ממגד שמים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
618
תודות
1,821
נקודות
235
ילה"ס המי שאבד לו חפץו נתייאש הימנו, כעבור זמן מצא את אבידתו ואיש לא זכה.
האם סגי בחזרתו מן היאוש - למאי דהשרישו רבותינו האח' -קצות ונתיבות- דיאוש לא נפיק מרשותו עד דאתי לרשות זוכה.
או דילמא שצריך לעשות מעשה קניין מחודש.
וראיתי לגאון "תרומת הכרי" אשר מפשט פשיטא לי' שצריך לעשות בזה שוב מעשה זכיה , וחיילא דילי' מהגמ' שור הנסקל שהוזמו עדיו כל הקודם בו זכה בו, בשגם אחר ההזמה נתבטלה סיבת היאוש.
אלא שיש לגמגם אם משום יאוש או משום הפקר נגעו בה וצ"ת.
 
הנתיבות בסימן רס"ב כתב:
והנה אף דקי"ל בהפקר דהוי הפקר אע"ג דלא אתי לרשות זוכ' ואפילו הוא בעצמו צריך לחזור ולזכות בו מ"מ ביאוש נראה דלא מהני עד דאתי לרשות זוכ' ואם נתייאש מהאביד' וכלה היאוש קודם דאתי ליד הזוכה א"צ לחזור ולזכות בו רק כיון שראהו תיכף זכה בו ואין שום אדם יכול לזכות בו שוב
 
הנתיבות בסימן רס"ב כתב:
והנה אף דקי"ל בהפקר דהוי הפקר אע"ג דלא אתי לרשות זוכ' ואפילו הוא בעצמו צריך לחזור ולזכות בו מ"מ ביאוש נראה דלא מהני עד דאתי לרשות זוכ' ואם נתייאש מהאביד' וכלה היאוש קודם דאתי ליד הזוכה א"צ לחזור ולזכות בו רק כיון שראהו תיכף זכה בו ואין שום אדם יכול לזכות בו שוב
אשריך, שימחתני. ולעניין הראיה משור הנסקל צ"ב כנ"ל.
 
אשריך, שימחתני. ולעניין הראיה משור הנסקל צ"ב כנ"ל.
הוא מתייחס שם לזה, וכותב ששם הוא אבוד מכל אדם ולכן הוי הפקר, וז"ל:
"ולפמ"ש א"ש דמציל מן הנהר ג"כ אין לו דין הפקר שלא הופקר מדעתו רק מטעם יאוש הוא דדוקא באבידה שאבוד מכל אדם כגון שור הנסקל שהוזמו עדיו יש לו דין הפקר ממש ואפילו לא אתי ליד זוכה משא"כ הכא דמיירי ע"כ ביכול להציל ע"י הדחק דאי לאו הכי מצי אמר מהפקיר' זכינ' וכיון דיכול להציל ממילא אינו רק מטעם דכיון שעמד שם ולא רדף אחריו הוי יאוש".
 
הנתיבות בסימן רס"ב כתב:
והנה אף דקי"ל בהפקר דהוי הפקר אע"ג דלא אתי לרשות זוכ' ואפילו הוא בעצמו צריך לחזור ולזכות בו מ"מ ביאוש נראה דלא מהני עד דאתי לרשות זוכ' ואם נתייאש מהאביד' וכלה היאוש קודם דאתי ליד הזוכה א"צ לחזור ולזכות בו רק כיון שראהו תיכף זכה בו ואין שום אדם יכול לזכות בו שוב
כידוע שהחזו"א בב"ק סי"ח סק"ג [ועי' סק"א] פליג על הנתה"מ בזה וסובר דיאוש הוי כהפקר, ולפ"ז צריך לזכות שוב וכמבואר שם בחזו"א סוף סק"ג ד"ה ולפ"ז..
 
נערך לאחרונה:
ילה"ס המי שאבד לו חפץו נתייאש הימנו, כעבור זמן מצא את אבידתו ואיש לא זכה.
האם סגי בחזרתו מן היאוש - למאי דהשרישו רבותינו האח' -קצות ונתיבות- דיאוש לא נפיק מרשותו עד דאתי לרשות זוכה.
או דילמא שצריך לעשות מעשה קניין מחודש.
וראיתי לגאון "תרומת הכרי" אשר מפשט פשיטא לי' שצריך לעשות בזה שוב מעשה זכיה , וחיילא דילי' מהגמ' שור הנסקל שהוזמו עדיו כל הקודם בו זכה בו, בשגם אחר ההזמה נתבטלה סיבת היאוש.
אלא שיש לגמגם אם משום יאוש או משום הפקר נגעו בה וצ"ת.
בחשוקי חמד במגילה (י ב) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שאמר (הובא בספר משפט האבידה סימן רנט שעה"צ ס"ק קכד) שהמוצא אבידה, ומחזירה לפנים משורת הדין, אין צריך המקבל לתת מזה מעשר כספים. משמע שאינו נעשה לגמרי של המוצא, ולכאורה זה תלוי בהנ"ל האם המאבד צריך לזכות באבידה לאחר שהתייאש.
 
בחשוקי חמד במגילה (י ב) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שאמר (הובא בספר משפט האבידה סימן רנט שעה"צ ס"ק קכד) שהמוצא אבידה, ומחזירה לפנים משורת הדין, אין צריך המקבל לתת מזה מעשר כספים. משמע שאינו נעשה לגמרי של המוצא, ולכאורה זה תלוי בהנ"ל האם המאבד צריך לזכות באבידה לאחר שהתייאש.
אחר שזכה בה המוצא לכו"ע הוי שלו לגמרי לכל ענין, ומ"מ י"ל דכיון דפעמים יש להחזיר לפמשוה"ד וזה מובן מסברה, י"ל שמאותה סיבה א"צ ליתן מעשר מזה אף בגווני שא"צ להחזיר לפמשוה"ד.
 
אחר שזכה בה המוצא לכו"ע הוי שלו לגמרי לכל ענין, ומ"מ י"ל דכיון דפעמים יש להחזיר לפמשוה"ד וזה מובן מסברה, י"ל שמאותה סיבה א"צ ליתן מעשר מזה אף בגווני שא"צ להחזיר לפמשוה"ד.
אבל אם המאבד יצטרך לזכות באבידה שוב אולי יצטרך אף לשלם מעשר מחמת שעכשיו מקבל מחדש את האבידה
 
אבל אם המאבד יצטרך לזכות באבידה שוב אולי יצטרך אף לשלם מעשר מחמת שעכשיו מקבל מחדש את האבידה
אף במחזיר לפמשוה"ד לא איירי דוקא כשלא זכה בו המוצא אלא אף בזכה בה ושלו הוא לכל דבר, והמאבד צריך לעשות קנין חדש לכו"ע.
 
אף במחזיר לפמשוה"ד לא איירי דוקא כשלא זכה בו המוצא אלא אף בזכה בה ושלו הוא לכל דבר, והמאבד צריך לעשות קנין חדש לכו"ע.
אמת!
ומה הדין שהאבד עצמו מצא את האבידה שהתייאש ממנה כפי שאיירי הכא, האם צריך המאבד להפריש מעשר? ושמא זה גם תלוי בפלוגתת האחרונים האם המאבד צריך לחזור ולזכות באבידה שאיבד?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון