ד' תעניות בין המצרים ת"ב האם מותר לשטוף את הבית ??? (1 צופה)
הגר"ע פריד (אזמרה לשמך, הל' תשעה באב, שו"ת סע' מז):
שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה: יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).
שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה: יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).
- הודעות
- 2,145
- תודות
- 9,941
- נקודות
- 535
יעיין כבודו בספר שלמת חיים (במהדורא החדשה הל' תשעה באב אות שי"ב) הביאשהר"ש סלאנט לא רחץ את הריצפה בערב שבת חזון לא ירחצו הריצפה כ"כ בטוב וכתב הגרי"ח שראוי להחמיר בה ושם בהערה כתב לעיין בשו"ת כפי אהרון סי' מ"ד התעוררות תשובה ח"ג סי' ל' משיב דברים יו"ד סי' רט"ו אורחות רבינו ח"ב עמ' קלג.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור, שהרי אסור להסיח דעתו מאבילות בכל תשעה באב.
- הודעות
- 2,145
- תודות
- 9,941
- נקודות
- 535
כנראה דעתו שעבודה קלה אינה מסיחה את הדעת וכמו שכתב בעלון שלו על תשעה באב יע"ש.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
וכי בהדחת הרצפה אין 'שיהוי קצת', ומהיכן העלה שצריך שתהא העבודה קשה?
- הודעות
- 2,145
- תודות
- 9,941
- נקודות
- 535
הוא כותב שם משהו שעד חצי שעה מותר איני זוכר בדיוק באיזה עבודה היא מדבר שם
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
והוא קולא גדולה. ולענ"ד ישתקע הדבר ולא יאמר.
וראה ברמ"א שכתב "אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה" ודון מינה מה נחשב "שיהוי קצת".
- הודעות
- 2,145
- תודות
- 9,941
- נקודות
- 535
מצאתי שהוא מדבר לגבי עטיפת ספרי לימוד אריזת מזודות ולהקליד מסמכים
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
ראיתי מובא שהגרשז"א התרעם על אלו שאורזים חפציהם בתשעה באב.
- הודעות
- 2,145
- תודות
- 9,941
- נקודות
- 535
טעיתי לא כתוב שם נוסח של עבודה קלה.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
שוב התעוררתי שמא לא נתכוון במה שכתב
לא להתיר הדבר נתכוין.
אלא שהוא מנהג, ולא מן הדין.
אך מכיון שהביא הרמ"א שנהגו להחמיר, אין לזוז מן המנהג.
- הודעות
- 193
- תודות
- 721
- נקודות
- 95
מסופר על אחד מחכמי מרוקו שהשתדל לבטל מנהג זה, ולאחמ"כ שמע את הזקנות בשוק מצביעות עליו ואומרות הנה החכם שאינו מאמין בביאת המשיח...
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,700
- נקודות
- 655
כבוד @הרב הירושלמי
מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין; במקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. וכל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם לעניין זה, עושה. ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות, מותר על ידי נוכרי, אפילו בביתו. ופרקמטיא להרוויח ולהשתכר, במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אסור; ובמקום שנהגו לעשות, מותר, אלא שממעט, שאפילו משנכנס אב ממעטין מלישא וליתן.
הגה: ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים). ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת, אפילו מעשה הדיוט. אבל דבר שאין בה שיהוי, כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה, מותרת. ולחלוב הפרות, טוב לעשות על ידי נוכרי, אם אפשר בנוכרי:
הגה: ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים). ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת, אפילו מעשה הדיוט. אבל דבר שאין בה שיהוי, כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה, מותרת. ולחלוב הפרות, טוב לעשות על ידי נוכרי, אם אפשר בנוכרי:
מצורף כקובץ
מרביצין ומכבדין בבית האבל ומדיחין קערות כוסות וצלוחיות וקיתונות ואין מביאין שם לא בשמים ולא מוגמר אבל מביאים אותם בבית שהמת שם ואין מברכים עליהם ואין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל אלא יושבים ודוממים:
ראשית, דומני שראיתי מי שעמדו בזה לחלק בין בית האבל, לתשעה באב.
וכעת מקופיא איני רואה בזה בדל של ראי' שכן שם לא מוזכר שהאבל עצמו יכבד וירביץ הבית, אלא שעושים כן בבית האבל.
מן הסתם הכוונה לסי' תקנד
ושם כתב "ואין מכבדין הבית בתשעה באב".
אשמח אם תראיני מקור בכל הנ"ל המעלה ישוב וארוכה
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר