נקודה וקו ושטח - כפשוטו [את זה אני זוכר ממה שהתחלתי לקרוא פעם], גשם - תלוי באיזה הקשר הוא מופיע.
??
עיי"ש.
"הנקודה, אין לה לא אורך ולא רוחב ולא גובה. הקו, יש לו אורך אבל לא רוחב ולא גובה. השטח, יש לו אורך ורוחב ולא גובה. הגשם, יש לו אורך ורוחב וגובה."
 
??
עיי"ש.
"הנקודה, אין לה לא אורך ולא רוחב ולא גובה. הקו, יש לו אורך אבל לא רוחב ולא גובה. השטח, יש לו אורך ורוחב ולא גובה. הגשם, יש לו אורך ורוחב וגובה."
לא הבנתי מה מסובך, הכי פשוט בעולם, אם יש לי נקודה - אין לה לא אורך לא רוחה ולא גובה, אם אני מותח קו - יש לקו אורך אך לא רוחה וגובה, אם אני מצייר שטח [במילים אחרות, ריבוע או כל צורה דו-ממדית אחרת] - יש לו אורך ורוחב, ואם יש לי חפץ גשמי [או צורה תלת ממדית] - יש לו אורך רוחה וגובה.
 
לא הבנתי מה מסובך, הכי פשוט בעולם, אם יש לי נקודה - אין לה לא אורך לא רוחה ולא גובה, אם אני מותח קו - יש לקו אורך אך לא רוחה וגובה, אם אני מצייר שטח [במילים אחרות, ריבוע או כל צורה דו-ממדית אחרת] - יש לו אורך ורוחב, ואם יש לי חפץ גשמי [או צורה תלת ממדית] - יש לו אורך רוחה וגובה.
אם אני מצייר קו עם עט, אין לזה אורך רוחב גובה??? קח מיקרוסקופ!
 
אני לא חושב שצריך לעסוק בחכמות חיצוניות, אבל הכל מונח בתורה, וא"כ למה אצל הרבה ת"ח בדורינו שיש בהם תורה אבל אינם זוכים לדברים הללו?
שמעתי מכלי ראשון על אחד מראשי ישיבת הנגב [או ר יששכר מאיר או ר אריה לוי] שבארון ספרים שלהם מאחורי הספרים, היה ספר על תורת היחסות של איינשטיין, ואני חושב שיש די הרבה כאלה ת"ח היום שיש להם קצת יד בשאר חכמות רק בהסתר
 
או שהכוונה היא שצורה שהיא נגלית לעיניך אין לה אורך ורוחה וגובה, או שהכוונה היא לנקודה הכי זעירה שיש.
גם הצורה הכי זעירה שיש יש לו מידות.
כוונתו ב'נקודה' כמו הצנטר של כדור, הנקודה הפנימית, שזה אין לו מידה כלל. (שאם כן, הרי אינו עדיין ה'נקודה').
ב'קו' כוונתו לגבול. למשל איפה הקו שמסתיים השולחן. יש לו מידת אורך כאורך השולחן, אבל גובה ורוחב אין לו, כי מצד אחד השולחן, עדיין לא התחיל ה'קו', וכשמתחיל אויר החדר- כבר 'הסתיים' ה'קו', דהיינן שאין לו מידת רוחב כלל.
ב'שטח' כוונתו שטח מרובע, וזה פשוט.
ו'גשם' הינו כל הדברים בעולם הזה, כולל נקודה זעירה עם עיפרון שפיצים.
בקיצער. נקודה קו ושטח הם דברים מופשטים.
 
כשהיה בן שלושים היה עסוק בלהעשות מרכבה לשכינה

שמעתי סיפור מדהים בא נראה אם משהו יכול להסביר את זה

הגיע אצלו אחד שעסק להחזיר בתשובה, ובא אליו בשאלה אם ללמוד אם משהו שמסכים לחזור בתשובה, אבל אינו רוצה למול את עצמו ולא להתגרש מאשתו גויה, והשאלה היתה אם בכלל ללמוד אתו,
וענה שילמדו עמו פרק הזהב, ואכן כך עשה כשהגיע אצל הסוגיא של תגרי לוד לא הבין מאומה, והרגיש בנפשו שמה שאינו מבין מכיון שאינו מהול, ומהל את עצמו וגרש את אשתו, ואח״כ חזר ולמד הסוגיא וכתב חידושים,
הביאו הקונטרס אצל הרב שטיינמן ואמרו שזה כתב אחר שנמהל, אמר פשוט א״א להבין הסוגיא מי שאינו מהול

חברי הפורום מכובדים להביא הסבר לסיפור
 
כשהיה בן שלושים היה עסוק בלהעשות מרכבה לשכינה
איך עושים מרכבה להשכינה"ק??
שמעתי סיפור מדהים בא נראה אם משהו יכול להסביר את זה

הגיע אצלו אחד שעסק להחזיר בתשובה, ובא אליו בשאלה אם ללמוד אם משהו שמסכים לחזור בתשובה, אבל אינו רוצה למול את עצמו ולא להתגרש מאשתו גויה, והשאלה היתה אם בכלל ללמוד אתו,
וענה שילמדו עמו פרק הזהב, ואכן כך עשה כשהגיע אצל הסוגיא של תגרי לוד לא הבין מאומה, והרגיש בנפשו שמה שאינו מבין מכיון שאינו מהול, ומהל את עצמו וגרש את אשתו, ואח״כ חזר ולמד הסוגיא וכתב חידושים,
הביאו הקונטרס אצל הרב שטיינמן ואמרו שזה כתב אחר שנמהל, אמר פשוט א״א להבין הסוגיא מי שאינו מהול

חברי הפורום מכובדים להביא הסבר לסיפור
סיפור יפה, אין לי הסבר.
 
באמת לא ברור לך מה ההבדל בין הרמב"ם שהיה בודד ונרדף, והגר"א שישב בביתו ולימד את עצמו, לבין האקדמיה והקורסים השונים?
הגר"א כאמור, ציווה לתלמידו הפאת השלחן - לקחת מספרי חכמות הגוים ולפורסם לפני בני התורה. לא לימד את עצמו בלבד...

שוב, הנידון אינו על הלימוד בדרכים שאינן מהוגנות, וממורים שאינם מהוגנים. כי אם ללמוד זאת מתוך קדושה ובמקביל למסגרת תורנית. זה, אינו צריך להיות קשור במאום, להשפעות שליליות כפי שאתה מתאר, אלא - לכל היותר, כפי אלו שמתאר רבינו הר"ש וולבה. מכאן ואילך, כדאי אולי שפשוט תשכיל לקרוא דבריו, ותסביר לי מדוע לא חשב כמר.
 
למה רק בהסתר? משום חינוך?
לדעתי זה בסתר מצעירים, שלא יראו את זה בצורה לא נכונה, אבל ממבוגרים יותר פחות מסתירים.
והבעיה שלנו שהקשר שלנו לגדולי תורה הוא רק בגיל צעיר, ואח"כ בתור אברכים אין כ"כ קשר יום יומי לגדולי תורה, ובזה חסר הרבה בשימוש חכמים שעיקרו הוא בגיל מבוגר יותר, שאפשר יותר ללמוד והרב יכול יותר לחשוף את עצמו.
 
הגר"א כאמור, ציווה לתלמידו הפאת השלחן - לקחת מספרי חכמות הגוים ולפורסם לפני בני התורה. לא לימד את עצמו בלבד...

שוב, הנידון אינו על הלימוד בדרכים שאינן מהוגנות, וממורים שאינם מהוגנים. כי אם ללמוד זאת מתוך קדושה ובמקביל למסגרת תורנית. זה, אינו צריך להיות קשור במאום, להשפעות שליליות כפי שאתה מתאר, אלא - לכל היותר, כפי אלו שמתאר רבינו הר"ש וולבה. מכאן ואילך, כדאי אולי שפשוט תשכיל לקרוא דבריו, ותסביר לי מדוע לא חשב כמר.
כבודו מערבב בין ר' ישראל משקלוב לר' ברוך משקלוב, וכידוע שייחוס שמועות אלו לגר"א לוט בערפל (כספר "קול התור" החביב עליכם).
 
הסבר על הסיפור הנ״ל
באורחות חיים של ר׳ חיים ויטאל שער האחרון הוא שער האונאה
ומפרש שכל סודות המילה חיתוך פריעה ומציצה, מרומז בשתות ופחות משתות ויתר משתות, עיי״ש הפלא ופלא
אז כמובן הוא אמר שא״א להבין הסוגיא בלי להיות מהול
נא צריך עוד ראיה שידע קבלה
ולמה הוא למד בהסתר?
כי הוא היה אדם נורמלי, וכך נהגו רוב גדולי עולם שלא למדו נסתר בגלוי
לא מדבר מזוהר ולא מדבר מספרי חסידות
וככה שמעתי שהיה לו ספרי קבלה מאחורי הספרים, לא זוכר אם קראתי באחד מהספרים שנכתבו עליו או שמעתי
 
הגר"א כאמור, ציווה לתלמידו הפאת השלחן - לקחת מספרי חכמות הגוים ולפורסם לפני בני התורה. לא לימד את עצמו בלבד...

שוב, הנידון אינו על הלימוד בדרכים שאינן מהוגנות, וממורים שאינם מהוגנים. כי אם ללמוד זאת מתוך קדושה ובמקביל למסגרת תורנית. זה, אינו צריך להיות קשור במאום, להשפעות שליליות כפי שאתה מתאר, אלא - לכל היותר, כפי אלו שמתאר רבינו הר"ש וולבה. מכאן ואילך, כדאי אולי שפשוט תשכיל לקרוא דבריו, ותסביר לי מדוע לא חשב כמר.
ידוע שקבוצה מסוימת מתלמידי הגר"א נפנפה בשמו בנחיצות לימוד חכמות זרות (ר"מ מאיליה, ר"ב משקלוב ועוד).
אבל הקו המרכזי בבית מדרשו של הגר"א (ר"ח מוולאז'ין, רד"ל, רי"מ מסלונים, רי"א חבר, ר' ישראל משקלוב) לא השמיע זמירות מעין אלו, והתעלם מהן כליל.
 
ידוע שקבוצה מסוימת מתלמידי הגר"א נפנפה בשמו בנחיצות לימוד חכמות זרות (ר"מ מאיליה, ר"ב משקלוב ועוד).
אבל הקו המרכזי בבית מדרשו של הגר"א (ר"ח מוולאז'ין, רד"ל, רי"מ מסלונים, רי"א חבר, ר' ישראל משקלוב) לא השמיע זמירות מעין אלו, והתעלם מהן כליל.
לא הבנתי, אתה חושב שהפאת השולחן שהביא מה שהביא בשם הגר"א - שיקר ח"ו?! זה שאחרים לא הדגישו, לא אומר שאותם שהדגישו לא נצטוו על כך מהגר"א - כפי שהם מעידים. חוץ מזה, פוק חזי, הגר"א עצמו עסק בזה רבות... ("נפנפה בשמו" - איך אתה מעז לכתוב ביטוי כזה מזלזל על רבותינו העצומים הללו?!)

הרמב"ם, ר"ח קרשקש, רלב"ג, רש"ר הירש, השרידי אש, ועוד. אין צורך לעשות כאן רשימה אמיתית של גדו"י שתמכו בלימודי חכמות. אל תסטה מהדיון לדברים לא רלוונטים.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון