• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,696
תודות
16,699
נקודות
655
כמדו' שראיתי מובא בשם רבנו הגר"א שהו' פה היא 'נוספת', ועיקר הביאור בפסוק הוא ששרי עשרות הם השוטרים לשבטיכם.

וביאר כן אף המלבי"ם
"ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים, נתתי להם השררה שיהיו פקודי החיל והם יהיו ג"כ השופטים,
ומ"ש ושרי עשרות ושוטרים, היינו ששרי עשרות הם היו השוטרים,
וכשתדייק היה בכל מאה ב"ד של שלשה שר מאה ושני שרי חמשים, ובכל אלף היו ל"א שופטים, וצ"ל שהיו ב"ד של כ"ג ושמונה לכשיצרכו להוסיף דיינים."
 
לפירוש זה, שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים הם הראשים. ואילו שרי עשרות הם שוטרים. ואילו הטעמים חיברו את כל השרים כאחד, ונתנו את השוטרים בנפרד.

המפרשים אמרו כך על 'ואיה וענה'. שם ההכרח גורם לפרש שהו' יתירה, ובכל זאת המפרשים ניסו לפרשה. כי לא שמים ו' סתם במילה. אבל במקום שיש ו' ומשמעה מובן, לפרש בלעדיה ולעשותה יתירה, א"כ אפשר לפרש את כל המקרא איך שרוצים בלי להתייחס לטקסט.
 
לפירוש זה, שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים הם הראשים. ואילו שרי עשרות הם שוטרים. ואילו הטעמים חיברו את כל השרים כאחד, ונתנו את השוטרים בנפרד.
לא ידעתי מנין לו שהשוטרים אינם מכלל הראשים.
 
לא ידעתי מנין לו שהשוטרים אינם מכלל הראשים.
אם נאמר שאף שרי העשרות הם ראשים, אז קריאתו היא ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. ובזה זה נגמר. וכשמוסיפים 'שוטרים לשבטיכם' על מי זה הולך, אף אחד לא ריק לקבל תואר. זה כמו לומר 'שרי הממשלה ראובן שמעון ולוי שוטרי העיר'. ואתה מתכוין לומר שכולם שרי ממשלה ואילו שמעון ולוי הם גם שוטרי העיר.
 
כמדו' שראיתי מובא בשם רבנו הגר"א שהו' פה היא 'נוספת', ועיקר הביאור בפסוק הוא ששרי עשרות הם השוטרים לשבטיכם.
ומצאתיו כעת מובא בספר הכתב והקבלה

שרי אלפים ושרי עשרת. כל ארבעה מינים האלה היו נצרכים אל המשפט, כמ"ש ושפטו את העם בכל עת, ומ"מ כל מין מן השרים היה לו התמנות מיוחד אליו לבד, וזה שרי האלפים היו המנהיגים במלחמה לצאת ולבוא, ושרי המאות היו מיוחדים גם להיות שופטי העם ממש, כמ"ש (מדבר ל"א) ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה, וכן ויקרבו אל משה הפקודים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות, אמנם שרי החמשים היו מיוחדים ללמד תורה לישראל, והם הנקראים בכ"מ זקנים, והם המעולים שבכולם, ולכן בקללות התחיל בהם, כמ"ש (ישעי' ג' ג') הנה ה' מסיר מירושלים וגו' שר חמשים, וארז"ל (חגיגה י"ד) שיודע לישא וליתן בה' חומשי תורה שיש בה חמשים פרשיות, אמנם שרי העשרות היו מיוחדים להיות שוטרים לקיים הפסק דין, והיו הזקנים כפל כנגד השופטים לפי שהמשפט אינו אלא ביום, וללמוד התורה בין ביום בין בלילה (הנ"ל). ודבריו קלורין לעינים,

(מה שציין הנ"ל, היינו הגר"א).​
 
אם נאמר שאף שרי העשרות הם ראשים, אז קריאתו היא ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. ובזה זה נגמר. וכשמוסיפים 'שוטרים לשבטיכם' על מי זה הולך, אף אחד לא ריק לקבל תואר. זה כמו לומר 'שרי הממשלה ראובן שמעון ולוי שוטרי העיר'. ואתה מתכוין לומר שכולם שרי ממשלה ואילו שמעון ולוי הם גם שוטרי העיר.​
ליתר דיוק, ודומני שכך זה יתפרש בקל יותר 'שרי הממשלה ראובן ושמעון לוי ויהודה שוטר העיר', ומה שנכתב לשון רבים היינו מחמת ש'שרי עשרות' אף הם רבים היו.

ומעין זה "לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת" וכמדו' שנחלקו שם המפרשים, ומדברי רז"ל שאף הכהנים היו במחיצה לעצמם.​
 
בדבריו מבואר שלא פירש שהו' יתירה. אלא פירש ש'ושוטרים לשבטיכם' הוא המשך לאמרו 'ראשים עליכם'. ואילו שרי אלפים וכו' הוא מאמר מוסגר. וקריאתו ראשים עליכם ושוטרים לשבטיכם, ו'שרי אלפים וכו' הוא פירוט של שניהם, יש מהם ראשים ויש מהם שוטרים.
ולפירושו אין הו' יתירה, וכן מסתדר הוא עם טעמי המקרא.
אני חושב שנקודה זו חשובה, ולא ללחוץ בקלות על ההדק ולומר בשם מפרשים ו' יתירה וכדו', ובכך להרגיל את הקורא להוציא מקראות מפשוטם. (אמנם, מלבי"ם ביאר כך בהדיא).
אך עדיין לא הייתי אומר שפירושו הוא הפשט הפשוט.
 
ליתר דיוק, ודומני שכך זה יתפרש בקל יותר 'שרי הממשלה ראובן ושמעון לוי ויהודה שוטר העיר', ומה שנכתב לשון רבים היינו מחמת ש'שרי עשרות' אף הם רבים היו.

ומעין זה "לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת" וכמדו' שנחלקו שם המפרשים, ומדברי רז"ל שאף הכהנים היו במחיצה לעצמם.​
כמובן שהפשט הוא שהכהנים לא יהרסו (ואף כאן עומדים על כך טעמי המקרא), אך לא התבאר האם יהיו עם העם או שיעלו מעט. ועל זה באה דרשת חז"ל. אך היא, כמובן, בדרך דרש, ולא פשט.
 
אני חושב שנקודה זו חשובה, ולא ללחוץ בקלות על ההדק ולומר בשם מפרשים ו' יתירה וכדו', ובכך להרגיל את הקורא להוציא מקראות מפשוטם. (אמנם, מלבי"ם ביאר כך בהדיא).
מסכים, וכפי שכתבתי בתחילת דבריי דלעיל
כמדו' שראיתי מובא בשם רבנו הגר"א שהו' פה היא 'נוספת', ועיקר הביאור בפסוק הוא ששרי עשרות הם השוטרים לשבטיכם.
לא ראיתי קודם כתיבתי זו את דברי הגר"א, אלא שהיה בזכרוני שפירש כדברי המלבי"ם ששרי עשרות היו השוטרים, ומכיון שכך נתערבו לי דברי המלבי"ם עם דברי הגר"א.

אך עדיין לא הייתי אומר שפירושו הוא הפשט הפשוט.
ועל זה באה דרשת חז"ל. אך היא, כמובן, בדרך דרש, ולא פשט.
כבר כתב המלבי"ם שחז"ל בדרשותיהם לא נטו מדרך הפשט. ואכ"מ.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון