צריך גדולים, וכמש"כ המל"מ, והביא החו"ב זכר לדבר זה ממתני' ב"מ (מב.) דתנן או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים חייב.​

לחץ כדי לכווץ...

עי' בדרך חכמה שהביא בביאור ההלכה דקטם מגיך ט' יכול לשמור כדאיתא בשו"ע יו"ד סי' קט"ו א' לענין כמה דברים

 

[מחכה]

עי' בדרך חכמה (פ"י מהל' בית הבחירה) שהביא מחלוקת האחרונים האם שמירה הוה בגדר עבודה או לא ואולי זה תלוי בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ובלקו''ש שהבאתי בקישור ציין על מח' זו בהערה 18 לאבנ''ז יו''ד סתמ''ט ולצפע''נ לרוגטטשובי ריש פרשת נשא.