פסוק בעונתו - אשכול מרכזי (1 צופה)

[מכנדבי]

באשכול זה יביא כל המעוניין רעיונות לפסוקים שאמירתם מתאימה בזמנים ומקומות שונים,
בהשראת דברי הגמ' (סנהדרין קא.): העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא: כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר "ודבר בעתו מה טוב".
ובמסכת סופרים (פי"ח): כל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן.

רצוי לציין מראה מקום מדויק (ספר, פרק, פסוק), ובמידת האפשר גם להעתיק את לשון הפסוק במלואו, על נקודותיו וטעמיו.

אנא! כדי לשמור על אפקטיביות האשכול, נא להפנות דיונים לאשכולות חדשים.

 

[מכנדבי]

על ראיית אוכלוסי גוים - בּ֤וֹשָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יוֹלַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גּוֹיִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃ (ירמיהו נ יב) (או"ח סי' רכד ס"ה).

על ראיית בתי גוים ביישובם - בֵּ֣ית גֵּ֭אִים יִסַּ֥ח ׀ יְהֹוָ֑ה (משלי טו כה) (או"ח סי' רכד סי"א).

על ראיית בתי גוים בחורבנם - אֵל־נְקָמ֥וֹת יְהֹוָ֑ה (תהלים צד א) (או"ח סי' רכד סי"א).

על ראיית קברי גוים - בּ֤וֹשָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יוֹלַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גּוֹיִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃ (או"ח סי' רכד סי"ב).

על ראיית הקרבה לעבודה זרה - זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יׇֽחֳרָ֑ם (ירושלמי ברכות פ"ט סוף ה"א).

על ראיית הומלס בעיר מפוארת - צִדְקָתְךָ֨ ׀ כְּֽהַרְרֵי־אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶיךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה (תהלים לו ז) (תנחומא אמור סי' ו).

אמירת מזמור שיר של יום מידי יום בסיום התפילה (ע"פ מס' סופרים פי"ח הנ"ל), ומזמורים אחרים במועדים (המפורטים שם).

 

[ישעיהו מנחלת דן]

על תקיעה בחצוצרות בעת צרה זכר למקדש - טוְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם
בעת שמחה מועד ור''ח - יוּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חׇדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
על הצלחת רשעי ישראל במדינה הציונית - צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כׇּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃

 

[ישעיהו מנחלת דן]

על זכר לעליה לרגל - שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כׇל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה רֵיקָֽם׃
על זכר לשמחה לפני ה' -
יאוְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֘ךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֒ךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
על ראיית השיקוץ המשומם במקום קודש הקדשים - יגוָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּ֩אמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס

 

[הרב מרודוש]

לכאו' פסוק בעונתו הכוונה לזמן מסוים כמבואר ברש"י שם
ולא למקום מסוים

 

[מכנדבי]

הניצל מסכנה, וגוי ניזוק במקומו - וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ (ישעיהו מג ד) (ברכות סב:).

 

[יהודי וזהו]

אם אפשר לומר את כל סוגי האסמכתאות גם ללא מקור אלא כקשור אז
כשנותן צדקה משלי פרק ג ט
כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭קֹוָק מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ
תלמיד חכם שלא קורא שמע על המיטה משלי פרק ג כד
אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ
כשמחזיק ספר תורה משלי פרק ד ח
סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה
כשמוציא ספר לאור משלי פרק ה טז
יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם

 

[יוסף צ. הירשמן]

כשמתחיל להכין ביום השישי צרכי שבת: וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ (שמות טז ה).

 

[יוסף צ. הירשמן]

ביום כ"ג סיוון הבעל"ט: וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃ (אסתר ח, מפסוק ט ואילך).

 

[יהודי וזהו]

הניצל מסכנה, וגוי ניזוק במקומו - וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ (ישעיהו מג ד) (ברכות סב:).

לחץ כדי לכווץ...

משלי פרק יב
לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע
כשלא נותן לשנורר כסף (מן הדין שאין לו והוא אינו ראוי)
משלי פרק יב
עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב
לפני שהולך לישן ולשעון מעורר
משלי פרק ו
בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּ֭שָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ

 

[יוסף צ. הירשמן]

ביום י"ז בסיוון הבעל"ט: וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ (בראשית ח, ד). וכדאיתא בפרש"י שם דלרבי אליעזר (דקיי"ל כוותיה בתפילת ר"ה) היינו סיוון שהוא שביעי לכסליו שבו פסקו הגשמים.

 

[יוסף צ. הירשמן]

כשרואה עני פושט יד יאמר:
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְ-הֹוָ֥ה אֱ-לֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃ כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃ (דברים טו ז-ח).

 

[יהודי וזהו]

אחד מגדולי המחקרים הלך בשער שכם וראה מחבל מתבוסס בדמו ומיד השיל נעליו מעל רגליו ורחץ את רגליו בדמו לקיים את מה שנאמר
תהלים פרק נח
יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע

וקצת צ"ע שהשיל נעליו שהנה בישעיהו פרק כו
תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים
והנה בשיר השירים פרק ז
מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן
ודרשו בחגיגה ג. מזה שאין רגלים אלא פעמים ואין פעמים אלא נעלים.

 

[יוסף צ. הירשמן]

הנה לא נתבאר בדברי חז"ל אם ראוי לומר דוקא פסוק שיש בו טובה, ועכ"פ המבקש לדעת את מאורעות חודש זה יעיין בגמ' מסכת תענית (כט.) וז"ל:
וּכְתִיב וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וּכְתִיב עַד חֹדֶשׁ יָמִים וְגוֹ' דְּהָווּ לְהוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין בְּסִיוָן
וּכְתִיב וַתִּסָּגֵר מִרְיָם שִׁבְעַת יָמִים דְּהָווּ לְהוּ עֶשְׂרִין וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן וּכְתִיב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְתַנְיָא בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן שָׁלַח מֹשֶׁה מְרַגְּלִים

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לפני שהולך לישן ולשעון מעורר
משלי פרק ו
בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּ֭שָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ

לחץ כדי לכווץ...

לא נראה לי קשור

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אחד מגדולי המחקרים הלך בשער שכם וראה מחבל מתבוסס בדמו ומיד השיל נעליו מעל רגליו ורחץ את רגליו בדמו לקיים את מה שנאמר
תהלים פרק נח
יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע

וקצת צ"ע שהשיל נעליו שהנה בישעיהו פרק כו
תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים
והנה בשיר השירים פרק ז
מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן
ודרשו בחגיגה ג. מזה שאין רגלים אלא פעמים ואין פעמים אלא נעלים.

לחץ כדי לכווץ...

אני מכיר חבר שעשה כן בנעליים בחברון מעדותו אלי סמוך לארוע ואם השמועה מקורה במעשה זה א''ש הכול אבל לדעתי חמור מאוד מה שעשה ואכמ''ל

 

[על אם הדרך]

אני מכיר חבר שעשה כן בנעליים בחברון מעדותו אלי סמוך לארוע ואם השמועה מקורה במעשה זה א''ש הכול אבל לדעתי חמור מאוד מה שעשה ואכמ''ל

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

?

לחץ כדי לכווץ...

ואכמ''ל

לחץ כדי לכווץ...

שייך לאשכול בפני עצמו

 

[ישעיהו מנחלת דן]

שייך לאשכול בפני עצמו

לחץ כדי לכווץ...

קיום פסוקים כפשוטם ללא הבנת הרקע שלהם | בית המדרש – דיונים תורניים

מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לקרוא היום בהתעוררות ובתפילה שיתקיים בנו בזמן הזה כשם שנעשה לאבותינו בימים ההם
טוַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃ יוַיִּכְתֹּ֗ב בְּשֵׁם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹ֔שׁ וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֣ח סְפָרִ֡ים בְּיַד֩ הָרָצִ֨ים בַּסּוּסִ֜ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֙כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים בְּנֵ֖י הָֽרַמָּכִֽים׃ יאאֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃