שלח כשמצאו את המקושש רצונם היה להורגו מיד (1 צופה)

[געגועים]

וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת

התוס' (ב"ב קיט: ד"ה אפילו) מביאים בשם מדרש שמקושש לשם שמים נתכוין, שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחוייבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים, עכ"ל.

ובזה אפשר לבאר מה שכתב בספר אוצר יד החיים (אות תתי"ד): בשם ספר חיי משה הקדמון [ושמו פילון היהודי, שהיה עוד בזמן הבית] שכתב שבשעה שמצאו אותו מקושש היו רוצים להורגו מיד, רק שאר העדה חשכו אותם מלגמור מעשיהם, רק שהביאו אותו לפני הנשיאים והכהן הגדול ביום השבת, וביום הזה לא בוצע המשפט וכו', עכ"ל.

ואפשר שנחלקו ישראל האם הם מחוייבים במצוות, והמוצאים אותו היו אלו שסברו שמחויבים במצוות, ולכן רצו להורגו מיד בלא משפט, ושאר העדה שסברו שאינם מחויבים במצוות מנעו אותם מלהורגו בלא משפט, כי סברו שאינו חייב מיתה כי אינם מחוייבים במצוות ממעשה המרגלים.​

 

[הצעיר שבחבורה]

והמוצאים אותו היו אלו שסברו שמחויבים במצוות, ולכן רצו להורגו מיד בלא משפט,

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אסור היה להם להרגו, ועכ"פ בשבת וצ"ע.

 

[אוהב ספר]

לכאו' אסור היה להם להרגו, ועכ"פ בשבת וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

שמא עדיין לא נאמר להם הדין שאין הורגין הרוגי בי''ד בשבת