הלכה כללי הלכות פסוקות ומצויות שרבים אינם יודעים או נכשלים בהן - אשכול מרכזי

[חכם הרזים]

הגר"א חולק, ראה בביאור הלכה שם.

לחץ כדי לכווץ...

עיי"ש שלא כ"כ אלא לאפוקי הדעה דהכל בשחיה ואין הביה"ל מצוין על שחיית הברוך קל ההודאות, ויל"ע

 

[יצחק א]

עיי"ש שלא כ"כ אלא לאפוקי הדעה דהכל בשחיה ואין הביה"ל מצוין על שחיית הברוך קל ההודאות, ויל"ע

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, גם בשו"ע אין זה דעת כו"ע, אלא "יש מי שאומר וטוב לחוש לדבריו".
בדעת הגר"א לא עיינתי כעת, אבל ראיתי שגם בפסק"ת כתב בשמו כמו שכתבתי.

 

[הבריא]

לומר היהי רצון לפני הלימוד

 

[איש גליא]

עיי"ש שלא כ"כ אלא לאפוקי הדעה דהכל בשחיה ואין הביה"ל מצוין על שחיית הברוך קל ההודאות, ויל"ע

לחץ כדי לכווץ...

כלל כלל לא
וז"ל שם:

ויש מי כו'.
כן פי' הראב"ד מ"ש בספ"ה דברכות ל"ד ב' רבא כרע בהודאה תחיל' וסוף דש"ץ ויחיד המתפלל פשיטא דכורעין תחילה וסוף כמ"ש בברייתא שם אלא על מודים דרבנן קאמר וכן הוא בירושלמי פ"ק דברכות תנא ר' חלפתא בן שאול הכל שוחין עם ש"ץ בהודאה ר"ז אמר ובלבד במודים זעירא הוה סבר לקרובה כדי שיהא שוחה עמו תחילה וסוף ובגי' שלנו ר' זעירא כו' אבל ס' ראשונה ס"ל דזעירא היה מחמיר ע"ע אבל הלכה כר"ז דקא' ובלבד במודים. ב"י.
אבל הרשב"א פי' מ"ש ובלבד במודים היינו שא"צ לשוח בהטוב שמך עם הש"ץ אבל בסוף מודים דרבנן צריך לשוח וזעירא היה מכוין לסיים עם הש"ץ כדי לשוח עמו כמ"ש הרשב"א שם
אבל נראה שאין הפירוש כן אלא שה"פ שר"ז קאי על הנוסחאות של מודים ואמרינן שם חמתין דגחנין ומלחשין פי' שהיו כפופין והיו אומרים כל המודים בשעה שהם כפופין וע"ז קאי ר"ז שסבר לקרובה פי' שהיה אומר הכל בשחייה אחת כמ"ש בהג"ה והיה מאריך קרוב להארכת הש"ץ עד שבשעה שהש"ץ היה אומר סוף היה הוא עדיין בשחייה של מודים וט"ס שם בירושלמי וצ"ל הא דר"ז אחר אית דאמרי הדא או הדא אבל לשחות בסוף אינו ה"א כלל בשום מקום
ולענין הלכה נראה שאפי' כל המודים א"צ לומר בשחייה דאמרינן שם עליה חנן בר בא פליג דחנן בר בא אמר חזינא לרב דהוי שוח בברוך וזוקף בשם פי' וע"כ כשהיה מגיע לאתה הוא ה' היה צריך לזקוף וא"כ הא דחזו דגחנין ולחשין היינו עד אתה ה' ואנן קי"ל כרב וע' בפי' על הירושלמי:

לחץ כדי לכווץ...

ע"ש שהוא חולק לגמרי על השחייה רק בסוף (נגד הראב"ד והרשב"א) ואומר שאין שיטה כזו באמוראים, ובסוף דבריו דן בשחייה בסוף מודים, שזה בוודאי מחלוקת אמוראים ומכריע דאי"צ

 

[יצחק א]

שלא לעבור בתוך ד' אמות שלפני המתפלל.
ולפי המג"א גם לא בצדדים שלפניו, והא"ר מיקל בזה.

 

[יצחק א]

מצוי שהמקדש או הבוצע מאריך בהברה האחרונה של הברכה, ויש מהשומעים שממהרים לענות אמן, ונמצא שלא שמעו ההברה האחרונה של הברכה, ולכאו' לא יצאו יד"ח.
לכן יש לשים לב לסיים ההברה האחרונה בקול רם ובמהירות.

 

[הבריא]

כמוכ בכל אמן על ברכות לא לענות באמצע הברכה שלא יהיה חטופה

 

[בד קודש]

לומר היהי רצון לפני הלימוד

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגרי"ג אמר לי באופן אישי שפעם שהיה זמן אחד ללימוד תיקנו יהי רצון, אבל היום זה נחשב שאין יציאה וכניסה וכל ימיו בעמוד וחזור קאי ואין חיוב לאומרו.
אמנם כמובן שאין פסול ואולי אף ראוי לאומרו.

 

[יצחק א]

מרן הגרי"ג אמר לי באופן אישי שפעם שהיה זמן אחד ללימוד תיקנו יהי רצון, אבל היום זה נחשב שאין יציאה וכניסה וכל ימיו בעמוד וחזור קאי ואין חיוב לאומרו.
אמנם כמובן שאין פסול ואולי אף ראוי לאומרו.

לחץ כדי לכווץ...

צע"ג,
ומתי זה אותו "פעם"?

 

[בד קודש]

צע"ג,
ומתי זה אותו "פעם"?

לחץ כדי לכווץ...

כשזה תוקן, ר' נחוניא כמדומני, לא?
ומה כ"כ צע"ג בשביל?

 

[יצחק א]

כשזה תוקן, ר' נחוניא כמדומני, לא?
ומה כ"כ צע"ג בשביל?

לחץ כדי לכווץ...

כתב השו"ע קי,ח:
הנכנס לבית המדרש יתפלל יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא אכשל בדבר הלכה וכו' וביציאתו יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש":
וכתב שם המ"ב: "כתב הרמב"ם בפי' המשנה ואלה שתי תפלות חובה."

צע"ג לחלוק על הרמב"ם, שו"ע ומ"ב,
ובשביל לטעון מה שכתבת צריך לומר שהמנהג נשתנה רק מאחרי המ"ב.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

שו''ע או''ח סי' קא צריך לכון בכל הברכות ובסי' צח אריכות במחשבה כעומד לפני מלך ובפרט לרבי @בד קודש שחושש להגר''ח שזה לעיכובא בכל התפילה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

חיוב זימון בשמחות מצוי מאוד שאוכלים כאחד שלושה ויותר ומברכים לעצמם בתואנות משונות

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מ''ב סי' נו אסור להרהר בד''ת בשעת קדיש, וגדולים וטובים מאוד נכשלים בזה תמידין כסדרן בעוה''ר

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מ''ב סי' קמה להשיח עם חברו בין גברא לגברא אסור אפילו בד''ת שמא ימשך ורבים נכשלים בזה ונמשכים אפילו בינם לבין עצמם לפחות בשעת ברכות שנתקנו לכבוד הציבור ואם אין י' מקשיבים יש חשש שהברכות לבטלה

 

[יהודי וזהו]

אשכול חשוב ונחוץ יישר כח @דבר ה'
לבדוק את הציציות אם יש בהם פסול וכן להפריד את הציציות לפני שלובש ויש על מה לסמוך שזהו רק זכר לתכלת
ליטול ידים על תפוח שנשטף כדין דבר שטיבולו במשקה
ליטול מים אחרונים עד הפרק השני [מינימום]
לא לדבר אף דברי תורה בקריאת התורה אפילו בין גברא לגברא

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אשכול חשוב ונחוץ יישר כח @דבר ה'
לבדוק את הציציות אם יש בהם פסול וכן להפריד את הציציות לפני שלובש ויש על מה לסמוך שזהו רק זכר לתכלת
ליטול ידים על תפוח שנשטף כדין דבר שטיבולו במשקה
ליטול מים אחרונים עד הפרק השני [מינימום]
לא לדבר אף דברי תורה בקריאת התורה אפילו בין גברא לגברא

לחץ כדי לכווץ...

בקשו להביא צדדי היתר אז בבדיקת הציציות העירו במ''ב דרשו כמדומה שבציציות זמננו שחזקות המה אין לחוש בדרך כלל
להפריד למיטב ידיעתי אין קשר לתכלת ומ''מ עיקרו בתחילת הקניה שהוא מסובך הרבה וגם הרבה לובשים תכלת בזמננו
בנטילת ידים דעת הגר''א לברך ומעשה בהח''ח שברך בטעות בליל הסדר ואמר לא נורא פעם אחת עשינו כהגר''א
ומעיקר הדין אף על שתיה צריך ליטול אלא שבזמן הגמ' לא היה שכיח שנגעו במשקה ולכן לא נטלו ובזמננו שכיח טובא ניצוצות וצריך ליטול או לייבש
מים אחרונים הרבה מקילים בזמננו שאין מלח סדומית והידים נקיות בדרך כלל

 

[עמך]

כריעה קלה בסוף מודים דרבנן, מובא בשו"ע ולית מאן דפליג

לחץ כדי לכווץ...

לפי האר"י אין לכרוע

חיוב זימון בשמחות מצוי מאוד שאוכלים כאחד שלושה ויותר ומברכים לעצמם בתואנות משונות

לחץ כדי לכווץ...

מצוי גם שלא מחזרים לראות אם הבנות שומעות, ובשמחות הן צריכות לזמן בעצמן אם לא שמעו

 

[יצחק א]

חיוב זימון בשמחות מצוי מאוד שאוכלים כאחד שלושה ויותר ומברכים לעצמם בתואנות משונות

לחץ כדי לכווץ...

והרוצה לא לזמן יתנה מראש שלא להצטרף

 

[ישעיהו מנחלת דן]

והרוצה לא לזמן יתנה מראש שלא להצטרף

לחץ כדי לכווץ...

ע''ז רמזתי שהוא תואנה משונה כי לא מצטרף הוא באוכל לבדו ולא באוכל עם כולם ו'מכון' שלא מועיל מאומה ומעשיו מבטלים כונתו