דביקות בד', כיצד? (מפוצל)

[בד קודש]

אבל הענין דודאי דוד המלך בעצמו שהשיג רוה"ק בשעת אמירת המזמור והשיג אהבת ה' בשלמות, ודאי יקרה היא מאהבת התורה.

לחץ כדי לכווץ...

מצוין שהתכוונת לזה, אבל אני שאלתי אותך על עצם המדרש.
ובעצם לא אני שאלתי, אלא הנפש החיים שואל את זה ומוכיח מזה שודאי שלימוד נגעים ואהלות יותר גדול מתהילים.
וכבר אמרתי עיי"ש.

 

[יושב אהל]

והנציב לא הבין כך

 

[בד קודש]

והנציב לא הבין כך

לחץ כדי לכווץ...

א. גם הבעש"ט לא הבין כך.
השאלה היא מה הוא עונה על המדרש שבו מוכח שהיה צריך תפילה מיוחדת שתהילים יהיה כמו נגעים ואהלות ובלי תפילה מיוחדת זה היה פחות.
ולא כתוב בשום מקום שתפילתו נענתה, וגם אם נענתה, מפורש להדיא שזה שתהלים זה כמו נגעים ואהלות, ולא יותר.

ב. ממש לא.
כל הנצי"ב מגיע רק אחרי שברור שתורה יותר מדביקות, ורק אז מתחילה קושייתו שמדוע עזב דוד את התורה לתהילים הפחות ממנו, ועל זה משיב שדוד המלך בדרגתו שלו השיג בתהילים יותר ממה שהוא השיג בנגעים ואהלות, אבל זה רק דוד עצמו.

 

[יושב אהל]

מה פירוש 'בדרגתו שלו' והרי לפי דבריך התורה היא מעל הדביקות?

 

[בד קודש]

מה פירוש 'בדרגתו שלו' והרי לפי דבריך התורה היא מעל הדביקות?

לחץ כדי לכווץ...

קודם כל - זה שהתורה היא מעל הדביקות זה "לפי דברי" אלא לפי המדרש, ולא תצליח לטשטש את זה.
המדרש אומר בצורה חד משמעית שנגעים ואהלות הם יותר מתהילים.
סוף פסוק.

התורה היא לפני הדביקות, רק בגלל שהתורה היא הדביקות הכי גדולה, הרבה יותר מדביקות על ידי תהילים.
הנציב שאל על זה שאלה, ועל זה הוא מתרץ שאצל דוד עצמו הדביקות הכי גדולה הייתה בתהילים, שלא כמו בכל הדורות.

 

[יושב אהל]

מה לעשות שהנצי"ב פותח את כל דבריו שצטטתי לעיל

'ואחר שכן אי אפשר להשיג אהבת ה' בשלמות אם לא בעת שנגד זה המקום יתברך משפיע רוחו עליו, וזה לא היה אלא בארץ ישראל ודור זכאי לכך, משא"כ בזמן הזה.
וכדאיתא בסוכה פ"ב (כח.), ראוי היה שתשרה עליו שכינה אלא שאין הדור זכאי.
משא"כ אהבת התורה היא משתלמת בכל מקום ובכל זמן, וכמאמר החכמה בפי שלמה ברוה"ק (משלי ח, יז) 'אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני'.

נמצא דבזמן הזה יקרה לפני ה' אהבת התורה מאהבת ה', באשר היא בשלימות יותר',

ועיי"ש כל דבריו

 

[בד קודש]

מה לעשות שהנצי"ב פותח את כל דבריו שצטטתי לעיל

'ואחר שכן אי אפשר להשיג אהבת ה' בשלמות אם לא בעת שנגד זה המקום יתברך משפיע רוחו עליו, וזה לא היה אלא בארץ ישראל ודור זכאי לכך, משא"כ בזמן הזה.
וכדאיתא בסוכה פ"ב (כח.), ראוי היה שתשרה עליו שכינה אלא שאין הדור זכאי.
משא"כ אהבת התורה היא משתלמת בכל מקום ובכל זמן, וכמאמר החכמה בפי שלמה ברוה"ק (משלי ח, יז) 'אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני'.

נמצא דבזמן הזה יקרה לפני ה' אהבת התורה מאהבת ה', באשר היא בשלימות יותר',

ועיי"ש כל דבריו

לחץ כדי לכווץ...

אז אתה טועה ומטעה.
מדובר על אהבת הלימוד מול אהבת ד', ולא על חשיבות הלימוד מול חשיבות הדביקות.

 

[עמוסיך]

כשאני יוצא מאיזה קומזיץ או ערב שירה (עם שירי קמפה, שטינמץ, פריד, בן דוד, היל ושאר ירקות) אני נמצא בהתעוררות רגשית (שיכולה לגרום לי להרבה פעולות רגשיות מכל סוג) ולא חווה חוויה שקשורה לאיזה משהו אלקי (כמו שאמרתי - הבודהיסט יחווה את אותו חוויה כמו שלך במדויק - רק לכיוון הדתי שלו...).

לחץ כדי לכווץ...

בדור רדוד זה ישנה בעייה אמיתית, הרגש כבוי וכהה, בשביל סליחות צריך גיטרה, בשביל הלל צריך הרכב מורחב של אנדלוסיה... אם הצלחת לחדור לרגש היהודי זה אולי דרך שירה וגם זה התפוגג ונעלם לו אי שם...

לחץ כדי לכווץ...

אלול - סליחות בליווי כלי נגינה. | ענייני דיומא

אם היו מקיימים מעמדות כאלה בשעות היום כמופע התעוררות ולא כתחליף לבקשת הסליחות הנהוגה, הרי שזו אחת מצורות הבילוי המשובחות והכשרות ביותר, אבל כתחליף?... איני יודע איזה ניגונים הם מנגנים, אבל במופעי שירה מאוד קשה אח"כ להתפלל מעריב טוב יותר, (ונקווה שאין ההפך הנכון...).

forum-otzar-hatorah.co.il