• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

ד' תעניות בין המצרים ת"ב האם מותר לשטוף את הבית ??? (1 צופה)

הגר"ע פריד (אזמרה לשמך, הל' תשעה באב, שו"ת סע' מז):

שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה:
יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).
 
ובתשעת הימים שמעתם על מנהג כזה לא לשטוף??
יעיין כבודו בספר שלמת חיים (במהדורא החדשה הל' תשעה באב אות שי"ב) הביאשהר"ש סלאנט לא רחץ את הריצפה בערב שבת חזון לא ירחצו הריצפה כ"כ בטוב וכתב הגרי"ח שראוי להחמיר בה ושם בהערה כתב לעיין בשו"ת כפי אהרון סי' מ"ד התעוררות תשובה ח"ג סי' ל' משיב דברים יו"ד סי' רט"ו אורחות רבינו ח"ב עמ' קלג.
 
הגר"ע פריד (אזמרה לשמך, הל' תשעה באב, שו"ת סע' מז):

שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה:
יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי' סי' תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס"ק ז, יו"ד סי' שעח סע' ז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט).
איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור, שהרי אסור להסיח דעתו מאבילות בכל תשעה באב.
 
הוא כותב שם משהו שעד חצי שעה מותר איני זוכר בדיוק באיזה עבודה היא מדבר שם
והוא קולא גדולה. ולענ"ד ישתקע הדבר ולא יאמר.
וראה ברמ"א שכתב "אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה" ודון מינה מה נחשב "שיהוי קצת".
 
והוא קולא גדולה. ולענ"ד ישתקע הדבר ולא יאמר.
וראה ברמ"א שכתב "אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה" ודון מינה מה נחשב "שיהוי קצת".
מצאתי שהוא מדבר לגבי עטיפת ספרי לימוד אריזת מזודות ולהקליד מסמכים
 
כנראה דעתו שעבודה קלה אינה מסיחה את הדעת וכמו שכתב בעלון שלו על תשעה באב יע"ש.
וכי בהדחת הרצפה אין 'שיהוי קצת', ומהיכן העלה שצריך שתהא העבודה קשה?
טעיתי לא כתוב שם נוסח של עבודה קלה.
 
איני יודע מנין לו הפשיטות שאין בזה איסור, שהרי אסור להסיח דעתו מאבילות בכל תשעה באב.
שוב התעוררתי שמא לא נתכוון במה שכתב
אך אין בזה איסור מעיקר הדין
לא להתיר הדבר נתכוין.
אלא שהוא מנהג, ולא מן הדין.
אך מכיון שהביא הרמ"א שנהגו להחמיר, אין לזוז מן המנהג.
 
מה המקור והחשיבות של המנהג הזה ???
והאם הוא נפוץ??
ובכלל קיים ?
מסופר על אחד מחכמי מרוקו שהשתדל לבטל מנהג זה, ולאחמ"כ שמע את הזקנות בשוק מצביעות עליו ואומרות הנה החכם שאינו מאמין בביאת המשיח...
 
עי' סי' תקנד סעיף כב​
מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין; במקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. וכל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם לעניין זה, עושה. ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות, מותר על ידי נוכרי, אפילו בביתו. ופרקמטיא להרוויח ולהשתכר, במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אסור; ובמקום שנהגו לעשות, מותר, אלא שממעט, שאפילו משנכנס אב ממעטין מלישא וליתן.
הגה: ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים). ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת, אפילו מעשה הדיוט. אבל דבר שאין בה שיהוי, כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה, מותרת. ולחלוב הפרות, טוב לעשות על ידי נוכרי, אם אפשר בנוכרי:​
מצורף כקובץ
מרביצין ומכבדין בבית האבל ומדיחין קערות כוסות וצלוחיות וקיתונות ואין מביאין שם לא בשמים ולא מוגמר אבל מביאים אותם בבית שהמת שם ואין מברכים עליהם ואין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל אלא יושבים ודוממים:

ראשית, דומני שראיתי מי שעמדו בזה לחלק בין בית האבל, לתשעה באב.
וכעת מקופיא איני רואה בזה בדל של ראי' שכן שם לא מוזכר שהאבל עצמו יכבד וירביץ הבית, אלא שעושים כן בבית האבל.
ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט
מן הסתם הכוונה לסי' תקנד

ושם כתב "ואין מכבדין הבית בתשעה באב".

אשמח אם תראיני מקור בכל הנ"ל המעלה ישוב וארוכה
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון