ד' תעניות בין המצרים ת"ב האם מותר לשטוף את הבית ??? (1 צופה)

[אימתי]

מה המקור והחשיבות של המנהג הזה ???
והאם הוא נפוץ??
ובכלל קיים ?

 

[מכנדבי]

הגר"ע פריד (אזמרה לשמך, הל' תשעה באב, שו"ת סע' מז):

שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה: יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).

 

[אימתי]

ובתשעת הימים שמעתם על מנהג כזה לא לשטוף??

 

[אברך מישיבת מיר]

ובתשעת הימים שמעתם על מנהג כזה לא לשטוף??

לחץ כדי לכווץ...

יעיין כבודו בספר שלמת חיים (במהדורא החדשה הל' תשעה באב אות שי"ב) הביאשהר"ש סלאנט לא רחץ את הריצפה בערב שבת חזון לא ירחצו הריצפה כ"כ בטוב וכתב הגרי"ח שראוי להחמיר בה ושם בהערה כתב לעיין בשו"ת כפי אהרון סי' מ"ד התעוררות תשובה ח"ג סי' ל' משיב דברים יו"ד סי' רט"ו אורחות רבינו ח"ב עמ' קלג.

 

[הצעיר שבחבורה]

מה המקור והחשיבות של המנהג הזה ???
והאם הוא נפוץ??
ובכלל קיים ?

לחץ כדי לכווץ...

מצורף

 

[הצעיר שבחבורה]

הגר"ע פריד (אזמרה לשמך, הל' תשעה באב, שו"ת סע' מז):

שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה: יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור, שהרי אסור להסיח דעתו מאבילות בכל תשעה באב.

 

[אברך מישיבת מיר]

איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור, שהרי אסור להסיח דעתו מאבילות בכל תשעה באב.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה דעתו שעבודה קלה אינה מסיחה את הדעת וכמו שכתב בעלון שלו על תשעה באב יע"ש.

 

[הצעיר שבחבורה]

כנראה דעתו שעבודהה קלה אינה מסיחה את הדעת וכמו שכתב בעלון שלו על תשעה באב יע"ש.

לחץ כדי לכווץ...

וכי בהדחת הרצפה אין 'שיהוי קצת', ומהיכן העלה שצריך שתהא העבודה קשה?

 

[אברך מישיבת מיר]

וכי בהדחת הרצפה אין 'שיהוי קצת', ומהיכן העלה שצריך שתהא העבודה קשה?

לחץ כדי לכווץ...

הוא כותב שם משהו שעד חצי שעה מותר איני זוכר בדיוק באיזה עבודה היא מדבר שם

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא כותב שם משהו שעד חצי שעה מותר איני זוכר בדיוק באיזה עבודה היא מדבר שם

לחץ כדי לכווץ...

והוא קולא גדולה. ולענ"ד ישתקע הדבר ולא יאמר.
וראה ברמ"א שכתב "אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה" ודון מינה מה נחשב "שיהוי קצת".

 

[אברך מישיבת מיר]

והוא קולא גדולה. ולענ"ד ישתקע הדבר ולא יאמר.
וראה ברמ"א שכתב "אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה" ודון מינה מה נחשב "שיהוי קצת".

לחץ כדי לכווץ...

מצאתי שהוא מדבר לגבי עטיפת ספרי לימוד אריזת מזודות ולהקליד מסמכים

 

[הצעיר שבחבורה]

מצאתי שהוא מדבר לגבי עטיפת ספרי לימוד אריזת מזודות ולהקליד מסמכים

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי מובא שהגרשז"א התרעם על אלו שאורזים חפציהם בתשעה באב.

 

[אברך מישיבת מיר]

כנראה דעתו שעבודה קלה אינה מסיחה את הדעת וכמו שכתב בעלון שלו על תשעה באב יע"ש.

לחץ כדי לכווץ...

וכי בהדחת הרצפה אין 'שיהוי קצת', ומהיכן העלה שצריך שתהא העבודה קשה?

לחץ כדי לכווץ...

טעיתי לא כתוב שם נוסח של עבודה קלה.

 

[הצעיר שבחבורה]

איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור, שהרי אסור להסיח דעתו מאבילות בכל תשעה באב.

לחץ כדי לכווץ...

שוב התעוררתי שמא לא נתכוון במה שכתב

אך אין בזה איסור מעיקר הדין

לחץ כדי לכווץ...

לא להתיר הדבר נתכוין.
אלא שהוא מנהג, ולא מן הדין.
אך מכיון שהביא הרמ"א שנהגו להחמיר, אין לזוז מן המנהג.

 

[נסכא דר' אבא]

מה המקור והחשיבות של המנהג הזה ???
והאם הוא נפוץ??
ובכלל קיים ?

לחץ כדי לכווץ...

מסופר על אחד מחכמי מרוקו שהשתדל לבטל מנהג זה, ולאחמ"כ שמע את הזקנות בשוק מצביעות עליו ואומרות הנה החכם שאינו מאמין בביאת המשיח...

 

[הרב הירושלמי]

איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור

לחץ כדי לכווץ...

(עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

כבוד @הרב הירושלמי​

עי' סי' תקנד סעיף כב​

לחץ כדי לכווץ...

מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין; במקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. וכל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם לעניין זה, עושה. ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות, מותר על ידי נוכרי, אפילו בביתו. ופרקמטיא להרוויח ולהשתכר, במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אסור; ובמקום שנהגו לעשות, מותר, אלא שממעט, שאפילו משנכנס אב ממעטין מלישא וליתן.
הגה: ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים). ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת, אפילו מעשה הדיוט. אבל דבר שאין בה שיהוי, כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה, מותרת. ולחלוב הפרות, טוב לעשות על ידי נוכרי, אם אפשר בנוכרי:​

ברכי יוסף שם ס"ק ז

לחץ כדי לכווץ...

מצורף כקובץ

יו"ד סי' שעח סע' ז

לחץ כדי לכווץ...

מרביצין ומכבדין בבית האבל ומדיחין קערות כוסות וצלוחיות וקיתונות ואין מביאין שם לא בשמים ולא מוגמר אבל מביאים אותם בבית שהמת שם ואין מברכים עליהם ואין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל אלא יושבים ודוממים:

ראשית, דומני שראיתי מי שעמדו בזה לחלק בין בית האבל, לתשעה באב.
וכעת מקופיא איני רואה בזה בדל של ראי' שכן שם לא מוזכר שהאבל עצמו יכבד וירביץ הבית, אלא שעושים כן בבית האבל.

ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט

לחץ כדי לכווץ...

מן הסתם הכוונה לסי' תקנד

ושם כתב "ואין מכבדין הבית בתשעה באב".

אשמח אם תראיני מקור בכל הנ"ל המעלה ישוב וארוכה

 

[יואל שילה]

מה האשכנזים הקרים האלו מבינים באמונה התמימה בביאת המשיח שיש לבנות מרוקו [לא בציניות!]