קרח המטה, הפרחים, והשקדים - נדיר במיוחד !!! הידעת? מלך המשיח יברך שהחיינו על השקדים שצמחו על מטה אהרן!

[התורה]

האם מטה אהרן שהוציא שקדים היה עשוי עץ או אבן? והאם השקדים היו מתוקים או מרים? והיכן נמצא המקל כיום?​

בפרשת השבוע אנו לומדים (יז, יז-כה) את פרשת פריחת מטה אהרן. במדרשים ובמפרשים אנו מגלים כמה ידיעות נפלאות וחידושים פלאיים, שאינם מפורסמים לרבים.​

מהיכן המקל?​

במדרש רבה (יח, כג) מובאות שלש שיטות על מקורו של המטה שעליו צמחו השקדים:
א. יש אומרים, שזה המטה שהיה ביד יהודה בן יעקב, כאמור (בראשית לח, יח) 'ומטך אשר בידך'.
ב. יש אומרים, שזהו המטה שהיה ביד משה שבו עשה את המופתים במצרים, ועל מטה זה מובא בחז"ל (אבות ה, ו; פרקי דרבי אליעזר פרק מ') שהוא נברא בערב שבת בין השמשות, ונמסר לאדם הראשון, וממנו נמסר מאיש לאיש, עד יתרו שנטלו למדין אחר מיתת יוסף, והוא מסרו למשה.
ג. יש אומרים שמשה רבינו נטל קורת עץ, ובקע אותו לשנים עשר נסרים, וכל שבט נטל נסר אחד, וגם מטה אהרן היה נסר מאותו קורה.​

עץ או אבן?​

בדרשות ר"י אבן שועיב, כתב שהמטה היה ענף של עץ שקד, ונעשה בו נס מיוחד, שעל אף שבדרך כלל ענף של עץ שקד דרכו להתייבש לגמרי אחרי שכורתים אותו, בלי להשאיר שום לחלוחית, כך שאינו יכול להצמיח פירות, בכל זאת צמחו בו פירות.

אמנם ראה באבן עזרא שאין זה מוכרח שהמטה היה ענף של עץ שקדים [שהרי היה כאן מעשה ניסים, ובדרך נס אפשר לשקדים לצמוח גם על מטה אחר].

אמנם יש להעיר, שלפי השיטה שהיה זה המטה של משה רבינו, הרי יש דעה במדרש (שמו"ר ח, ג) שמטה זה היה עשוי אבן סנפירניון ולא של עץ, וצריך לומר שהסוברים שהיה זה מקל של עץ שקד, סוברים כדעה המובאת בזוהר חדש (בשלח דף נא, א) שהמטה של משה היה עשוי עץ.​

הפרחים נפלו?​

מדברי רש"י (פסוק כג) מבואר שלאחר שהפרחים נפלו מעל המקל אז נראו פירות השקדים, ונשארו רק שקדים בלי פרחים. אולם בדעת זקנים מבעלי התוספות, כתבו שהיו שם שני סוגי פרחים, מצד אחד היו פרחים שלא נפלו לעולם, ומצד שני היו פרחים שנפלו כדרך כל פרחי האילנות הנופלים לפני גמר הפרי. וההוכחה לכך, שהרי במסכת יומא (נב, ב) מובא שיאשיהו המלך גנז את 'מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה', משמע שהפרחים נשארו לעולם (וכ"כ שם בתוס' הרא"ש ובתוספות ישנים ובריטב"א).

אולם אפשר ליישב לדעת רש"י, שהפרחים אכן נפלו, ושמרו אותם למשמרת בפני עצמם, ויאשיהו גנז את המטה לעצמו והפרחים לעצמם.​

מתוקים ומרים​

עוד חידוש פלא כתב בדרשות ר"י אבן שועיב, בשם המדרש, שהשקדים שצמחו על צד ימין של המטה היו שקדים מתוקים, ואלו שצמחו על צד שמאל היו שקדים מרים, ובכל דור כאשר עוברים על רצונו של מקום, אותן של שמאל נעשים לחים והאחרים כמושים, וכשמקיימים רצונו של מקום, אותם של ימין לחים ושל שמאל כמושים.​

פירות אחרים!​

שיטה מחודשת אנו מגלים בדברי רבי יוסף בכור שור, הכותב שיתכן ולא צמחו על המקל שקדים ממש, אלא פירות אחרים, רק מפני שצמחו בלילה אחד קורא אותם שקדים לשון מהירות.​

בליעת המטות!...​

חידוש מפליא כותב בעל הטורים בפרשת וארא (שמות ז, יב) בשם המדרש, שכשם שמטה אהרן בלע את מטות חרטומי מצרים, כך גם בלע מטה אהרן את מטות הנשיאים בקודש הקדשים, וכשהוציאו את המטה אז חזר ופלטם, ולכך לא הוציאו שאר המטות פרחים.​

ביד כל מלך​

הנה מפורש בכתוב שהקב"ה אמר למשה (פסוק כה) הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת, אולם מובא במדרש (במדבר רבה יח, כג) שאותו המטה היה ביד כל מלך ומלך, עד שחרב בית המקדש ונגנז, ואותו המטה עתיד להיות ביד מלך המשיח. וצריך לומר שסובר המדרש, שהציווי להשיב את המטה לפני העדות בקודש הקדשים, היה רק בהיותם במדבר, אבל אחר כך היה אפשר להחזיקו בידי המלכים.​

השקדים נגנזו?​

אולם הרמב"ם כתב (הל' בית הבחירה ד, א) שמטה אהרן היה מונח גם בבית המקדש בקודש הקדשים על האבן שלפני הארון, ויאשיהו המלך גנזו במחילות שבנה שלמה המלך תחת בית המקדש. לעומת זאת, המדרש תלפיות (עמוד כז) כתב, שיאשיהו גנז רק את המטה, אבל השקדים והפרחים נלקחו בידי חזקיהו המלך.​

בסעודת משיח!​

חידוש נשגב כותב הרמ"ע מפאנו (מאמר שבתות, מאמר ה') שבסעודת המשיח, יביאו לאכול את השקדים שפרחו במטה אהרן, וכיון שהם נחשבים כ'דברים שאינם באים מחמת הסעודה', יברכו עליהם בורא פרי העץ באמצע הסעודה. המשיח יברך עליהם בורא פרי העץ, ובזה יפטור גם הפירות שהם משבעת המינים, כי השקדים הללו צמחו בקודש הקדשים ששם נושבת רוח מגן עדן, והם חשובים יותר משבעת המינים.

עוד כתב שם שמלך המשיח יברך 'שהחיינו' על אכילת השקדים, כיון שהם חדשים אצלו, וכולם יענו אחריו 'אמן'.

תורה שבכתב​

 

[שלמה בן יואל]

דברים נפלאים.
יש לציין דבאבות פ"ה מ"ו תנן י' דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, וא' מהם הוא 'והמטה'. והיינו מטה משה כש"כ רש"י ושאר המפרשים שם.
ואילו בפסחים נ"ד א' מייתינן למשנה זו ולא גרסינן שם והמטה אלא מילי אחרינא, ואיתא בפסחים שם עוד וי"א אף מקלו של אהרן שקדי' ופרחי'. ובפשוטו מבואר להדיא שהוא מקל אחר, ולזה קרינן מטה [ושל סנפיריון הי'] ולשל אהרן קרינן מקל. ועיי' ברש"י באבות שבהכרח מקל אחר הי' עיי"ש.
[ובענין זה הרבה יש לתמוה בפסוקים בפרשת שמות וארא ובא אלו דברים נעשו במטה משה ואלו בשל אהרן, ודברי הבעל הטורים הנ"ל שהבאת צריכים יישוב גדול היאך מתיישבים עם הפסוקים המפורשים בפרשת שמות. וצ"ת בכ"ז].

 

[אברך מישיבת מיר]

מהיכן המקל?​

במדרש רבה (יח, כג) מובאות שלש שיטות על מקורו של המטה שעליו צמחו השקדים:
א. יש אומרים, שזה המטה שהיה ביד יהודה בן יעקב, כאמור (בראשית לח, יח) 'ומטך אשר בידך'.
ב. יש אומרים, שזהו המטה שהיה ביד משה שבו עשה את המופתים במצרים, ועל מטה זה מובא בחז"ל (אבות ה, ו; פרקי דרבי אליעזר פרק מ') שהוא נברא בערב שבת בין השמשות, ונמסר לאדם הראשון, וממנו נמסר מאיש לאיש, עד יתרו שנטלו למדין אחר מיתת יוסף, והוא מסרו למשה.
ג. יש אומרים שמשה רבינו נטל קורת עץ, ובקע אותו לשנים עשר נסרים, וכל שבט נטל נסר אחד, וגם מטה אהרן היה נסר מאותו קורה.​

לחץ כדי לכווץ...

בספר למכסה עתיק הביא י"א שהביא שא' וב' היינו הך, כלומר דהמטה שהיה ביד יהודה הוא המטה שהיה ביד משה וזה המטה שכאן