מעלי בל' ארמי זה כמו מוצלח בלשוננו כמדומנימבלי להכנס לשרשי המילים, מוצלח יכול להתפרש כבעל כוחות מיוחדים, משא"כ מעולה.
זה שאתה לא בקי בכוחות הנפש זה לא אשמתי ולא הוספת כלום מלבד להכחיש טיעון ללא הסבר.שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים אינה מבוססת על נתונים פסיכולוגיים שכאלו, ולא הסברת דבר מלבד להניח הנחה חסרת בסיס מדעת עצמך.
בגמ' בחגיגה ומגיד לאדם מה שחו אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת הדין וובמדרש על הפסוק באיוב עד בלעי רוקי שעתיד אדם ליתן את הדין על זמן של שיעור בליעת הרוק ולרגעים תבחננו אדם נדון בכל רגע וכי מצינו באיזשהוא מקום חיוב על דקדוק עד כדי כך ???האם לדעתך הקב"ה לעתיד לבא ימצה את הדין עם האדם על דבר שלא נתבע ממנו לעשותו? דברי הבל אלו.
מאריך אפיה וגבי דיליהלהחריב את העולם, זה דבר שמידת הרחמים מונעת, אך לא את עצם התביעה כמובן.
יש חיוב כללי כמה שיכול לפי כוחות נפשומה שיוצאים ידי חובת לא ימיש בקריאת שמע, עדיין לא מלמד שאין חיוב יותר מכך.
כן דעתך ודעתי שעיקר הדגש שם היא על לימוד של משהו אחר כאילו שאין מה ללמוד אחרי שלמד כל התורה כולה אבל לא על שיעור החיוב
הרמב''ם דיבר למי שזה מתאים לוושיעור ה'דרך ארץ' הנצרך יש לנו ללמוד מדברי הרמב"ם, ולא מדברי עצמך.
המציאות שרוב האנשים לא מסתדרים בעבודה של כמה שעות בלבדמה ענין "תלמוד תורה עם דרך ארץ" לכמות השעות? ומה הבאתו כאן? אי"ז אלא דמגוגיה לא רלוונטית.
לענ''ד זה דמיון ומצוי רק במיעוט וגם אצלם אי''ז מספיק וע' במכילתא דרשב''י על הפסוק ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך אריכות בחיוב המלאכהאיני יודע באיזה בני אדם עינך רואות, צא ובדוק באברכי הכולל עמלי התורה, שרובם שמחים ומאושרים יותר מאשר אותם העמלים בעמל מלאכה.
זה יוצא באופן מוחץ מכמה מקומות בלימוד עיוני בתורה שבכתב כמו בעיקר ספר דברים וספר תהיליםוגם אם כדבריך, היכן מצית שחוסר חיות וחשק פוטר מתלמוד תורה, ומתיר לעסוק בדרך ארץ מעבר לנצרך כדי חייו ופרנסתו?
