• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
לא מטריד אותי המילון הזה אני מדבר על הנושא שלנו ואני מסביר מה הכיוון שאני סבור שצריך להיות בכותל
ניסיון התחמקות יפה.
טענת שהשמחה בכותל אמורה להיות בבכי שעליו מדבר הט"ז וטענת שזו שמחת יו"ט.
ובנוסף קישרת זאת לבכי של אמא בחופת בנה.
בשביל לבדוק האדם הקישורים שלך נכונים, צריך לדעת פירושן של המילים, ומי שיודע את הפירוש יודע שהקישורים מוטעים לחלוטין.
זה מדרש אחד ומדרש אחר אומר שהיציאה בדימוס היא ביו''כ ובסוכות אומרים דידן נצח וכבר אמרו שתלוי בצדיקים ורשעים ובינונים ורובא דעלמא בינונים
אז עליו דיברתי.
אגב אשמח אם תראה לי המדרש שאומר דימוס על יו"כ.
לא
שמחת יו''ט עיקרה היא על חדות ה' של יום בריאת העולם והצדיקים שמחים גם על יציאה בדימוס
טעות.
אשמח אם תראה לי מראה מקום לטענתך המוזרה והמחודשת.
אכן אבל בתור לימוד העקרון ולא ממש בדיוק כמו שהיה שם ובזמנינו זה משולב בומפני חטאינו אין אנו יכולים לעשות חובתינו מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה ובפרט בשבת שעיקר התרועה היא במקדש כמבואר בפסיקתא ובירושלמי מדרשת יום תרועה והקרבתם במקום שהקרבנות קרבים
בהלכה שנאמר לאכול מפני הפסוק הזה, לא נזכרה האריכות המיותרת שאתה כותב.
שוב בדרך דרש אמרו שזה מרמז על מוצאי יו''כ ויסוד הפסוק הזה משולב לפסוק הבא בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן אל ראשך אל יחסר שדרשוהו על שוב יום אחד לפני מיתתך ישוב כל יום שמא ימות למחר הרי שאין שמחה ללא דאגה על מצבו הרוחני מבחינת כל אשר בכוחו לעשות לתיקון עצמו וכלל עם ישראל
בהלכה שנאמר לאכול מפני הפסוק הזה, לא נזכרה האריכות המיותרת שאתה כותב.
ובנוסף, גם ההמשך של בכל עת יהיו בגדיך לבנים, לא קשור לבית המקדש ולבניינו.
לא
אני טוען שזה צורת שמחת יו''ט כשאין ביהמ''ק קים ולא מפריע לי שזה נגד המילון הקדוש
מאחר ולא נצטווינו בהלכות שמחת יו"ט חדשות לאחר חורבן הבית,
חוששני מכפירה בוזאת התורה לא תהא מוחלפת.
 
רואים את עומק הגלות מחד ואת עומק הגאולה מאידך שה' נתן לעמו את מקום קדשו במאור פנים לפני כ60 שנה אלא שהם מאסו בזה ותפקידנו לתקן זאת
איך רואים שד' נתן לעמו לפני 60 שנה,
רק רואים שאפי' שהיה ביד ישראל שוב מאס בנו ד' מפני חטאינו, [ולכאו' לא מפני אותם שכרתו כבר את הקשר שיש להם עם אלוקיהם שמחמת כריתת הקשר כבר עבירות שבידיהם לא כ"כ משפיעות על הנעשה בזה העולם]
ולקח מידינו את מקום קודשו והדבר מביא אותנו שוב לבכי.
אמנם עדין ברחמיו גילה לנו מאור פניו והשאיר לנו אפשרות לבוא לשריד מקדשינו ולא כמו ב19 שנים שקדמו להם שבאותם שנים גם מזה מאס בנו
 
מזכיר לי את מאמר אחד הרבנים בישיבתו בט''ב שבאמת אין ענין לבקש על ביהמ''ק כי זה ביטול תורה והתורה עדיפה מהכול אלא שיש מצוה לבקש אז מבקשים
מחילה, אין שום חיוב הלכתי ללכת לכותל.
לעומת זאת תפילה על החורבן כבר חז"ל תיקנו בתפילת שמו"ע, והמקובלים בתיקון חצות (ע"פ הגמ' והזוהר) וע"י איכה וקינות בט"ב שהם מנהג עתיק. ועוד מנהגי אבלות, ושאר דברים שחז"ל או הקדמונים הנהיגו או תקנו לזכור את ציון.

ללכת לכותל אין לט מנהג וחא תרנה, והרב"ה מקבל את התפילה בדיוק אותו דבר אם אני מתפלל בשטיב'ל ליד הבית או ליד אבני חומת הר הבית. אולי התפילה מתקבלת יותר אם אתפלל בבית מדרש מאשר בכותל, כי הרי אמוראים היו מתפללים דוקא היכן שהיו לומדים כידוע. מסתבר שישיבת פוניב'ז (כדוגמא) מסוגלת לא פחות מהכותל לקבלת הבקשות.
כמובן אם אני נמצא ליד הכותל, אני כן הולך להתפלל שם, אין לי התנגדות עקרונית, אני רק לא טורח כל כך לזה. אני לא סאטמר.
אני מאוד מאוד דואג ומסופק באיזה חיבור אתה מחובר לציון שאתה כמעט ולא פוגש מימיך
אולי גם את אמא שלך ואשתך תסתפק בללמוד את דעותיהם מרחוק ולא תפגוש כמעט ותאמר שאתה מחובר אליהם בכל נשמתך ?
באותה מידה שיהודים בכל הדורות בחו"ל היו מחוברים לציון על אף שמעולם לא ראו אותה. כמו הגר"א (אני לא משווה את עצמי לגר"א ח"ו, רק דוגמא בעלמא של גדולים שהיו מחוברים לציון בלי להכיר אותה בכלל, שזה לא המצב אצלי)
ומה עם אמכם אשר שלחתיה ואשת נעורים כי תמאס
ובמדרש מה יונה אע''פ שגוזליה הלכו לא עוזבת קינה לעולם אף ישראל אע''פ שחרב ביהמ''ק לא בטלו שלוש רגלים בשנה
בפשטות אין חיוב הלכתי
אם יוצא לי, אני עולה לרגל, לא בכל חג זה יוצא לי. אני לא עושה מזה מדי עסק.
 
שיא החורבן מחד, והתגשמות הנבואה מאידך, וזה מה שאמר להם ר"ע תשמחו על התגשמות הנבואה.
אין כאן שמחה על התגשמות נבואה מסוימת אלא מבט עמוק על כל אופן האבלות הנכון שהוא משולב בשמחה של געגוע על דרך מאמר חז''ל כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח שאמרו אומות העולם מי יוכל לעמוד ומששמעו מה הריב אמרו שלא בא אלא לצחקק עם בניו (ל' המדרש לאתפוגגא)
אז בעצם השמחה זה על הגאולה שהחלה לפני 60 שנה.
לא, השמחה היא על המצב הקים שמקום המקדש בידי עם ישראל כמובן כפועל יוצא ממה שקרה לפני 60 שנה
וחוץ מזה לא שמענו בכל השנים שבהם זכו אבותינו להתפלל בכותל, שהיה להם שמחה שהתבטאה בשמחה וריקודים וכו'.
כל זמן שהכותל היה בידי אומות העולם לא היה בזה שמחה כי אין לזה תכלית נראית ברגע שזה בידי עם ישראל בדרך הטבע זה יוביל לבנין ביהמ''ק
אכן כן צריך לשמוח על הזכות הגדולה שאנו זוכים להתפלל בכותל.
אבל השמחה צריכה להיות מוגדרת שהיא שמחה על זה שיש לנו מקום קדוש להתפלל בו, ולא מעורבת בשום שמחה אחרת.
וודאי שהשמחה צריכה להיות לפני או אחרי, אבל לשמוח בכותל עצמו ההיתכן??
אה''נ אם אתה שמח על תפילה במקום קדוש זה לא צריך להיות בכותל עצמו אבל אני סבור שהשמחה היא על התקדמות בגאולת כלל ישראל ולכן זה חלק בלתי נפרד מהכותל עצמו המחכה שהעם יגאל אותו מבפנים כשהוא יכשיר את עצמו לכך
דומה הדבר למי שמתו מוטל לפניו והוא מתחיל לרקוד.
לא, דומה הדבר לילד שנולד וכולם שמחים אפילו שהוא עושה הרבה מאוד שטויות, עם ישראל נולד מחדש כאומה בקיבוץ הנדחים לא''י והוא גדל לאיטו
 
בפסחים ח' ב': א"ר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק, מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים, כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו, נמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר ר' דוסתאי בר' ינאי, מפני מה אין חמי טבריא בירושלים, כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה.
לא שייך לנידון דידן שהמציאות שבאים לכותל באנחה ולא בתקוה וזה טעות גדולה ויסודית לענ''ד שע''י הפיכת המקום ליותר ראוי לשמחה תתוקן בעז''ה
וכמדומה שהוא הדין לדידן, תשאל הרבה מן העולים למירון מפני מה הם עולים, ואם הם היו עולים לולי כל הטראסק והעסק שעושים מסביב, אני חושב שהתשובה ברורה.
אבל אחרי שעולים מתרגשים ומושפעים ומרגישים שמקיימים עליה לרגל לפני האדון רשב''י וזה מה שאמורים להרגיש ברגלים בכותל ולא בכי ותפילות בלבד
 
שמקום המקדש בידי עם ישראל
אפי' לא מצחיק
אוי ואבוי אם זה נקרא שליטה
תראה אפי' להניף ב' הלחם לא נותנים שם
הפחד שיש להם מווקאף והעולם הערבי הוא היפך השליטה
מקום המקדש לצערנו נמצא בשליטת הוואקף המוסלמי
וכל עוד שעדין אין לנו אפר פרה אדומה כשרה
ואין יד החכמים תקיפה לאסור הכניסה לעזרה ללא טהרה יתכן שזה הדרך שהקב"ה שומר על ביתו שלא יטמאהו
ובכלל חסדי המקום עלינו שלא יכרת שבט מישראל
 
ניסיון התחמקות יפה.
טענת שהשמחה בכותל אמורה להיות בבכי שעליו מדבר הט"ז וטענת שזו שמחת יו"ט.
ובנוסף קישרת זאת לבכי של אמא בחופת בנה.
בשביל לבדוק האדם הקישורים שלך נכונים, צריך לדעת פירושן של המילים, ומי שיודע את הפירוש יודע שהקישורים מוטעים לחלוטין.
מי קובע מה פרושם של מילים ? המילון לא מסונכרן עם הציבור בהכרח, רוצה דוגמאות ? איפה ממוקמת במילון תיבת 'התבאסטי' או 'צושטל' וכו וכו
אז עליו דיברתי.
אגב אשמח אם תראה לי המדרש שאומר דימוס על יו"כ.
ל' המ''ב לגבי קידוש לבנה שלכן דוחים לאחרי יו''כ אבל גם המדרש אומר שבסוכות מתברר שנצחו שלוקחים הלולבים ומעצם העיכוב בחגיגת הסוכות ברור שביו''כ הוא עדיין חלק מהדין ולא שייך לומר שיוצאים בדימוס קודם לכן ומ''מ שייך לומר ל' זה על הצדיקים או על כלל ישראל שעיקר הדין בר''ה נגמר לטובה כי אין ציבור מת ולא יטוש ה' את עמו
טעות.
אשמח אם תראה לי מראה מקום לטענתך המוזרה והמחודשת.
פתח בטעות וסיים במוזר ומחודש
הזכרת זה היום תחילת מעשיך בתפילה (שמופיע בפסיקתא שצינת) איננה בחינם והיא קשורה בקשר הדוק לדין ולזכרון שמתאים ליום בריאת האדם ומטבע האדם לשמוח ביום הולדתו והדעת נותנת שכן הוא ביום הולדת האדם הראשון בעולם
בהלכה שנאמר לאכול מפני הפסוק הזה, לא נזכרה האריכות המיותרת שאתה כותב.
נזכר בשו''ע לא יאכלו כל צרכם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם
בהלכה שנאמר לאכול מפני הפסוק הזה, לא נזכרה האריכות המיותרת שאתה כותב.
ובנוסף, גם ההמשך של בכל עת יהיו בגדיך לבנים, לא קשור לבית המקדש ולבניינו.
בודאי שהכול אותו ענין של מודה על העבר וצועק לעת''ל מכיר במעלות שהשיג ומצטער ומקוה על מה שלא לא מבין מה אתה רוצה לא כל דבר צריך להדגיש זה מובן מכל ההקשר של יו''כ
מאחר ולא נצטווינו בהלכות שמחת יו"ט חדשות לאחר חורבן הבית,
חוששני מכפירה בוזאת התורה לא תהא מוחלפת.
ל' הגמ' בזמן שביהמ''ק קים אין שמחה אלא בבשר שלמים בזמן שאין ביהמ''ק קים אין שמחה אלא ביין
הרי כפירה ר''ל בזאת התורה מוחלפת לטעמך
 
איך רואים שד' נתן לעמו לפני 60 שנה,
רק רואים שאפי' שהיה ביד ישראל שוב מאס בנו ד' מפני חטאינו,
ה' לא מאס אנחנו מאסנו ההר נמסר לערבים מחמת שהעם לא ראה בו צורך ולא בכפיה של השולטים
[ולכאו' לא מפני אותם שכרתו כבר את הקשר שיש להם עם אלוקיהם שמחמת כריתת הקשר כבר עבירות שבידיהם לא כ"כ משפיעות על הנעשה בזה העולם]
זה טעות יסודית הם לא כרתו את הקשר והראיה שכשה' נענע אותם במלחמות יו''כ וש''ע הם חוזרים ונעורים אלא שקיצוניים שבהם שלטו והם נסחפו אחריהם
ולקח מידינו את מקום קודשו והדבר מביא אותנו שוב לבכי.
אמנם עדין ברחמיו גילה לנו מאור פניו והשאיר לנו אפשרות לבוא לשריד מקדשינו ולא כמו ב19 שנים שקדמו להם שבאותם שנים גם מזה מאס בנו
הכול אבל הכול תלוי בנו דהיינו בעם ישראל כאשר עינינו הרואות התקדמות היחס למקדש וקדשיו ביזמות פרטיות של כלל ישראל לעסוק בהלכות ולדרוש לציון בסיבובי שערים וכדומה
 
מחילה, אין שום חיוב הלכתי ללכת לכותל.
אין גם חיוב הלכתי לבקר אמא אם היא לא מבקשת זה רק מראה כמה קשר יש לך איתה
לעומת זאת תפילה על החורבן כבר חז"ל תיקנו בתפילת שמו"ע, והמקובלים בתיקון חצות (ע"פ הגמ' והזוהר) וע"י איכה וקינות בט"ב שהם מנהג עתיק. ועוד מנהגי אבלות, ושאר דברים שחז"ל או הקדמונים הנהיגו או תקנו לזכור את ציון.
הכול לעשות מה שאפשר מרחוק כשא''א מקרוב אבל מי שאפשר לו ולא מגיע מראה שלא אכפת לו כ''כ
ללכת לכותל אין לט מנהג וחא תרנה, והרב"ה מקבל את התפילה בדיוק אותו דבר אם אני מתפלל בשטיב'ל ליד הבית או ליד אבני חומת הר הבית. אולי התפילה מתקבלת יותר אם אתפלל בבית מדרש מאשר בכותל, כי הרי אמוראים היו מתפללים דוקא היכן שהיו לומדים כידוע. מסתבר שישיבת פוניב'ז (כדוגמא) מסוגלת לא פחות מהכותל לקבלת הבקשות.
תפילה קרובה שלך תכוון את רגלך לכיוון פוניב'ז (יש כאלה שנוהגים כעי''ז ברח' עזרא)
כמובן אם אני נמצא ליד הכותל, אני כן הולך להתפלל שם, אין לי התנגדות עקרונית, אני רק לא טורח כל כך לזה. אני לא סאטמר.

באותה מידה שיהודים בכל הדורות בחו"ל היו מחוברים לציון על אף שמעולם לא ראו אותה. כמו הגר"א (אני לא משווה את עצמי לגר"א ח"ו, רק דוגמא בעלמא של גדולים שהיו מחוברים לציון בלי להכיר אותה בכלל, שזה לא המצב אצלי)
מי שלא יכל ברור שזה לא מכריח שאתה לא מחובר אבל מי שיכול ולא מגיע זה מראה על רמת הקשר האמיתי הכנה
בפשטות אין חיוב הלכתי
אם יוצא לי, אני עולה לרגל, לא בכל חג זה יוצא לי. אני לא עושה מזה מדי עסק.
שוב חיוב הלכתי יש לבנות ביהמ''ק ולהחזיר השכינה כשא''א לפחות עושים את זה מי שלא עושה גם את זה כי אין חיוב הלכתי נראה לכאורה שהוא במצב קשה אא''כ יסביר את עצמו יותר טוב
 
אפי' לא מצחיק
אוי ואבוי אם זה נקרא שליטה
תראה אפי' להניף ב' הלחם לא נותנים שם
הפחד שיש להם מווקאף והעולם הערבי הוא היפך השליטה
מקום המקדש לצערנו נמצא בשליטת הוואקף המוסלמי
וכל עוד שעדין אין לנו אפר פרה אדומה כשרה
ואין יד החכמים תקיפה לאסור הכניסה לעזרה ללא טהרה יתכן שזה הדרך שהקב"ה שומר על ביתו שלא יטמאהו
ובכלל חסדי המקום עלינו שלא יכרת שבט מישראל
אינני יכול להאריך מפחד הק.ג.ב. אבל השליטה היא של הציבור ומאחר והציבור של הוואקף יותר מתענינים בהר מאתנו לכן השולטים החילוניים מאפשרים להם ולא לנו
 
מי קובע מה פרושם של מילים ? המילון לא מסונכרן עם הציבור בהכרח, רוצה דוגמאות ? איפה ממוקמת במילון תיבת 'התבאסטי' או 'צושטל' וכו וכו
צושטעל = הקשה (יידיש).
התבאסתי = הטייה הנגזרת מהמילה הערבית 'באס' שפירושה המילולי - מצוקה.
אין מילה שאין לה פירוש מילוני, כולל סלנגים.
ל' המ''ב לגבי קידוש לבנה שלכן דוחים לאחרי יו''כ אבל גם המדרש אומר שבסוכות מתברר שנצחו שלוקחים הלולבים ומעצם העיכוב בחגיגת הסוכות ברור שביו''כ הוא עדיין חלק מהדין ולא שייך לומר שיוצאים בדימוס קודם לכן ומ''מ שייך לומר ל' זה על הצדיקים או על כלל ישראל שעיקר הדין בר''ה נגמר לטובה כי אין ציבור מת ולא יטוש ה' את עמו
סילוף.
המשנ"ב כותב שיכריעהו לכף זכות, וזה מפני החתימה שהיא ביו"כ.
אבל הדין הוא בר"ה, ואין שום מדרש הטוען כי הדין הוא ביוה"כ.
נזכר בשו''ע לא יאכלו כל צרכם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם
מפני אימת הדין. ללא קשר לחורבן הבית.
הנוסף, זה ממעט השמחה ולא חלק מהשמחה, והראיה שבחגים אחרים זה לא קיים.
בודאי שהכול אותו ענין של מודה על העבר וצועק לעת''ל מכיר במעלות שהשיג ומצטער ומקוה על מה שלא לא מבין מה אתה רוצה לא כל דבר צריך להדגיש זה מובן מכל ההקשר של יו''כ
לא הבנת מילה.
זה מדבר על מחילה ועבירות באופן פרטי.
לא על החורבן ובנין ביהמ"ק.
ל' הגמ' בזמן שביהמ''ק קים אין שמחה אלא בבשר שלמים בזמן שאין ביהמ''ק קים אין שמחה אלא ביין
הרי כפירה ר''ל בזאת התורה מוחלפת לטעמך
זה לא שינוי בשמחה אלא במה שמביא אליה.
 
אין גם חיוב הלכתי לבקר אמא אם היא לא מבקשת זה רק מראה כמה קשר יש לך איתה
הקב''ה נמצא רק ליד הקיר המערבי של מערבי ?????
תפילה קרובה שלך תכוון את רגלך לכיוון פוניב'ז (יש כאלה שנוהגים כעי''ז ברח' עזרא)
למה לעשות כך ? חז''ל אמרו שצריך לכוין למקום המקדש !
מי שלא יכל ברור שזה לא מכריח שאתה לא מחובר אבל מי שיכול ולא מגיע זה מראה על רמת הקשר האמיתי הכנה
כל היהדות ותכלית העולם זה הכותל בית המקדש והר הבית ???
כדאי לעיין ברמב''ם הלכות תשובה פרק ט'.
שוב חיוב הלכתי יש לבנות ביהמ''ק ולהחזיר השכינה כשא''א לפחות עושים את זה מי שלא עושה גם את זה כי אין חיוב הלכתי נראה לכאורה שהוא במצב קשה אא''כ יסביר את עצמו יותר טוב
יש כן חיוב הלכתי לבנות את בית המקדש, אלא שאנחנו אנוסים מכל מיני סיבות.
 
צושטעל = הקשה (יידיש).
התבאסתי = הטייה הנגזרת מהמילה הערבית 'באס' שפירושה המילולי - מצוקה.
אין מילה שאין לה פירוש מילוני, כולל סלנגים.
ובכל זאת לא כל פעם שמוזכר השם עצם שמחה הוא מתפרש באותו אופן ואינו מן הנמנע כלל ששמחה המוזכרת ביין בזמן שאין ביהמ''ק קים תהא מתפרשת על דרך כיסופין וגעגוע
סילוף.
המשנ"ב כותב שיכריעהו לכף זכות, וזה מפני החתימה שהיא ביו"כ.
אבל הדין הוא בר"ה, ואין שום מדרש הטוען כי הדין הוא ביוה"כ.
אני לא מבין למה נגררנו לויכוח הזה, אין חולק שנכתבים בר''ה ונחתמים ביו''כ ובין לבין תלויים ועומדים ולא יוצאים בדימוס ולכן דעת הרמ''א שאין מקדשין
מפני אימת הדין. ללא קשר לחורבן הבית.
הנוסף, זה ממעט השמחה ולא חלק מהשמחה, והראיה שבחגים אחרים זה לא קיים.

לא הבנת מילה.
זה מדבר על מחילה ועבירות באופן פרטי.
לא על החורבן ובנין ביהמ"ק.
ברור שכל אדם נדון כפרט וככלל וההשקפה שלו על עצמו בזמן שמחתו היא בין על עצמו שלא ימלא פיו שחוק בעולם הזה שיזכור חובותיו האישיות בין על הכלל שיעלה את ירושלים על ראש שמחתו ואת חובתו כחלק מהכלל לדאוג לקרוב הגאולה ואין הדברים הללו נפרדים אלא שרשם אחד בכיוון של קידום הבריאה לחזור למצבה הנכון בקשר לבוראה
זה לא שינוי בשמחה אלא במה שמביא אליה.
ולמה נשתנה מה שמביא
בגלל שנשתנה סוג השמחה
 
הקב''ה נמצא רק ליד הקיר המערבי של מערבי ?????
משם לא זזה שכינה והוא עומד אחר הכותל הזה משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים
למה לעשות כך ? חז''ל אמרו שצריך לכוין למקום המקדש !
למה אמרו כן ?
להזכירך היכן המקור והשורש להכול
ולכן אם יש לך אפשרות להגיע למקום עצמו בודאי תעשה כן
כל היהדות ותכלית העולם זה הכותל בית המקדש והר הבית ???
אכן, כדאי לעיין בתנ''ך
כדאי לעיין ברמב''ם הלכות תשובה פרק ט'.
יסודות היהדות נמצאים בתנ''ך לא ברמב''ם הרמב''ם אומר דברים חשובים אבל הם לא מקור ויסוד לתכלית היהדות והעולם
יש כן חיוב הלכתי לבנות את בית המקדש, אלא שאנחנו אנוסים מכל מיני סיבות.
אנחנו מאנסים את עצמנו
 
אכן, כדאי לעיין בתנ''ך
אוקיי, מה כתוב בתנ''ך על זה ?
זה שיש הרבה נבואות על ימות המשיח, לא הופך את זה לעיקר מטרת הבריאה. חוץ מזה, שאין לנו מסורת ברורה על הפשט של כל פסוקי התנ''ך, האם חלקם מדברים על עוה''ב, ימות המשיח, או מפלת סנחריב, גוג ומגוג, סתם משל בעלמא, בנין בית שני וכדו'. בגדול כן מבינים את הנ''ך (אני תומך מאוד בלימוד נ''ך, בפורום אחר כתבתי בזה לא מעט בזמן האחרון) אבל קשה להסיק מן התנ''ך מסקנות ברורות. משא''כ מדברי חז''ל במשנה בגמרא ובמדרשים יותר אפשר להסיק מסקנות, ודברי חז''ל בגמ' נוטים יותר לדברי הרמב''ם בהלכות תשובה.
יסודות היהדות נמצאים בתנ''ך לא ברמב''ם הרמב''ם אומר דברים חשובים אבל הם לא מקור ויסוד לתכלית היהדות והעולם
אז כנראה שהרמב''ם לא היה בקי במקרא ...
 
פעם שבחו בפני הבריסקעראב על אדם אחד
שהוא חיבר כמה ספרים בקבלה
הגיב מרן זצ"ל
קבלה אני לא יודע
אבל בנגלה כותבים כל כך הרבה שטויות
מי אמר שבקבלה א"א

תנ"ך אנחנו לא יודעים
אז איך נתמודד עם תשובותיך
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון