והיכן ציונו? מ'על פי הדבר אשר' וכו'. (1 צופה)

[למה זה תשאל לשמי?]

בגמ' (שבת כב.) מבואר דהא דאמרי' בברכת המצוות על מצות דרבנן 'וציוונו' הוא מחמת האי קרא ד'לא תסור' דבזה נצטוונו לשמוע בדברי חכמים, יעויי"ש.
ותמהני, דהא לד' הרמב"ם, החנוך, הבה"ג, ועוד, יש בכלל המצווה לשמוע בדברי חכמים ב' מצות נפרדות, הא' הוא עשה ד'על פי הדבר אשר יורוך 'וכו', והב' הנו ל"ת ד'לא תסור', וא"כ אמאי אמרינן דציוונו בקרא ד'לא תסור' ועדיפא מיניה הו"ל, דציוונו בקרא ד'ועשית', וצ"ע.

 

[המכבד את הבריות]

בגמ' (שבת כב.) מבואר דהא דאמרי' בברכת המצוות על מצות דרבנן 'וציוונו' הוא מחמת האי קרא ד'לא תסור' דבזה נצטוונו לשמוע בדברי חכמים, יעויי"ש.
ותמהני, דהא לד' הרמב"ם, החנוך, הבה"ג, ועוד, יש בכלל המצווה לשמוע בדברי חכמים ב' מצות נפרדות, הא' הוא עשה ד'על פי הדבר אשר יורוך 'וכו', והב' הנו ל"ת ד'לא תסור', וא"כ אמאי אמרינן דציוונו בקרא ד'לא תסור' ועדיפא מיניה הו"ל, דציוונו בקרא ד'ועשית', וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה דאית בא' המפרשים ד'ועשית' הוא הציווי דביה"ג בלשכת הגזית כו'. ונשתכח ממני מקורו.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

כמדומה דאית בא' המפרשים ד'ועשית' הוא הציווי דביה"ג בלשכת הגזית כו'. ונשתכח ממני מקורו.

לחץ כדי לכווץ...

א. ייש"כ, אשמח אם תוכל למצוא לי את אותו מפרש.
ב. הלא לשי' הרמב"ם אף הלאו נאמר על ביה"ד הגזדול, וא"כ הדק"ל

 

[יהודי וזהו]

כמדומה דאית בא' המפרשים ד'ועשית' הוא הציווי דביה"ג בלשכת הגזית כו'. ונשתכח ממני מקורו.

לחץ כדי לכווץ...

יש שיטה שזה ציווי לכל דרבנן? הרי זה בוודאי אסמכתא בעלמא שהרי התורה דיברה בבית דין הגדול ועוד וכי התורה דיברה על תקנות הלוא אין העניין מדבר אלא ב'כי יפלא'
אולם החיוב לשמוע לדרבנן ממקום אחר לגמרי והא מאמרם במסכת שבועות דף לט עמוד א
שכן מצינו במשה רבינו, כשהשביע את ישראל אמר להן: דעו, שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי, שנאמר: ולא אתכם לבדכם וגו' כי את אשר ישנו פה; אין לי אלא אותן העומדין על הר סיני, דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין? ת"ל: ואת אשר איננו; ואין לי אלא מצוה שקיבלו עליהם מהר סיני, מצות העתידות להתחדש, כגון מקרא מגילה, מנין? ת"ל: קימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

יש שיטה שזה ציווי לכל דרבנן? הרי זה בוודאי אסמכתא בעלמא שהרי התורה דיברה בבית דין הגדול ועוד וכי התורה דיברה על תקנות הלוא אין העניין מדבר אלא ב'כי יפלא'

לחץ כדי לכווץ...

למה זה פשוט לך שזה אסמכא בעלמא?, והלא החנוך כותב שמ"ע נוהגת בכל דור ודר בחכמי אותו הדור( על בסיס הגמ' בר"ה, 'יתח בדורו כשמואל בדור', ואין לך אלא שופט שבימיך. לגבי התקנות, אכן ישנו נושא נרחב על מה אמור בדיוק הציווי, אבל מ"מ עד כמה שאין לך מ"ע בתקנו, כי הפרשה מדברת על 'כי יפלא' א"כ אין לך גם לאו, ומוכח עכ"פ מהגמ' שהלאו נוהג לא רק בתקנות, והדק"ל.

אולם החיוב לשמוע לדרבנן ממקום אחר לגמרי והא מאמרם במסכת שבועות דף לט עמוד א
שכן מצינו במשה רבינו, כשהשביע את ישראל אמר להן: דעו, שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי, שנאמר: ולא אתכם לבדכם וגו' כי את אשר ישנו פה; אין לי אלא אותן העומדין על הר סיני, דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין? ת"ל: ואת אשר איננו; ואין לי אלא מצוה שקיבלו עליהם מהר סיני, מצות העתידות להתחדש, כגון מקרא מגילה, מנין? ת"ל: קימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר.

לחץ כדי לכווץ...

א. למה הגמ' לא הביאה את הפסוק הזה?
ב. אדרבה, מכאן נראה שאין כח לחכמים לאסור שום דבר, וכל החיוב שלנו לשמוע בקולם הוא רק בגלל שחייבנו את עצמנו, ולא ממקור חיצוני.

 

[יהודי וזהו]

למה זה פשוט לך שזה אסמכא בעלמא?, והלא החנוך כותב שמ"ע נוהגת בכל דור ודר בחכמי אותו הדור( על בסיס הגמ' בר"ה, 'יתח בדורו כשמואל בדור', ואין לך אלא שופט שבימיך.

לחץ כדי לכווץ...

אין זו ראיה שהרי התורה לא חילקה בין יפתח ואם כן מה שאמרו בש"ס יפתח בדורו הוא לא דין כל כך מחודש אלא מציאות שאין חילוק אבל אין קשור למחוץ לבית דין הגדול, אף שפשוט שעיקרון צריך ללמוד משם כמו שלומדים אחרי רבים להטות ומדבר שקר תרחק. [וכנראה שזה כוונת החינוך שלפי סגנון כתיבתו אינו ממש פסקן לעניין דיוקים]

לגבי התקנות, אכן ישנו נושא נרחב על מה אמור בדיוק הציווי, אבל מ"מ עד כמה שאין לך מ"ע בתקנו, כי הפרשה מדברת על 'כי יפלא' א"כ אין לך גם לאו, ומוכח עכ"פ מהגמ' שהלאו נוהג לא רק בתקנות, והדק"ל.

לחץ כדי לכווץ...

אכן שאלתך שאלה וכדלהלן

א. למה הגמ' לא הביאה את הפסוק הזה?
ב. אדרבה, מכאן נראה שאין כח לחכמים לאסור שום דבר, וכל החיוב שלנו לשמוע בקולם הוא רק בגלל שחייבנו את עצמנו, ולא ממקור חיצוני.

לחץ כדי לכווץ...

א. שאלת הגמרא היכן ציוונו ושם לא ממש כתוב שציווה וחיפשו אסמכתא ועדין קשה למה הסמיכו על זה ולא על ועשית
ב. בדיוק כמו שאין לנו כל חיוב לשמוע לתורה, וכל החיוב הוא רק בגלל שחייבנו את עצמנו, ולא ממקור חיצוני.