הוא

מה הציווי בתדיר ושאינו תדיר, משום מה הוא, ביזוי המצווה התדירה? או שמא משהו אחר?

???

???

על משקל "עילם זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד" (סנהדרין כד.).

https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C.23411/ (ו) שֹׁפֵךְ֙...

בר קפרא לא מופיע במשניות האם הוא נחשב לתנא או לאמורא או שיש לו תואר אחר

נת' בכ"ד (יעו' במפסיק לעובדי ה' פ"ג) דקיום המצוות בצורה הכי מושלמת שלהם, היא שעובד מחמת חובת הציות, ולא מחמת התדבקותו בו ית', וצל"ע האם גם בלימוד התורה אנו לומדים מחמת הציות, או מחמת ההתדבקות? עויל"ע האיך באים קיום המצוות באהבה וחובת הציות יחדיו?

הראשונים, ורש"י (ביומא סז) בראשם, כתבו שמיל הוא אלפיים אמה, אולם לאמיתו של דבר, מיל - בשונה ממידת אמה - אינו מידה יהודית ולא מוזכר בתנ"ך, אלא הוא מידה רומאית שהביאוהו הרומאים לארץ בסוף ימי בית שני, ומיל הוא מילה בלטינית - שפת הרומאים, ופירושו אלף, והכוונה אלף פסיעות של חייל רומאי בינוני (והוא...

התורה אמרה "פרי עץ הדר", אך חז"ל למדו פסולי הדר גם בלולב ובהדס. האם “הדר" הוא דין כללי בכל ארבעת המינים או דין מיוחד באתרוג שהורחב לשאר המינים?

בפסח ובשבועות גם יש מצוות שמחה, אך דווקא בסוכות נאמרה השמחה שלוש פעמים. מה יש ביציאה מדירת הקבע לדירת עראי שמביאה לשמחה יתרה?

בדרך כלל משתמשים בכלל זה לפטור מצטער ולהתיר יציאה מן הסוכה. האם ניתן ללמוד ממנו גם חובות נוספות, כגון להכניס לסוכה רהיטים וכלים נאים ולהימנע מכל דבר שלא היה עושה בביתו?

צום גדליה חל מיד לאחר שני ימי ראש השנה, בתוך עשרת ימי תשובה. מצד אחד הוא נמנה עם ארבעת הצומות שנקבעו לזכר החורבן; מצד שני, סמיכותו לראש השנה מעניקה לו אופי שונה לגמרי משאר הצומות. האם יש קשר מהותי בין צום גדליה לעבודת עשרת ימי תשובה, או שמדובר רק בסמיכות שנוצרה בעקבות תאריך המאורע?

ברצוני לשאול את חכמי ורבני הפורום בנוגע למה שידוע ש"העולם נברא בכ"ה אלול" לכאורה כ"ה אלול הוא היום הכ"ה מהמולד. וא"כ בבריאת העולם שננתלו המאורות ביום הרביעי א"כ יום הרביעי של העולם הוא א' אלול והיה חודש קצר של יומיים כיון שיום שישי שהוא יום הריאת האדם היה א' צשרי, ובע"כ שהלבנה נעלמה והופיעה...

חוץ מבריסק. והאם ראוי לעסוק בענייני המקדש כחלק קבוע מסדר הלימוד?

אדה"ז כתב בנוסף לספר התניא הידוע בשם ספר של בינונים, אדה"ז כתב ספר של צדיקים שלא קיים היום, מישהו יודע בדיוק מה קרה שם עם מקורות? וכן שמעתי שאומרים שבתוך הספר של בינונים יש חלק קטן מהספר של צדיקים, איפה החלק הזה נמצא? ומי סובר כך?

אני מעתיק כאן מה שכתבתי בזה בספרי אור חדש (הרחבת הבית יוסף לאורך כל הבית יוסף וניתן לקבל עותק במייל). השו"ע בסימן רטז,ב, כתב הנותן ריח טוב בפירות, והמשנ"ב בס"ק ט, כתב שהאליה רבה כתב דמהגמרא והפוסקים משמע דצריך לומר אשר נתן, דהיינו בלשון עבר, ע"כ, ואמנם בטור הנוסח הנותן, אבל כבר כתבו שם בהגהות...

ברמב''ם ריש פ''ח ממלכים הביא התירא דכתלי דחזירי בשעת מלחמה, ובהלכה ב' כתב ''וכן'' בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו וכו' ולא הזכיר כלום הטעם משום שלא דיברה תורה אלא כנגד הרע, אמנם בהמשך בהלכה ד' כתב וז''ל הכהן מותר ביפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע וכו', הרי שרק לגבי כהן הביא הטעם שלא דיברה...

שאלה שנשמעת מאד ישיבתית קלאסית – אבל אני חותר להגיע למסקנה יסודית כלשהי. כך שכרגע אציג את השאלה כפשוטה – מדוע הגמרא לא תוהה אודות קיומו של פסוק עבור "לא תרצח" ו"לא תגנוב" ש"למה לי קרא – סברא הוא".

מבואר בגמ' בב"ק דף ד: דלדעת תנא דמתניתין אליבא דרב תנא אדם וכל מילי דאדם והיינו גם ד' שומרים ומתבאר לפי"ז שד' שומרים חשיב כמו אדם המזיק ולכך כלל התנא את כולם בשם מבעה ויל"ע שא"כ מדוע שואל פטור במתה מחמת מלאכה שיתחייב מדין אדם המזיק?

כידוע דעת המ''ד דשומר אבידה הוא שומר שכר כיון דמתהני שאם בא עני אינו צריך ליתן לו פרוטה ויל''ב האם כשהביא אבידה לביתו ועדיין לא היה כזו מציאות שבא עני לביתו לבקש צדקה ונגנבה ואבדה האם נימא דאינו שומר שכר שהרי במציאות לא נהנה עדיין ויהא פטור מגניבה ואבידה