מסכים איתך במאה אחוז, השאלה אם נצליח באמת להדבק בתורה, כי התורה אינו דבר גשמי חיצוני, זה לא סוגיות דאביי ורבא מה שאנו מכירים, זה הרבה מעבר לזה.
יכול להיות שכדי להדבק באמת בתורה צריך מבט מרומם יותר על החיים עצמם, אמונה בהשגחה פרטית, וכו' וכו'
הצורה שבה לימוד התורה הוא דביקות בהקב"ה לשי' הרמח"ל והגר"א,
הוא ע"י הידיעה [לא המחשבה אלא הידיעה] שאני עכשיו לומד את רצונו של הקב"ה,
המשל שאני רגיל להביא למתחזקים בלב לאחים,
שאני מעמיד להם את הקו' למה אנחנו לומדים תורה? את מי זה מענין אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז?
הרי אני לא הולך להיות רב או דיין, ואם יהיה לי שאלה אני אשאל רב, או יפתח שו"ע,
למה אני צריך ללמוד גם את שי' רבא וגם את שיטת אביי ביאוש שלא מדעת?
אז אני מביא להם דוגמא מהעולם שהכי מעסיק אתם.. הכדורגל,
יש את אלוף העולם בכדור, מסי שמו, כולם מעריצים אותו, אבל הוא לא גר בארץ,
החלום של כל ילד הוא לפגוש אותו, ולעשות איתו סלפי, או להשיג ממנו חתימה,
אבל זה בגדר חלום כמעט בלתי אפשרי,
אבל הוא אוהב אותו מאוד, מעריץ שלו, הוא רוצה להיות חלק ממנו,
כיצד הוא נהיה קרוב אליו?
הוא מחקה אותו, מתעניין מה הוא לובש, איזה מאכל הוא אוכל, מה הוא אוהב, וכו' וכו' [כאן הם מהנהנים לי בראשם במרץ..]
להבדיל אלף אלפי אלפים וריבי רבבות של הבדלים,
אותו דבר הקב"ה, אם אנחנו רוצים להדבק בקב"ה, הרי זה התכלית בבריאה,
כיצד נעשה זו?
הרי אינו גוף, ואין לו דמות הגוף, ואש אוכלה הוא,
אולם כיון שהוא ורצונו חד,
א"כ ככל שאנו מתענינים ולומדים ומעמיקים ברצונו,
אנחנו מתאחדים איתו ומידבקים בו,
כשאנחנו לומדים אלו מציאות חייב להכריז, הינו לומדים מה רצונו של הקב"ה, באלו מציאות נקיים מצוות השבת אבידה,
ומה רצונו של הקב"ה במצוות השבת אבידה כשהיאוש היה שלא מדעת,
ועי"כ מממשים את תכליתינו בבריאה.
