דביקות בד', כיצד? (מפוצל)

[יאשע בער]

עכשיו ברצינות, כשאתה לומד על שור שנגח את הפרה - איך בדיוק אתה מסוגל להרגיש בכלל דביקות בה'? אני באמת שואל לפי דבריך, משא"כ בלימוד תורת החסידות שכל כולה עניינים רוחניים - הרבה יותר קל להרגיש את ה' כאן בתוך הלימוד, וממילא דווקא בתורת החסידות שייך עניין ההתבוננות בנלמד ולהבין באמת ולהוליד - (עד כמה שאפשר) אהבה ויראה בלב,

לחץ כדי לכווץ...

אני חולק על כל המושג, להרגיש דביקות בה', מי שמרגיש דביקות בה' הוא מדומין, דביקות בה' זה ענין מציאותי, וכיון שחז"ל גילו לנו באינספור מקומות שהדבר שעל ידו אפשר להגיע לדביקות הכי גדולה בה' הוא התורה, אם כן ברור שכך הוא, וממילא גם לא אמור להיות חילוק בין שור שנגח למעשה מרכבה, ומי שמרגיש חילוקים, סימן שהתחושה שהוא מרגיש בלימוד מעשה מרכבה גם היא איננה נכונה.

 

[צופה מן הצד]

עכשיו ברצינות, כשאתה לומד על שור שנגח את הפרה - איך בדיוק אתה מסוגל להרגיש בכלל דביקות בה'?

לחץ כדי לכווץ...

בלת"ק.
כל שער ד' בנפש החיים בא להפקיע מטעותך זו.
לא צריך "להרגיש". כשאני לומד שור שנגח את הפרה ויודע שאני עוסק כעת ב"דבר ה' זו הלכה", והוא ודיבורו חד, ובזה גופא אני דבק בו יתברך, זהו גופא הדביקות בהשם, בין אם אני מרגיש ובין אם לא.
אלא שבנוסף לכך, מי שזוכה לעמול בשור שנגח את הפרה בעמל התורה אמיתי, בלימוד שעות רצופות, מרגיש גם מרגיש את הדביקות בהשם.

 

[אין עוד]

מהו רצון ה' כאשר שור נוגח??
עיין בפרק שור שנגח...

 

[נהורא סתימאה]

אני חולק על כל המושג, להרגיש דביקות בה', מי שמרגיש דביקות בה' הוא מדומין, דביקות בה' זה ענין מציאותי, וכיון שחז"ל גילו לנו באינספור מקומות שהדבר שעל ידו אפשר להגיע לדביקות הכי גדולה בה' הוא התורה, אם כן ברור שכך הוא, וממילא גם לא אמור להיות חילוק בין שור שנגח למעשה מרכבה, ומי שמרגיש חילוקים, סימן שהתחושה שהוא מרגיש בלימוד מעשה מרכבה גם היא איננה נכונה.

לחץ כדי לכווץ...

בעל התניא חולק עליך.

 

[נהורא סתימאה]

בלת"ק.
כל שער ד' בנפש החיים בא להפקיע מטעותך זו.
לא צריך "להרגיש". כשאני לומד שור שנגח את הפרה ויודע שאני עוסק כעת ב"דבר ה' זו הלכה", והוא ודיבורו חד, ובזה גופא אני דבק בו יתברך, זהו גופא הדביקות בהשם, בין אם אני מרגיש ובין אם לא.
אלא שבנוסף לכך, מי שזוכה לעמול בשור שנגח את הפרה בעמל התורה אמיתי, בלימוד שעות רצופות, מרגיש גם מרגיש את הדביקות בהשם.

לחץ כדי לכווץ...

יש עצם מעשה הדביקות ויש דביקות במחשבה בעניינים המעוררים את האהבה והם שני דברים שונים לחלוטין וחסידים הראשונים מן הסתם לא התבוננו לפני תפילתם בשור שנגח את הפרה..

 

[יאשע בער]

בעל התניא חולק עליך.

לחץ כדי לכווץ...

אשמח לפירוט,
מלבד זאת, אשמח לדעת האם יש מקור קדום יותר מהתניא לכך שישנו חילוק בין דרגת הדביקות בה' בשעת העיסוק במרכבה, לדרגת הדביקות בו בשעת העיסוק במיגו ומה לי לשקר.

[דרך אגב, אני לא רוצה להתריס, אך כמדומני שישנה פרדוקסאליות מובנית בטענות החסידים, מצד אחד הם מכניסים אלוקות בדברים הכי גשמיים, ידוע הק"ו של הבעש"ט ומה מי שלומד על המחליף פה בחמור מקבל שכר מי שמחליף פרה בחמור בעצמו עאכ"ו וכו', ומצד שני, כשזה נוגע ללימוד התורה אז זה משתנה].

 

[אור זרוע לצדיק]

מצד אחד הם מכניסים אלוקות בדברים הכי גשמיים

לחץ כדי לכווץ...

לא החסידים מכניסים את אלוקות בדברים הכי גשמיים אלא הבורא כל עולמים הוא זה שמקיים ומהווה את הבריאה בכל רגע ורגע ובלעדיו אין כלום.

 

[בד קודש]

יש עצם מעשה הדביקות ויש דביקות במחשבה בעניינים המעוררים את האהבה והם שני דברים שונים לחלוטין וחסידים הראשונים מן הסתם לא התבוננו לפני תפילתם בשור שנגח את הפרה..

לחץ כדי לכווץ...

הדביקות הכי גדולה היא התורה.
הדביקות במחשבה לא מתקרבת אפילו לדביקות על ידי התורה, שהיא וקוב"ה וישראל חד.

 

[בד קודש]

לא החסידים מכניסים את אלוקות בדברים הכי גשמיים אלא הבורא כל עולמים הוא זה שמקיים ומהווה את הבריאה בכל רגע ורגע ובלעדיו אין כלום.

לחץ כדי לכווץ...

כן החסידים מכניסים.
כי הליטאים מסבירים את האלוקות בצורה שלא מגשמת את הרוחניות ומקדשת את הגשמיות.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אני חולק על כל המושג, להרגיש דביקות בה', מי שמרגיש דביקות בה' הוא מדומין,

לחץ כדי לכווץ...

אולי על דרך מה שנאמר וביד הנביאים אדמה ... עכ''פ לא תמיד זה נכון

דביקות בה' זה ענין מציאותי,

לחץ כדי לכווץ...

כמובן

וכיון שחז"ל גילו לנו באינספור מקומות שהדבר שעל ידו אפשר להגיע לדביקות הכי גדולה בה' הוא התורה, אם כן ברור שכך הוא, וממילא גם לא אמור להיות חילוק בין שור שנגח למעשה מרכבה, ומי שמרגיש חילוקים, סימן שהתחושה שהוא מרגיש בלימוד מעשה מרכבה גם היא איננה נכונה.

לחץ כדי לכווץ...

חז''ל עצמם חלקו דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות דאביי ורבא ובפרק אין דורשין האריכו בתאורי דבקות ומראות רוחניים (דמיונות?) של תנאים שעסקו במעשה מרכבה
אמנם יש כאלה שמדמיינים ולא חווים באמת ויש שחווים באמת ולב יודע אם לעקל אם לעקלקלות וה' יראה ללבב

 

[אור זרוע לצדיק]

כן החסידים מכניסים.
כי הליטאים מסבירים את האלוקות בצורה שלא מגשמת את הרוחניות ומקדשת את הגשמיות.

לחץ כדי לכווץ...

אולי תסביר לי איך כל היקום ממשיך להתקיים אם לא הבורא שמחיה אותו בכל רגע ורגע.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אולי תסביר לי איך כל היקום ממשיך להתקיים אם לא הבורא שמחיה אותו בכל רגע ורגע.

לחץ כדי לכווץ...

ה' יכול לחיות את היקום גם ללא נוכחות ממשית אלא מרחוק וזה שאמרו צמצם שכינתו וכשחרב ביהמ''ק עלתה לרקיע ולעתיד לבוא ימלא כבודו את כל הארץ

 

[אור זרוע לצדיק]

ה' יכול לחיות את היקום גם ללא נוכחות ממשית אלא מרחוק?! וזה שאמרו צמצם שכינתו וכשחרב ביהמ''ק עלתה לרקיע ולעתיד לבוא ימלא כבודו את כל הארץ

לחץ כדי לכווץ...

ומה פירוש התפילה שאומרין בכל יום מלוא כל הארץ כבודו, ותרגומו מליא כל ארעא זיו יקריה, פירושו שעכשיו הוא ממלא, ולא כתוב שזה לעת"ל.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ומה פירוש התפילה שאומרין בכל יום מלוא כל הארץ כבודו, ותרגומו מליא כל ארעא זיו יקריה, פירושו שעכשיו הוא ממלא, ולא כתוב שזה לעת"ל.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות מלא כל הארץ נאמר בזמן ישעיהו שהיה שכינה שרויה בביהמ''ק ומשפיע זיו לשאר העולם ולכן היה נבואה ומנגד יצרא דע''ז ומה שאומרים בכל יום הכונה לדרוש כבוד מל' השמים מספרים כבוד אל ולא מוחשי

 

[נהורא סתימאה]

הדביקות הכי גדולה היא התורה.
הדביקות במחשבה לא מתקרבת אפילו לדביקות על ידי התורה, שהיא וקוב"ה וישראל חד.

לחץ כדי לכווץ...

בעל התניא פוסק בשולחנו בהלכות ת"ת שהדביקות האמיתית באהוי"ר קודמת למצוות ת"ת והוא שכבר קיים מצוות ידיעת התורה בלמדו כל התורה ומביא ראיה מחסידים הראשונים.

 

[בד קודש]

אולי תסביר לי איך כל היקום ממשיך להתקיים אם לא הבורא שמחיה אותו בכל רגע ורגע.

לחץ כדי לכווץ...

הבורא מחייה זו לא אלוקות.
אלוקות זה לומר שכל דבר גשמי הוא בעצם רוחני והבורא נמצא בו.

ומה פירוש התפילה שאומרין בכל יום מלוא כל הארץ כבודו, ותרגומו מליא כל ארעא זיו יקריה, פירושו שעכשיו הוא ממלא, ולא כתוב שזה לעת"ל.

לחץ כדי לכווץ...

כלפי הבורא אין חוצץ והוא מלא הכל, אבל כלפיו גם אין גשמיות כלל.
כלפינו ישנה בחינה של צמצום כבודו יתברך שנראה שיש גשמיות ובה אין אלוקות.

 

[נהורא סתימאה]

הבורא מחייה זו לא אלוקות.
אלוקות זה לומר שכל דבר גשמי הוא בעצם רוחני והבורא נמצא בו.

כלפי הבורא אין חוצץ והוא מלא הכל, אבל כלפיו גם אין גשמיות כלל.
כלפינו ישנה בחינה של צמצום כבודו יתברך שנראה שיש גשמיות ובה אין אלוקות.

לחץ כדי לכווץ...

יש משל בספר פורת יוסף בשם הבעש"ט שיש אלוקות אלא שיש פרסא המסתרת ולכן ח"ו מלעבוד את הגשמיות שלעיניינו אבל בכל דבר יש כוח רוחני אלוקי המהווה אותו ומה שלא נראה לעיניינו הוא משום הפרסא.

 

[נהורא סתימאה]

יש משל בספר פורת יוסף בשם הבעש"ט שיש אלוקות אלא שיש פרסא המסתרת ולכן ח"ו מלעבוד את הגשמיות שלעיניינו אבל בכל דבר יש כוח רוחני אלוקי המהווה אותו ומה שלא נראה לעיניינו הוא משום הפרסא.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי ממורי אמר שאלת הפילוסוף אם לית אתר פנוי מיניה. אם אתה כופר בע"ז אם כן כופר אתה בחלק שהוא ממנו יתברך, וביאר כי יש באדם חצר הכבד בסוד והבדילה הפרכת לכם (בפ' תרומה), ודרך שם דוחה המותרות והצואה וכו':
(בן פורת יוסף בסופו דקכ"ו ע"ד).

 

[אברך מעמיק]

אני חולק על כל המושג, להרגיש דביקות בה', מי שמרגיש דביקות בה' הוא מדומין, דביקות בה' זה ענין מציאותי, וכיון שחז"ל גילו לנו באינספור מקומות שהדבר שעל ידו אפשר להגיע לדביקות הכי גדולה בה' הוא התורה, אם כן ברור שכך הוא, וממילא גם לא אמור להיות חילוק בין שור שנגח למעשה מרכבה, ומי שמרגיש חילוקים, סימן שהתחושה שהוא מרגיש בלימוד מעשה מרכבה גם היא איננה נכונה.

לחץ כדי לכווץ...

פירושה של המילה דבקות זה חיבור.
ובאדם ישנם כמה חלקים שכנגד כל חלק יש עבודה מסוימת של דביקות בבורא, ואין זה סתירה אחד לשני.
בחלק השכל - שזה הוא החלק הגבוה ביותר ועצמות האדם - עיקר הדבקות היא נעשית על התעמקות שכלית בתורה שהיא עצם הרצון האלוקי.
בחלק הרגש - שזה חלק נמוך יותר באדם אך ממילא יש בו בחינה של חיבור מורגש יותר - הדביקות נעשית על ידי הדבקת המחשבה באהבת ויראת ה' דבר שכמדומני מוזכר רבות בכתבי הקודש כמו תהילים ועוד וכן יש בראשונים הרבה על ענינים אלו, וכמובן אצל החסידים זה תופס הרבה מקום.
בסופו של דבר אלו הם שני חלקים שמשלימים זה את זה, ולמרות שהחיבור העצמי דרך התורה הוא הגבוה ביותר, מכל מקום הפירוש של 'דבקה נפשי אחריך' בודאי הכוונה למשיכה חוויתית ורגשית.

 

[אברך מעמיק]

בלת"ק.
כל שער ד' בנפש החיים בא להפקיע מטעותך זו.
לא צריך "להרגיש". כשאני לומד שור שנגח את הפרה ויודע שאני עוסק כעת ב"דבר ה' זו הלכה", והוא ודיבורו חד, ובזה גופא אני דבק בו יתברך, זהו גופא הדביקות בהשם, בין אם אני מרגיש ובין אם לא.
אלא שבנוסף לכך, מי שזוכה לעמול בשור שנגח את הפרה בעמל התורה אמיתי, בלימוד שעות רצופות, מרגיש גם מרגיש את הדביקות בהשם.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שהרעיון כתוב גם בתניא (פרק כג) בו הוא מבאר בארוכה כי הדבקות בלימוד התורה זה ההתאחדות הגדולה ביותר עם הבורא, מחמת שזו דביקות ברצון של הבורא, והרצון מתאחד בתכלית היחוד באין סוף, לעומת כל מצוה אחרת שהיא הכרת הבורא מבחוץ ואינה דבקה בעצמות הרצון.