• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
הידעת שכתב החוזה מלובלין (אוהל ברכות והודאות נא) שאם לא נראתה הירח בזמנה ולא יכלו לומר ברכת לבנה, אפ' לומר המימרא (סנהדרין מב.) אמר ר' יהודה וכו' בשם ומלכות!!
כשהייתי בחור היה לנו כזה סיפור ובליל סוכות אמרנו מתוך הגמרא
 
הידעת שכתב החוזה מלובלין (אוהל ברכות והודאות נא) שאם לא נראתה הירח בזמנה ולא יכלו לומר ברכת לבנה, אפ' לומר המימרא (סנהדרין מב.) אמר ר' יהודה וכו' בשם ומלכות!!
כשהייתי בחור היה לנו כזה סיפור ובליל סוכות אמרנו מתוך הגמרא
דרך לימודו כהיעב"ץ, דלא כהמג"א (סי' רטו ס"ק ה).
מ"מ ברכה אין כאן.
 
הידעת שכ' ב'מכילתא דרשב"י' (שמות כ,יב) שאיןו שכר אריכו' ימים בתושבי חו"ל!!
זה לשון הגמרא בברכות ח. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל. תְּמַהּ וַאֲמַר: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה״ כְּתִיב, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ — לָא? כֵּיוָן דְאָמְרִי לֵיהּ מְקַדְּמִי וּמְחַשְּׁכִי לְבֵי כְנִישְׁתָּא, אֲמַר: הַיְינוּ דְּאַהֲנִי לְהוּ.
 
הידעת? לדעת הספורנו (שמות יג ב) בכור אדם שלא נפדה אסור בהנאה.
"קדש לי כל בכור" שיתחייבו כלם בפדיון כשאר כל הקדש, למען יהיו מותרים בעבודת חול, שלולי הפדיון היו אסורים לעשות כל מלאכת חול, כענין לא תעבוד בבכור שורך.
 
בונוס "הידעת" בפירוש הרלב"ג לתורה (במדבר טו לט):
1- ועוד למדנו ממה שאמר "וראיתם אותו" ולא אותו וחברו, רוצה לומר: אין ראוי לאדם שישא יחד שני טליתות מצויינים. וכן למדנו זה ממה שאמר: "אשר תכסה בה".
2- והנה, מפני שהיתה הצואה הזאת ל'בני ישראל', למדנו שאין הנשים חייבות בציצית. וראוי היה להיות כן, כי הענין אשר העיר עליו זאת המצוה הוא רב העומק, ולא יתכן שיגיע אליו שכל הנשים לקלות דעתן.
 
בונוס "הידעת" בפירוש הרלב"ג לתורה (במדבר טו לט):
1- ועוד למדנו ממה שאמר "וראיתם אותו" ולא אותו וחברו, רוצה לומר: אין ראוי לאדם שישא יחד שני טליתות מצויינים. וכן למדנו זה ממה שאמר: "אשר תכסה בה".
2- והנה, מפני שהיתה הצואה הזאת ל'בני ישראל', למדנו שאין הנשים חייבות בציצית. וראוי היה להיות כן, כי הענין אשר העיר עליו זאת המצוה הוא רב העומק, ולא יתכן שיגיע אליו שכל הנשים לקלות דעתן.
רב עמרם חסידא ס"ל דנשים חייבות בציצית, והכתוב ממעט סומא. גמ' סוכה.
 
חובות הלבבות מבאר את התועלת שבבכי: אמרו חכמי הרופאים כי במוחי הילדים ליחה, כשהיא נשארת על עניינה מחדשת עליהם חידושים רעים, והבכי מתיך הליחה ההיא ממוחיהם ויינצלו מרעת מאורעיה (חובות הלבבות שער הבחינה ה ד"ה ומן).
 
כמה וכמה מגדולי ישראל היו בטוחים בכך ששנת ה'ת"ח היא שנת הגאולה:
  • "אמנם נתעלמה כמה קיצים בעוונותינו, אמנם לא יעבור משנת ת"ח לכל הדברים שבעולם" (פירוש הרמ"ק שמות חלק ב דף י, נדפס ב"אור החמה").
  • "בשנת ת"ח יקומו המתים מן העפר" (מגדל דוד לר' מרדכי דאטו).
  • "בשנת ת"ח יקח המשיח המלוכה ממנו (מהשולטן התורכי)" (ר' נפתלי כץ, הובא בעמק המלך. הובאו כולם ב"החסידות מדור לדור" במבוא).
 
במשך מאות שנים נעשו כמה וכמה נסיונות לחדש את הסנהדרין:

במאה ה-16 - ע"י מהר"י בירב,
בשנת 1830 - ע"י ר' ישראל משקלוב,
בשנת 1901 - ע"י הרב אהרון מנדל הכהן,
בשנות הארבעים למאה העשרים - ע"י הרב צבי מקובסקי,
 
לפני כ-2300 שנה גילו היוונים את "יחס הזהב" - יחס הקרוב ל-5/3, הנחשב ליחס טבעי ואסתטי, ומופיע במקומות רבים בטבע, באדריכלות ועוד, ולכן יש שאף כינו אותו "היחס האלוקי". הרב קורמן העיר שאת יחס הזהב אנו מוצאים כבר בתורה - שהרי מידותיו של ארון הברית הן אמה וחצי על שתי אמות וחצי, שהוא קרוב ליחס הזהב (מושגים במחשבת ישראל עמוד 178).
 
אחד הראשונים, רבי קלונימוס בן קלונימוס, כתב שיר ארוך על כך שהוא מעדיף להיות אישה: "כמה לקה וכו' אשר במטבע הזכרים הוטבע וכו', מי ייתן ותהפכני מזכר לנקבה וכו', שמברכין על הטובה ועל הרעה אברך בקול נמוך בשפה חלושה ברוך אתה ה' שלא עשני אשה" (הובא בסוף ספר נשים שמחות).
 
שיעורין

כידוע, ישנן שתי שיטות מרכזיות בשיעורי האורך והנפח: החזו"א והגר"ח נאה.

על פי בדיקות ומחקרים, שיעורי הנפח קרובים לשיעור הגר"ח נאה (רביעית היא כ- 75 סמ"ק), אך שיעורי האורך קרובים יותר לשיעור החזו"א (אמה היא יותר מ- 55 ס"מ).

על מנת ליישב את סתירה זו (שהרי שיעורי האורך והנפח תלויים זה בזה), צריך לומר ששיעור הרביעית והים של שלמה לא היו בצורת קוביה או גליל, אלא בצורת חצי ביצה או חצי כדור (מידות ומשקלות של תורה עמוד שפא - ר' יעקב גרשון וייס).
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון