בהר במה שנלמד מבא במחתרת שמותר לאדם להונות חבירו שציער אותו (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

עיין בחינוך מצוה שלח לגבי הלאו של לא תונו באונאת דברים שכתב וז''ל ואולם לפי הדומה אין במשמע שאם בא ישראל אחד והתחיל והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים שלא יענהו השומע שא''א להיות האדם כאבן שאין לו הופכים ועוד שיהיה בשתיקתו כמודה על החירופין, ובאמת לא תצוה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו וכו' אבל תצוה אותנו וכו' שלא נתחיל להתקוטט ולחרף בני אדם וכו'
ומבואר דאיסור התורה הוא רק שלא נתחיל אנו לצער, אבל אם חבירו ציער אותו מותר לו לענות לו
ובהמשך כתב וז''ל ויש לנו ללמוד דבר זה שמותר לנו לענות כסיל לפי הדומה, מאשר התירה התורה הבא במחתרת להקדים ולהרגו שאין ספק שלא נתחייב האדם לסבול הנזקין מיד חבירו כי יש לו רשות להנצל מידו וכמו''כ מדברי פיהו אש רמלא מרמות ותוך בכל דבר שהוא יכול להנצל עכ''ל
ויש להעיר הלא לכאורה בבא במחתרת ההיתר הוא מצד הבא להרגך השכם והרגו, כי שבא על עסקי נפשות, ומהו הדמיון למי שמאנה אותו בדברים גרידא שאין בזה ענין להבא להרגך

 

[פנחס ע]

למיטב זכרוני בבר במחתרת כתוב ב' דינים דין א' של הצלה וזה גם כלפי אחרים ומדין רודף, ויש דין ב' של "אין אדם מעמיד עצמו על ממונו" שהוא דין התגוננות.

 

[יצחק א]

עיין בחינוך מצוה שלח לגבי הלאו של לא תונו באונאת דברים שכתב וז''ל ואולם לפי הדומה אין במשמע שאם בא ישראל אחד והתחיל והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים שלא יענהו השומע שא''א להיות האדם כאבן שאין לו הופכים ועוד שיהיה בשתיקתו כמודה על החירופין, ובאמת לא תצוה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו וכו' אבל תצוה אותנו וכו' שלא נתחיל להתקוטט ולחרף בני אדם וכו'
ומבואר דאיסור התורה הוא רק שלא נתחיל אנו לצער, אבל אם חבירו ציער אותו מותר לו לענות לו
ובהמשך כתב וז''ל ויש לנו ללמוד דבר זה שמותר לנו לענות כסיל לפי הדומה, מאשר התירה התורה הבא במחתרת להקדים ולהרגו שאין ספק שלא נתחייב האדם לסבול הנזקין מיד חבירו כי יש לו רשות להנצל מידו וכמו''כ מדברי פיהו אש רמלא מרמות ותוך בכל דבר שהוא יכול להנצל עכ''ל
ויש להעיר הלא לכאורה בבא במחתרת ההיתר הוא מצד הבא להרגך השכם והרגו, כי שבא על עסקי נפשות, ומהו הדמיון למי שמאנה אותו בדברים גרידא שאין בזה ענין להבא להרגך

לחץ כדי לכווץ...

הלימוד הוא מכך שאמרו שבגלל ש"אין אדם מעמיד עצמו על ממונו" נחשב כרודףומותר להורגו, ולמה לא נימא שמוטל על האדם שלא לקום כנגדו ואז לא יהרגנו, שהרי אין להרוג הרודף אא"כ אינו יכול לינצל באופן אחר, ומוכח שלא ציותה התורה בזה.