למה זה תשאל לשמי?

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
194
תודות
631
נקודות
92
הנה נהגו בכל תפוצות עמ"י שהחזן הוא המקרא לכהנים בברכתם. וכשהרהרתי בדבר, אמרתי כי מן הסתם שורש עניין זה הוא מחמת שבמשך השנים עיקר היישוב היהודי היה בחו"ל, ולא נשאו כפיים אלא בי"ט, ואע"כ היו צריכים למקרא.
אך עדיין לא נחה דעתי בזה כ"כ, אשמח לדעת היש מבין מדוע תקנו להקרות הכהנים, ועוד, האם יש עניין להמשיך במנהג זה כיום, כאשר כל ינוקא בקי בג' פסוקי הברכה.
 
אך עדיין לא נחה דעתי בזה כ"כ, אשמח לדעת היש מבין מדוע תקנו להקרות הכהנים, ועוד, האם יש עניין להמשיך במנהג זה כיום, כאשר כל ינוקא בקי בג' פסוקי הברכה.​
רמב"ם תפילה ונשיאת כפים יד, ג
ושליח ציבור מקרא אותם מלה מלה והם עונין שנאמר אמור להם עד שיאמר

משנה ברורה סימן קכח ס"ק מט
ואח"כ מקרא אותם - מדכתיב אמור להם ודרשינן מלמד שהחזן אומר להם אמרו ומ"מ הוא רק למצוה לכתחלה ואינו מעכב וראיה לזה מלקמן סכ"ה בהכ"נ שכולה כהנים עיין שם [פר"ח] וכתב עוד דהש"ץ צריך להקרות מתוך הסידור לא בעל פה:​
 
רמב"ם תפילה ונשיאת כפים יד, ג
ושליח ציבור מקרא אותם מלה מלה והם עונין שנאמר אמור להם עד שיאמר

משנה ברורה סימן קכח ס"ק מט
ואח"כ מקרא אותם - מדכתיב אמור להם ודרשינן מלמד שהחזן אומר להם אמרו ומ"מ הוא רק למצוה לכתחלה ואינו מעכב וראיה לזה מלקמן סכ"ה בהכ"נ שכולה כהנים עיין שם [פר"ח] וכתב עוד דהש"ץ צריך להקרות מתוך הסידור לא בעל פה:​
לכאורה אני הייתי מבין שאמרו להם הכונה אמור להם שיברכו, וא''כ במה שאומרים בנוסח התפילה לפני הברכת כהנים ומקרים אותם, בזה מקיימים אמור להם, אבל עצם הברכה של ברכת כהנים למה ג''כ נכללת בכלל אמור להם?
 
יעוי' בב"י קכח' שפי' בדעת הרמב"ם שרק אמרית כהנים הוא בכלל אמור להם
וההקראה אח"כ היא כדי שלא יטעו
שים לב, שזהו רק למנהג שאין הש"ץ אומר להם יברכך, אלא ממילה שניה ואילך.
וזה לשונו שם "וטעם הדבר מבואר דכיון דאין מקרין הכהנים אלא כדי שלא יטעו בתיבה ראשונה דליכא למיחש לטעות למה יקרו אותה".

ואיני יודע אם זהו המנהג כיום בבני עדות המזרח.
אך למנהג שאני מכיר במקומות בהם התפללתי, שהש"ץ אומר אף יברכך קודם הכהנים, הרי שלכאו' זהו מעיקר הדין.

והנה בשו"ע (קכח יג) כתב "מתחילין הכהנים לומר יברכך.. ואחר כך מקרא אותם שליח ציבור מלה במלה והן עונין אחריו על כל מלה כו'"
אך הרמ"א (שם) כתב "ויש אומרים שגם מלת יברכך יקרא אותו שליח צבור תחלה וכן נוהגים בכל מדינות אלו".
 
שים לב, שזהו רק למנהג שאין הש"ץ אומר להם יברכך, אלא ממילה שניה ואילך.
וזה לשונו שם "וטעם הדבר מבואר דכיון דאין מקרין הכהנים אלא כדי שלא יטעו בתיבה ראשונה דליכא למיחש לטעות למה יקרו אותה".

ואיני יודע אם זהו המנהג כיום בבני עדות המזרח.
אך למנהג שאני מכיר במקומות בהם התפללתי, שהש"ץ אומר אף יברכך קודם הכהנים, הרי שלכאו' זהו מעיקר הדין.

והנה בשו"ע (קכח יג) כתב "מתחילין הכהנים לומר יברכך.. ואחר כך מקרא אותם שליח ציבור מלה במלה והן עונין אחריו על כל מלה כו'"
אך הרמ"א (שם) כתב "ויש אומרים שגם מלת יברכך יקרא אותו שליח צבור תחלה וכן נוהגים בכל מדינות אלו".
ואף המשנה ברורה נקט כן וז"ל: ואח"כ מקרא אותם - מדכתיב אמור להם ודרשינן מלמד שהחזן אומר להם אמרו ומ"מ הוא רק למצוה לכתחלה ואינו מעכב.
וא"כ אין לבטל דין זה
 
פעם הייתי בשטיבלאך עם אחד לבית בריסק
והציבור חשב שיש רק כהן אחד ולא אמרו "כהנים"
ולמעשה שני כהנים התחילו את הברכה "אשר קדשנו"
ומיד בסיום הברכה קודם אמירת החזן יברכך
צעק הנ"ל "כהנים" במהירות
וצ"ע אם צריך לעשות כן כיון שהחזן אומר יברכך
ואולי בשביל הרמב"ם
ומה שאנחנו אומרים כהנים קודם הברכה הוא כדי שיחול חיוב ברכת כהנים ואח"כ יברכו על המצווה
 
פעם הייתי בשטיבלאך עם אחד לבית בריסק
והציבור חשב שיש רק כהן אחד ולא אמרו "כהנים"
ולמעשה שני כהנים התחילו את הברכה "אשר קדשנו"
ומיד בסיום הברכה קודם אמירת החזן יברכך
צעק הנ"ל "כהנים" במהירות
וצ"ע אם צריך לעשות כן כיון שהחזן אומר יברכך
ואולי בשביל הרמב"ם
ומה שאנחנו אומרים כהנים קודם הברכה הוא כדי שיחול חיוב ברכת כהנים ואח"כ יברכו על המצווה
ושמעתי פעם להקשות בכהאי גוונא, דאי נימא דבשעת אמירת הכהנים חל חיוב דאורייתא, א"כ יש לעיין דהברכה של הכהנים היה על חיוב דרבנן ועכשיו באים לקיים חיוב דאורייתא ושמא צריכחם לברך על ברכה על חיוב דאורייתא.
 
ושמעתי פעם להקשות בכהאי גוונא, דאי נימא דבשעת אמירת הכהנים חל חיוב דאורייתא, א"כ יש לעיין דהברכה של הכהנים היה על חיוב דרבנן ועכשיו באים לקיים חיוב דאורייתא ושמא צריכחם לברך על ברכה על חיוב דאורייתא.
לכאו' מכיון שהכריע המשנה ברורה שאינו מעכב, מסתברא שלא יהיו צריכים לחזור ולברך
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים

חזור
חלק עליון