הלכות ברכות מה הביאור שניגוב הידים הוא חלק ממצות הנטילה

[נהנה מקושיא טובה]

מבואר באו''ח סימן קנח סי''א שאפשר לברך ברכת על נטילת ידים לפני הניגוב ונחשב כעובר לעשייתן כיון דניגוב הוא חלק מהמצוה
ולא הבנתי הביאור בזה אה''נ דהוא מאוס לאכול כך בלי ניגוב אבל למה שייחשב חלק מגוף מצות הנטילה?

 

[עוזי ומגני]

מבואר באו''ח סימן קנח סי''א שאפשר לברך ברכת על נטילת ידים לפני הניגוב ונחשב כעובר לעשייתן כיון דניגוב הוא חלק מהמצוה
ולא הבנתי הביאור בזה אה''נ דהוא מאוס לאכול כך בלי ניגוב אבל למה שייחשב חלק מגוף מצות הנטילה?

לחץ כדי לכווץ...

כשנוטל פ"א המים שעל ידיו טמאים וצריך ניגוב כדי להעבירם שלא יגעו בלחם

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל למה שייחשב חלק מגוף מצות הנטילה?​

לחץ כדי לכווץ...

כאמור​

כשנוטל פ"א המים שעל ידיו טמאים וצריך ניגוב כדי להעבירם שלא יגעו בלחם​

לחץ כדי לכווץ...

ושפיל עיניך לסעיף הבא בשולחן ערוך שם

וינגבם היטב קודם שיבצע שהאוכל בלי נגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא

ובמשנה ברורה שם
כתב הב"י דהיינו משום דמים הראשונים ששופך על ידיו טמאים הם שנטמאו מחמת ידיו כדלקמן בסימן קס"ב ואף דשופך מים שניים לטהר המים כדאיתא שם מ"מ לכתחלה צריך להעביר את הראשונים לגמרי ע"י ניגוב ורש"ל כתב דעיקר הניגוב הוא משום נקיות דכשידיו לחים ממי הניגוב יש בו משום מיאוס וכ"מ ברש"י סוטה דף ד'.

ובביאור הלכה כתב
עיין מ"ב מש"כ בשם רש"ל ודע דבפיר"ח בסוטה שם פירש כפשוטו דהוא משום טומאה ממש אבל לא כמ"ש הב"י דהמים טמאים הם אלא משום דמכשירן לטומאה וז"ל שהמים מכשירים האוכלים והפירות לטומאה ואם לא ינגב ידיו בטוב תצא הלחלוחית שבידיו להפת ויוכשר לקבל טומאה [ובדבריו מתורץ מה שהקשו דכיון דשפך מים שניים הלא אין כאן מים טמאים] ומשמע דלדעתו ה"ה בשופך רביעית בבת אחת דמ"ש ורק בטובל משום דלא תקנו בו כל דיני נטילה:


ועכ"פ, לאחר שתקנו מדיני הנטילה שצריך שינגב, מה לי בטעמו.​