הלכות ברכות מחלל שבת מברך שעשה לי נס? (1 צופה)

[אלף בית]

מחלל שבת נסע בשבת ברכב עשה תאונה קשה וניצל בנס. האם מברך שעשה לי נס?

 

[עיני טובא]

למה לא?
יודע הסיפור על אדננו הגר''א זי''ע, שפעם פגש אוכל נבילות וטריפות, א''ל: לא תענש רק על אכילת נבלת וטריפות, אלא על זה שלא נטלת ידיים, מים אחרונים וכו'.
והוא הדין

 

[יצחק א]

מחלל שבת נסע בשבת ברכב עשה תאונה קשה וניצל בנס. האם מברך שעשה לי נס?

לחץ כדי לכווץ...

"לחייבים טובות" כפשוטו...

 

[אברך מישיבת מיר]

ושמא זה מנאץ שכביכול נהנה ממעשה עבירה כמו המברך על פרי שגזל

 

[יצחק א]

דאתאן להכי, יש להסתפק בבועל ארמית שניסה קנאי לפגוע בו וניצל בנס, האם מברך.

 

[הרב הירושלמי]

דאתאן להכי, יש להסתפק בבועל ארמית שניסה קנאי לפגוע בו וניצל בנס, האם מברך.

לחץ כדי לכווץ...

או רוצח שניסו להורגו משום רודף
או מחויב מיתה שברח מבית דין

 

[יצחק א]

או רוצח שניסו להורגו משום רודף
או מחויב מיתה שברח מבית דין

לחץ כדי לכווץ...

האחרון ודאי שלא

 

[אברך מעמיק]

ושמא זה מנאץ שכביכול נהנה ממעשה עבירה כמו המברך על פרי שגזל

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה הניאוץ הוא רק כאשר הברכה היא על החפץ של העבירה עצמו, אבל כאן הנס הוא על ההצלה שרק התאפשרה טכנית מחמת העבירה.

 

[הרב הירושלמי]

האחרון ודאי שלא

לחץ כדי לכווץ...

למה?
בדיוק לפני שהעלו אותו לבית הסקילה נפל טיל שהחריב את כל העסק ומחמת הבלגן הוא ברח
במה זה שונה מאשר עולה לגרדום אצל גויים על עלילת שוא ונפל שם טיל וכו'?

 

[יצחק א]

למה?
בדיוק לפני שהעלו אותו לבית הסקילה נפל טיל שהחריב את כל העסק ומחמת הבלגן הוא ברח
במה זה שונה מאשר עולה לגרדום אצל גויים על עלילת שוא ונפל שם טיל וכו'?

לחץ כדי לכווץ...

כי לא שייך להודות שניצל כאשר רצון התורה היה שימות.

 

[הרב הירושלמי]

מחלל שבת נסע בשבת ברכב עשה תאונה קשה וניצל בנס. האם מברך שעשה לי נס?

לחץ כדי לכווץ...

לא שייך להודות שניצל כאשר רצון התורה היה שימות.

לחץ כדי לכווץ...

 

[יצחק א]

נראה שאינו דומה, שכאן לא נידון לסקילה בב"ד אחר עדים והתראה.

 

[הרב הירושלמי]

נראה שאינו דומה, שכאן לא נידון לסקילה בב"ד אחר עדים והתראה.

לחץ כדי לכווץ...

עדיין רצון הקב"ה שיהיה נידון לסקילה בב"ד, ה' ציוה מחלליה מות יומת.
וזה תקף גם על תאונה ביום חול
וודאי שכשמדובר בנסיעה בשבת

 

[אין עוד]

@הרב הירושלמי .
אפשר להגיד את זה על כל מי שניצל ממשהו. לא רק על מחלל שבת. הרי מי יאמר זיכיתי ליבי.

 

[יצחק א]

עדיין רצון הקב"ה שיהיה נידון לסקילה בב"ד, ה' ציוה מחלליה מות יומת.
וזה תקף גם על תאונה ביום חול
וודאי שכשמדובר בנסיעה בשבת

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד פשוט, שגם אדם שנידון למוות בסנהדרין, וקודם ביצוע גזר הדין חלה ונתרפא, צריך הוא לברך הגומל על חיי שעה הללו, אף שיוציאוהו בקרוב להורג.
וגם בענייננו הוא דומה למקרה זה, כיון שאין קשר (לפחות לא מבחינה הלכתית) בין החילול שבת, לבין הסכנה שהיה בה, לכן נראה שיש לברך.

 

[אברך מישיבת מיר]

לענ"ד פשוט, שגם אדם שנידון למוות בסנהדרין, וקודם ביצוע גזר הדין חלה ונתרפא, צריך הוא לברך הגומל על חיי שעה הללו, אף שיוציאוהו בקרוב להורג.
וגם בענייננו הוא דומה למקרה זה, כיון שאין קשר (לפחות לא מבחינה הלכתית) בין החילול שבת, לבין הסכנה שהיה בה, לכן נראה שיש לברך.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן דבזה תלוי הספק בביאור הלכה אם יש לו דין של וחי בהם להצילו מסכנה

 

[אברך מעמיק]

כי לא שייך להודות שניצל כאשר רצון התורה היה שימות.

לחץ כדי לכווץ...

כי לא שייך להודות שניצל כאשר רצון התורה היה שימות.

לחץ כדי לכווץ...

נראה שאינו דומה, שכאן לא נידון לסקילה בב"ד אחר עדים והתראה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן מבואר במכות (ה.) כי כל עוד לא נפסק בבי"ד אין חשוב האדם כ'בר קטלא'.
עם זאת רק אעיר מהא דמכות (י:) "כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו' (שמואל א כד-יד) במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקב''ה מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה". ומשמע שגם מי שהרג בלי עדין והתראה רצון ה' כי ימות.
וכן נודעו דברי חז"ל (סנהדרין לז:) "תני דבי חזקיה מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלה סנהדרי ארבע מיתות לא בטלו לא בטלו והא בטלו אלא דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו מי שנתחייב הריגה". ומשמע כנ"ל.

עם זאת אכן נראה שיש לחלק כדבריך בין מיתה בידי שמים למיתה בידי אדם, כי במיתה בידי שמים נאמר (יחזקאל לג, יא) "אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה" וכמו דקיי"ל דגבי כרת מהני תשובה, ובוודאי כי אין הקב"ה חפץ במיתתו, אלא מעדיף שיחיה וישוב, ועל כן יש לומר גם על הנוסע בשבת, שדבר זה הוא לרצון לפני ה', כי בודאי חפץ ה' בהצלתו על מנת שיוכל לעשות תשובה ויתקבל לפני המקום.
ודברי חז"ל לעיל נאמרו כנראה על מי שלא שב, וכיוצא בזה.​

 

[שמריהו]

אז למה הקב"ה עשה לו נס?
כנראה שהיה רצון לזה.

 

[אין עוד]

אז למה הקב"ה עשה לו נס?
כנראה שהיה רצון לזה.

לחץ כדי לכווץ...

להחזירו בתשובה.

 

[נחמן ל.]

ידוע הסיפור על נס ההצלה המופלא במבצע אנטבה, וידוע ג"כ מענה "רבני סאטמר" על הנס - שלא יתכן שהקב"ה יעשה נס ע"י אותם כופרים ציונים,
הרבי מליובאוויטש הורה לשאול אותם ב' שאלות (הראשונה לא רלוונטית כרגע) והשנייה היא האם אותם אנשים שניצלו כשיהיו שוב באנטבה יצטרכו לברך "ברוך שעשה לי נס"? וא"כ לכאו' אף כאן הוא כן יצטרך לברך, (ושמא מ"מ אין המקרים דומים)