גיטין נו. - רצונם של החכמים להרוג את בר קמצא (1 צופה)

[מרכז]

במה שאמרו החכמים דלא יהרגו את בר קמצא רק משום ש"יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג", ולכאו' צ"ב, אמאי לולא חשש זה יש להורגו, והא טרם פעל כל רע? וי"ל בפשיטות ע"פ מה דאיתא בשו"ע חו"מ סי' שפ"ח ס"י ד"מותר להרוג המוסר בכל מקום אפי' בזמן הזה ומותר להורגו קודם שימסור".

 

[הרב הירושלמי]

טרם פעל כל רע?

לחץ כדי לכווץ...

אֲזַל אֲמַר לֵהּ לְקֵיסָר מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכאו' צ"ב, אמאי לולא חשש זה יש להורגו, והא טרם פעל כל רע?

לחץ כדי לכווץ...

"סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא"

וי"ל דחשיב כרודף בכה"ג, או מדין מוסר וכש"נ.

 

[יהודי וזהו]

אני כלל לא הבנתי מדוע לא יכלו לחבשו בבית האסורים או לחבוש את הקרבן
ואגב לשון ר"י החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו כוללת שכבר אין את חששו של זכריה בן אבקולס שיאמרו המטיל מום בקדשים יהרג.

 

[הרב הירושלמי]

אני כלל לא הבנתי מדוע לא יכלו לחבשו בבית האסורים או לחבוש את הקרבן

לחץ כדי לכווץ...

כי המלווים הרומאים היו שואלים מה קורה איתו

 

[מרכז]

אֲזַל אֲמַר לֵהּ לְקֵיסָר מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי

לחץ כדי לכווץ...

זה אחר כך.

 

[מרכז]

"סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא"

וי"ל דחשיב כרודף בכה"ג, או מדין מוסר וכש"נ.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה כבודו הוסיף על הביאור שכתבתי.

 

[הרב הירושלמי]

זה אחר כך.

לחץ כדי לכווץ...

זה לפני!
אַקַּמְצָא וּבַר קַמְצָא חֲרוּב יְרוּשָׁלַיִם דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּרָחֲמֵהּ קַמְצָא וּבְעֵל דְּבָבֵהּ בַּר קַמְצָא עֲבַד סְעוֹדְתָּא אֲמַר לֵהּ לְשַׁמָּעֵהּ זִיל אַיְתִי לִי קַמְצָא אֲזַל אַיְתִי לֵהּ בַּר קַמְצָא
אֲתָא אַשְׁכְּחֵהּ דַּהֲוָה יָתֵב אֲמַר לֵהּ מִכְּדֵי הָהוּא גַּבְרָא בְּעֵל דְּבָבֵאּ דְּהָהוּא גַּבְרָא הוּא מַאי בָּעֵית הָכָא קוּם פּוֹק אֲמַר לֵהּ הוֹאִיל וַאֲתַאי שִׁבְקַן וְיָהֵבְנָא לָךְ דְּמֵי מָה דְּאָכֵלְנָא וְשָׁתֵינָא
אֲמַר לֵהּ לָא אֲמַר לֵהּ יָהֵבְנָא לָךְ דְּמֵי פַּלְגָא דִּסְעוֹדְתָּךְ אֲמַר לֵהּ לָא אֲמַר לֵהּ יָהֵבְנָא לָךְ דְּמֵי כֻּלַּהּ סְעוֹדְתָּךְ אֲמַר לֵהּ לָא נַקְטֵהּ בִּידֵהּ וְאוֹקְמֵהּ וְאַפְּקֵהּ
אָמַר הוֹאִיל וַהֲווֹ יָתְבִי רַבָּנַן וְלָא מַחוֹ בֵּהּ שְׁמַע מִנַּהּ קָא נִיחָא לְהוּ אֵיזִיל אֵיכוֹל בְּהוּ קֻרְצָא בֵּי מַלְכָּא אֲזַל אֲמַר לֵהּ לְקֵיסָר מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי אֲמַר לֵהּ מִי יֵמַר אֲמַר לֵהּ שַׁדַּר לְהוּ קֻרְבָּנָא חָזֵית אִי מַקְרְבִין לֵהּ
אֲזַל שַׁדַּר בִּידֵהּ עִגְלָא תִּלְתָּא בַּהֲדֵי דְּקָאָתֵי שְׁדָא בֵּהּ מוּמָא בְּנִיב שְׂפָתַיִם וְאָמְרִי לַהּ בְּדֻקִּין שֶׁבָּעַיִן דֻּכְתָּא דִּלְדִידַן הָוֵה מוּמָא וּלְדִידְהוּ לָאו מוּמָא הוּא
סְבוּר רַבָּנַן לְקָרוֹבֵהּ מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת אֲמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס יֹאמְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין קְרֵבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ סְבוּר לְמִקְטְלֵהּ דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא אֲמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה יֹאמְרוּ מֵטִיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים יֵהָרֵג
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס הֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתֵנוּ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלֵנוּ וְהִגְלִיתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ

 

[מרכז]

זה לפני!
אַקַּמְצָא וּבַר קַמְצָא חֲרוּב יְרוּשָׁלַיִם דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּרָחֲמֵהּ קַמְצָא וּבְעֵל דְּבָבֵהּ בַּר קַמְצָא עֲבַד סְעוֹדְתָּא אֲמַר לֵהּ לְשַׁמָּעֵהּ זִיל אַיְתִי לִי קַמְצָא אֲזַל אַיְתִי לֵהּ בַּר קַמְצָא
אֲתָא אַשְׁכְּחֵהּ דַּהֲוָה יָתֵב אֲמַר לֵהּ מִכְּדֵי הָהוּא גַּבְרָא בְּעֵל דְּבָבֵאּ דְּהָהוּא גַּבְרָא הוּא מַאי בָּעֵית הָכָא קוּם פּוֹק אֲמַר לֵהּ הוֹאִיל וַאֲתַאי שִׁבְקַן וְיָהֵבְנָא לָךְ דְּמֵי מָה דְּאָכֵלְנָא וְשָׁתֵינָא
אֲמַר לֵהּ לָא אֲמַר לֵהּ יָהֵבְנָא לָךְ דְּמֵי פַּלְגָא דִּסְעוֹדְתָּךְ אֲמַר לֵהּ לָא אֲמַר לֵהּ יָהֵבְנָא לָךְ דְּמֵי כֻּלַּהּ סְעוֹדְתָּךְ אֲמַר לֵהּ לָא נַקְטֵהּ בִּידֵהּ וְאוֹקְמֵהּ וְאַפְּקֵהּ
אָמַר הוֹאִיל וַהֲווֹ יָתְבִי רַבָּנַן וְלָא מַחוֹ בֵּהּ שְׁמַע מִנַּהּ קָא נִיחָא לְהוּ אֵיזִיל אֵיכוֹל בְּהוּ קֻרְצָא בֵּי מַלְכָּא אֲזַל אֲמַר לֵהּ לְקֵיסָר מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי אֲמַר לֵהּ מִי יֵמַר אֲמַר לֵהּ שַׁדַּר לְהוּ קֻרְבָּנָא חָזֵית אִי מַקְרְבִין לֵהּ
אֲזַל שַׁדַּר בִּידֵהּ עִגְלָא תִּלְתָּא בַּהֲדֵי דְּקָאָתֵי שְׁדָא בֵּהּ מוּמָא בְּנִיב שְׂפָתַיִם וְאָמְרִי לַהּ בְּדֻקִּין שֶׁבָּעַיִן דֻּכְתָּא דִּלְדִידַן הָוֵה מוּמָא וּלְדִידְהוּ לָאו מוּמָא הוּא
סְבוּר רַבָּנַן לְקָרוֹבֵהּ מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת אֲמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס יֹאמְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין קְרֵבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ סְבוּר לְמִקְטְלֵהּ דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא אֲמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה יֹאמְרוּ מֵטִיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים יֵהָרֵג
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס הֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתֵנוּ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלֵנוּ וְהִגְלִיתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ

לחץ כדי לכווץ...

נכון. התכוונתי שרק אח"כ הוא הוכיח זאת. צודק. מעניין אם אפשר להגדיר את זה מוסר שיש בו דין הריגה, במה שסתם אמר זאת לקיסר כשאין שום סיבה שישתכנע בלא הראייה.

 

[הצעיר שבחבורה]

לא הבנתי מה כבודו הוסיף על הביאור שכתבתי.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית הוספתי אפשרות נוספת (רודף)
שנית, הראיתי שהסיבה מבוארת בדברי הגמרא עצמה.