ובכל זאת יש חילוק בעצם הדביקות כשהיא כמצוות אנשים מלומדה בלא כוונה, למי שדבוק ביראה ואהבה.
וכמו שאנו רואים במשל שמובא בתניא שכשלומד הרי הוא כמחבק את המלך וודאי יש חילוק בין כפרי שמחבק את המלך לבן מלך שמחבק המלך.
זה כמו לומר שיש הבדל בין אדם אחד שמחזיק ומחובר לחוט לאדם אחר שמחזיק ומחובר לחוט...
אם אנו מדברים על דבר מציאותי - אין שום צל צילו של צד קלוש של חילוק כלשהו בין אדם לאדם ובין מחשבה למחשבה.

נקודת ההבדל היא רק בחיבור ההרגש של האדם לחיבור המציאותי הזה.
אבל ח"ו לא במהות החיבור עצמו.
 
שקר וכזב, ככל סיפורי הבדותות העלובות.
הסיפור מובא בספר 'בית רבי', נכתב בתקופת הרבי המהר''ש מליובאוויטש וידוע על אמינותו ודיוקו. (זכותך לא להאמין לסיפור, אבל כדאי לבדוק לפני שמכפישים בצורה כל כך בוטה).

בכל אופן זה זוהר מפורש: "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחה לעילא".
 
הסיפור מובא בספר 'בית רבי', נכתב בתקופת הרבי המהר''ש מליובאוויטש וידוע על אמינותו ודיוקו. (זכותך לא להאמין לסיפור, אבל כדאי לבדוק לפני שמכפישים בצורה כל כך בוטה).

בכל אופן זה זוהר מפורש: "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחה לעילא".
כל סיפורי החסידים ה"מדוייקים" וה"מהימנים" אינם אלא בדותות. חלקם הומצאו לשם התנגחות במתנגדים וחלקם לשם העצמת ה'אמונת חכמים' של החסידים.
וצדקת בכך שהבאת מאותו רק מתנגד שלא פוסקים כהזוהר כי כך היא דעתו של אדונינו הגר"א.
 
אבל דביקות זו לא הרגשה.
זו מציאות.
אכן.
והאיך ניכרת?
בכך שהאדם מחובר כ"כ בבוראו עד כדי הרגשת תלות!!!
וכשאני כותב 'מרגיש', אינני מתכוון למיסטיקה ודמיון פורה, אלא למציאות שהאדם חי בה.
ודברי הגר"א - פעם שנייה - אינם שייכים לעניין מכלך צד.
הוא מדבר על "לקיים מצות בוראו" ולא על דביקות ולא על לשמה.
בבקשה לא לערבב בכוח ציטוטים שאינם שייכים.
כשהגר"א אמר שע"י תורה לבד אפשר להגיע לדביקות, הוא התכוון לתורת ה', ולא לפילוספיא תורנית.
דאל"כ, הרי גוי או אפיקורס שלומד, ג"כ מגיע לדביקות ה'?
 
כל סיפורי החסידים ה"מדוייקים" וה"מהימנים" אינם אלא בדותות. חלקם הומצאו לשם התנגחות במתנגדים וחלקם לשם העצמת ה'אמונת חכמים' של החסידים.
וצדקת בכך שהבאת מאותו רק מתנגד שלא פוסקים כהזוהר כי כך היא דעתו של אדונינו הגר"א.
עפרא לפומייך.
 
זה כמו לומר שיש הבדל בין אדם אחד שמחזיק ומחובר לחוט לאדם אחר שמחזיק ומחובר לחוט...
כי יש בן אדם שמחזיק חוט ופניו למלך (בחי' פנים) ויש אדם שמחזיק חוט ואחוריו למלך (בחי' אחור), אבל העיקר שהוא מחובר.
ומה יש לו מזה שהוא מחובר.
הרי גם הרשעים מחוברים להשי"ת ומאי אהני להו?

וכן מצד הבורא אין באמת חילוק בין איך הוא מחובר. אבל מצד הנבראים יש כן חילוק. ובודאי שרמת הדביקות שהיתה לרשב"י לא היתה לסתם אדם מהשוק.
כי יש מישהו שהוא דבוק בדבק נייר ויש מישהו שדבוק בדבק מגע (ג' שניות). ולכאו' שניהם מחוברים.
והשאלה היא מי יותר מחזיק ומי מחובר ליותר זמן.
 
נערך לאחרונה:
ובהמשך להנ"ל:
הרי כל הדביקות היא ע"י התורה כמש שביארת בטו"ט, אבל ודאי שיש חילוק בדביקות לתורה בין אדם פשוט שבפשוטים לתנאים הקדושים, וככל שדבוק יותר בתורה הרי הוא דבוק יותר להשי"ת.
 
אכן.
והאיך ניכרת?
בכך שהאדם מחובר כ"כ בבוראו עד כדי הרגשת תלות!!!
וכשאני כותב 'מרגיש', אינני מתכוון למיסטיקה ודמיון פורה, אלא למציאות שהאדם חי בה.
שים לב - אתה לא שואל על המציאות עצמה אלא על "איך היא ניכרת".
אלו שני עניינים שונים.
אתה כל הזמן משחק במילים כאילו הם הגדרה אחת, אבל לא.

מציאות, לא צריך להרגיש ולא צריך לראות.
ישנו חיבור מציאותי עם הבורא, גם אם אנחנו עיוורים לחיבור הזה, ולא מצליחים להכיר בו ואותו.
כשהגר"א אמר שע"י תורה לבד אפשר להגיע לדביקות, הוא התכוון לתורת ה', ולא לפילוספיא תורנית.
דאל"כ, הרי גוי או אפיקורס שלומד, ג"כ מגיע לדביקות ה'?
בהחלט.
אבל דברי הגר"א שהבאת אינם שיכים לדביקות כלל.
תפתח אשכול חדש ותעלה נושא חדש בעיון בדברי הגר"א האלו.
מה זה שייך לנידון כעת????
יש סיפור "מהימן" ובדוק, נשמע איש מפי איש עד לבעל המעשה,
גביר הגיע לישיבה החסידית וביקש לביתו את הבחור הכי טוב בישיבה.
לקח אותו ראש הישיבה לסיור, הצביע לו על בחור ואמר לו "הוא יודע 300 סיפורי בעש"ט בע"פ!" אמר לו הגביר "זה טוב, אבל לא מספיק",
הצביע לו ראש הישיבה על בחור אחר "הוא יודע 500 סיפורי בעש"ט בע"פ!" שאל אותו הגביר "זה הכי טוב?",
אמר לו ראש הישיבה "יש את ההוא בפינה, הוא יודע רק 200 סיפורים בע"פ, אבל המעלה שלו שהוא מחדש גדול..."
 
כי יש בן אדם שמחזיק חוט ופניו למלך (בחי' פנים) ויש אדם שמחזיק חוט ואחוריו למלך (בחי' אחור), אבל העיקר שהוא מחובר.
ומה יש לו מזה שהוא מחובר.
הרי גם הרשעים מחוברים להשי"ת ומאי אהני להו?
זהו גופא.
לשיטת הגר"א - כל החילוק המציאותי הזה בין הדבקים, הוא רק בדביקות המחשבה בלבד.
מי שנדבק על ידי התורה - כולם נדבקים באותה בחינה.

ההבדל בין רשב"י לאדם מן השוק, הוא עד כמה הוא יודע מה הבורא התכוון בתורתו.
כשאני מתבונן מה הגנב חושב, זה פחות בעשרות אלפי מונים מהתבוננותו של רשב"י.
וזה כל ההבדל.
 
ובהמשך להנ"ל:
הרי כל הדביקות היא ע"י התורה כמש שביארת בטו"ט, אבל ודאי שיש חילוק בדביקות לתורה בין אדם פשוט שבפשוטים לתנאים הקדושים, וככל שדבוק יותר בתורה הרי הוא דבוק יותר להשי"ת.
כנ"ל.
ההבדל הוא בידיעת והבנת התורה.
לא במחשבה, הרגשים, חיבורים, אהבה ויראה.

כל אלו חלקים חשובים ונכבדים. אך לא שייכים כי הוא זה לדביקות על ידי התורה.
 
וכל החילוק בן אנשים פשוטים כערכינו לתנאים אמוראים ראשונים אחרונים צדיקי הדורות חסידים ומתנגדים, היה בענין הדבקות ע"י ההתבוננות ואהבה ויראה.
 
ההתדבקות ע"י התורה היא פשוטה להגדרה, הקב"ה נתן לנו אפשרות להתחבר איליו ע"י שנכיר את הנהגתו בעולם, וזה הדביקות בו, שככל שמכירים את הקב"ה יותר דביקים יותר.
והדרך להכיר את הנהגתו היא ע"י התורה שהיא כביכול דעת ה'.
 
וכל החילוק בן אנשים פשוטים כערכינו לתנאים אמוראים ראשונים אחרונים צדיקי הדורות חסידים ומתנגדים, היה בענין הדבקות ע"י ההתבוננות ואהבה ויראה.
גם אבל לא רק.
ההבדל היה בהבנה וידיעה שלהם בתורה.

הרי איך מתרחש החיבור בין האדם לבורא על ידי התורה?
כיון שהתורה היא דבר ד', וכביכול חלק ממנו וכנאמר במדרש "ביתי יחידית היא", כשאדם לומד את דבר ד' הרי הוא מתחבר באופן אוטומטי לד'.

א"כ, ככל שאדם נמצא יותר גבוה בהבנת וידיעת דבר ד' הרי הוא דבוק ומחובר בצורה חזקה יותר.

אין זו בחינה אחרת. הבחינה היא אותה בחינה.
הגובה הוא אחר.
 
נערך לאחרונה:
ברגע שמי שעוסק בתורה דבוק ואין דרגות בזה, מה המעלייתא בזה (לעניין הדביקות) שהבנתם וידיעתם היתה גדולה יותר מפשוטי העם?
הסברתי
הרי איך מתרחש החיבור בין האדם לבורא על ידי התורה?
כיון שהתורה היא דבר ד', וכביכול חלק ממנו וכנאמר במדרש "ביתי יחידית היא", כשאדם לומד את דבר ד' הרי הוא מתחבר באופן אוטומטי לד'.

א"כ, ככל שאדם נמצא יותר גבוה בהבנת וידיעת דבר ד' הרי הוא דבוק ומחובר בצורה חזקה יותר.
 
מי שנדבק על ידי התורה - כולם נדבקים באותה בחינה.
א"כ, ככל שאדם נמצא יותר גבוה בהבנת וידיעת דבר ד' הרי הוא דבוק ומחובר בצורה חזקה יותר.
אולי תסביר את דבריך?
הרי כתבת שכולם נדבקים באותה בחינה.
 
אולי תסביר את דבריך?
הרי כתבת שכולם נדבקים באותה בחינה.
בחינה זה סוג אחר, ודרגה זה אתו סוג רק גבוה יותר.

הבה נמשיל זאת לסולם.
בחינה זהו סולם אחר - יש סולם ממתכת ויש סולם מעץ, כמו שאמרת בחינת פנים ובחינת אחור.
דרגה זהו באותו סולם - שלב אחד מעל כששניהם בסולם אחד.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון