הרש''י הזה לא סתם תסתכלו בתרגום אונקלוס שמפרש מה זה עד יעבור עד יעבור פעמים אז אומר התרגום שזה הולך גם על נחל ארנון.
לכאורה זו מצוה דאורייתא (אולי אין כאן חיוב)
מאי שנא מהגש"פ?
לכאורה ביציאת מצרים יש פסוקים שמבואר בהם החיוב
בדבר השאלה היכן משבחים להקב"ה על נס ארנון אעתיק מה שכתב בגיליון רביד הזהב להגרב"ד דיסקין שליט"א וז"ל צ"ע היכן מספרים בניסי נחל ארנון, וראיתי בפרדס יוסף שמזכירים זאת במה שאומרים לך ה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח דאזיל על נחלי ארנון עיי"ש ובתרגום יונתן(פרשת בשלח) פירש זאת באז ישיר דאמרינן "עד יעבור עמך ה עד יעבור עם זו קנית" אבל בפשוטו אזיל על ליל הסדר דאז מזכרינן יציאת מצרים וצ"ע היכן מזכירים בליל הסדר ניסי נחל ארנון. ושמעתי מאחי הגר"א שליט"א דאומרים בהלל ההרים רקדו כאלים" ופירש הגר"א דמיירי בהתחברות ההרים של ארנון, ובפשוטו אזיל על הר סיני וכן מבואר בגמ" בפסחים קיח. דקאי אמתן תורה עכ"ד הרביד הזהב
ועושים זאת בכל יום:
יתכן.
מעתה יש לעיין מה מיוחד בנסי ארנון שמצוה לספר אותם?
הדבר תמוה כי הרי @אברך מישיבת מיר פותח האשכול הביא את רש"י שיש מצוה לספר בניסים ולא רק להזכיר בשירת הים ולא נראה שמכונים ע"ז וא"כ השאלה עומדת מתי צריך לספר בניסים אלו ונראה לי שהכוונה לגמ' בברכות דף נד עמוד א
משמע מדברי רש"י דיש בנחלי ארנון מצוה מיוחדת לשבת ולא כשאר ניסין שצריך לשבח כמבואר בברכות.
אז לכאורה כן צריך לכוין ע''ז כשאומרים מילים אלו!
רש" משוה לניסי קריעת ים סוף ושם ג"כ אין מצוה שתקנו חז"ל לספר הניסים אלא בכלל השבח וההודאה זה סיפור הנס וכיון שעובר במקומות אלו יש חיוב שבח והודאה אז בכלל זה זה סיפור הנס
האם יש מקור לכך שצריך לכוין את זה יש עוד הרבה פירושים לכוין
אין חובה לכוון בזה אך מקיימים בזה מצוה של זכירת ניסי ארנון
מה הכוונה שאין מצוה לספר בניסי קריאת ים סוף הרי בליל הסדר יש מצוה גם זה כי זה בכלל יציאת מצרים?
