אני מאד מעריך את הכנות שלך.
ואכן זו בעיה כללית וכמ"ש המכתב מאליהו (ח"א עמ' 50) :
"תגדל מדרגת אהבת השי"ת, אשר תכבד לקנותה, וימעטו מאד אשר יקיימו את המצוה הראשונה בקריאת שמע "ואהבת את ה' אלקיך וכו' ".
וע' בדרשות הר"ן דרוש י
"והשכל בתגבורת הדמיון והחושים, נשקע ואבוד, כתינוק שנשבה לבין הגוים, אינו מתענג במושגיו המיוחדים, ולא מתעורר עליהם.
ובבחינת זה הצד, ההגעה לאהבת השם יתברך ויראתו, הוא קשה אצל רוב האנשים"
להרבה אנשים קשה להודות בדבר או שמשלים את עצמם , אך האמת ניתנה להאמר- אהבת ה' היא מדרגה וכל מי שאהבת העולם בלבו לא יתכן אצלו אהבת ה' אמיתית. וכמו שמבואר בד' הר"ן וברבים מרבותינו ראשונים ואחרונים.
והדרך לזכות לאהבת ה':
א) מבואר בספרי עה"פ ואהבת את ה' אלקיך ז"ל איני יודע כיצד אוהב האדם את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה . והיינו ע"י עסק התורה כראוי. וז"ל החינוך ע"ד המדרש "כלומר, שעם התבוננות בתורה תתישב האהבה בלב בהכרח."
ב) כ' הרמב"ם (יסוה"ת ב א) ז"ל והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי" עכ"ל.
ג) כ' בחוה"ל (ש' חה"נ) ז"ל וכבר אמר אחר מן החכמים כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב ואמרו העוה"ז והעוה"ב כשתי צרות כאשר תרצה האחת מהן תקצוף השנית. עכ"ל. וע' באוה"ח (ויקרא כה) הק' שכ' ז"ל כי כשאדם הולך אחר גרונו ויטה גבול התאוה שבו למותרות בזה יחשיך אור הנפש כי כשזה קם זה נופל כשמתרבה תאבון המורגש מתמעט תאבון הרוחני. עכ"ל. וכן אחז"ל אין אדם מורד בקב"ה אלא מתוך שביעה וכיו"ב מכמה מאחז"ל וע' בס' פרקי הדרכה לבן תורה של הגר"א שוורץ (מובא גם בס' בלבבי משכן אבנה) שכ' שם שאהבת ה' א"צ לרכוש, כי היא טבועה בנשמת כל יהודי רק צריך לגלות את הנשמה וזאת ע"י הניתוק מהגשמיות וחיזוק כח השכלי ע"ש היטב ותרווה נחת.
וה' יזכנו לעבדו באמת וביראה ואהבה.