דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
אני חושב שהסרטון מהרב אלישיב מאד חזק.

אם האשה רוצה רק מטפחת אבל הכל פריצות. עדיף אולי שתלבש פאה.
אצל החסידים והאשכנזים לגלות את שער הראש היה הרבה יותר חמור ממטפחת או פאה.
וכמבואר באר היטב במשנה ברורה סמן עה שמעתיק את דברי הזוהר.
אז מי ששמה מטפחת כדי שחצי ראשה יהיה מגולה, ואח"כ לצעוק בגרון ניחר על ההולכות עם פאה נורמלית
אין לך חוכא ואיטלולא גדול מזה.
 
ודאי עדיפא הפאה הכשרה. על פני ההולכות עם שני אצבעות לאורך.
באופן כזה גם הפאה הלא כשרה עדיפה, זה כיסוי (לא ראוי אבל כיסוי, ואילו שתי אצבעות לאורך אינו כיסוי כלל)
 
ודאי עדיפא הפאה הכשרה. על פני ההולכות עם שני אצבעות לאורך.
עצם הנידון על 'מה עדיף', כבר מוכיח שמזמן הויכוח יצא מגבולות הביהמ"ד וההלכה, ועבר לויכוח בין דעות וקבוצות (ועדות..).
 
בלת"ק כלל וכלל.
אבל מראש אפשר לומר שכל ספר/ חוברת/קונטרס/מאמר וכו' שנכתבים בנושא הזה בדר"כ הנם מוטים מראש לצד זה או אחר, וגם באלו ששוקלים סופרים ומונים רשימות פוסקים זה לעומת זה, גם הם מוטים ע"י ספירת דעה שמצוטטת בספר אחר כב' דעות ועוד כהנה וכהנה, כך שהכרעה הלכתית ברורה נטו- לא נראה לי שקיימת.
ולענ"ד, כל הנושא הזה הוא נושא שלדעתי א"א לקרוא לו 'השקפתי', אבל הוא מאד קרוב לשם, בסוש"ד זה ענין של ירא"ש של כל אחד, רמת הרוחניות שלו, ועוד ועוד על זה הדרך, כך שדיון בנושא 'מה נכון הלכתית, לא יוביל לשום מקום, כי בהלכה תוכל למצוא דעה שתכשיר כל פאה באשר היא, וכמו"כ תוכל למצוא דעה שמחייבת כיסוי ראש גם כשהאשה גלחה את ראשה...
נ.ב. להרב ענבל ישנה סקירה בנושא, שלהתרשמותי היא אובייקטיבית לחלוטין, ובזה היא יוצאת מן הכלל, אם מעונינם, אעלה.
 
זה ענין של ירא"ש של כל אחד, רמת הרוחניות שלו
מה זה אומר?
האם הינך רואה יותר יראי שמים אצל ילדי ובעלי לובשות הפאות
או אצל ילדי מתנגדי הפאות והמתנגדים עצמם

אצל מי הם וילדיהם אכפת להם מדקדוק הלכה ומשמירת המצוות
ואצל מי מקילים בכל דבר שזז (כולל בצניעות)
 
אכן, צודקים @הרב הירושלמי והרב @חד מבתראי שהעירו על הנוסח.
אכן, הניסוח אינו נכון, והתנצלותי בפני קוראי האשכול.
ואוסיף ואומר, שכולנו יודעים שמטפחת אינה ערבות לירא"ש, ופוק חזי ברחובה שלעיר.
וכמו"כ פאה אינה מוכיחה על מודרניות. כוונתי היתה שישנו גבול מסוים בענין הפאה, שמשם ואילך זה ענין של ירא"ש. ואכן, אי"ז מכוון אלא לויכוח הפנימי שיש בתוך המכשירים , אמנם, הנוסח היותר מדויק באופן כללי הוא, שכל אדם כאשר מגיע לקבל החלטות בנושא הזה, הוא ענין של נטית הלב ובדר"כ הוא מחמת חנוך, הרגל, סביבה, ועוד ועוד. ובסוש"ד, כפי שכתבתי בראשית ההודעה, כל אחד יוכל להשיג הכשר הלכתי למה שהוא יבחר.
אקווה כי דברי הובהרו כעת.
 
אכן, צודקים @הרב הירושלמי והרב @חד מבתראי שהעירו על הנוסח.
אכן, הניסוח אינו נכון, והתנתלותי בפני קוראי האשכול.
ואוסיף ואומר, שכולנו יודעים שמטפחת אינה ערבות לירא"ש, ופוק חזי ברחובה שלעיר.
וכמו"כ פאה אינה מוכיחה על מודרניות. כוונתי היתה שישנו גבול מסוים בענין הפאה, שמשם ואילך זה ענין של ירא"ש. ואכן, אי"ז מכוון אלא לויכוח הפנימי שיש בתוך המכשירים , אמנם, הנוסח היותר מדויק באופן כללי הוא, שכל אדם כאשר מגיע לקבל החלטות בנושא הזה, הוא ענין של נטית הלב ובדר"כ הוא מחמת חנוך, הרגל, סביבה, ועוד ועוד. ובסוש"ד, כפי שכתבתי בראשית ההודעה, כל אחד יוכל להשיג הכשר הלכתי למה שהוא יבחר.
אקווה כי דברי הובהרו כעת.
מאד מזדהה עם הנכתב פה.
מי שיש לו מנהג שיעשה לפי מנהגו ושלום על ישראל.
כל המושג של למנות פוסקים לכאן או לכאן, זה המצאה ומוניפולציה זולה של בעלי עניין.
מי שמנהגה ללכת עם פאה לחיי, מי שהולכת עם מטפחת לחיי.
 
נערך לאחרונה:
בלת"ק.
לאחרונה הייתי במקום א' עם מרן הגר"א פילץ שליט"א והגיע לשם אדם א' ושאל אותו אם זה נכון שהוא מתנגד ללבישת פאה [יש הרבה מכתבים שהוא חתום עליהם], ר' אביעזר בנחרצות ענה לו "לא, אינני מתנגד לפאה, אני מתנגד לפריצות", [אגב, אשתו של הגאון הנ"ל יש לה פאה], ובאמת בכל המכתבים שהוא חתום עליהם שמתי לב שהוא מוסיף תמיד "באמת יש לתקן למי שאינה הולכת בצניעות בפאה שתלך עם מטפחת",
ודו"ק בזה מאוד, וגם ידיעה חשובה שידעו הציבור שהיוזם והלוחם הגדול של כל הדבר הזה נגד פאות הוא רווק בן 41...
ועיינו כאן בדקה ה: 14:47 שהאריך בזה הגאון ר' יהודה עמית שליט"א ר"י קרית מלאכי כ-45 דק'
 
יצאת ידי חובת מחאה... עכשיו בבקשה הסבר מדוע ולמה
א) מי שמוציא מפיו משפט כזה שהוא צריך שאשתו תלבש פיאה כדי שלא יסתכל באשת איש מעיד על עצמו באיזה מקום נמוך הוא מונח.
ובודאי שאבא חלקיה שהיה חסיד וקדוש (שעליו אמרו פועל צדק כגון אבא חלקיה, במכות כד. והיה חד בדרא בכח תפלתו) לא היה חשוד ח"ו להסתכל בנשים אלא שרצה להסביר לחכמים סברת אשתו ושנתכונה לש"ש. וע' בגמ' סוטה מז. שיהושע בן פרחיה החרים את יש"ו ב400 שופרות בגלל שהסתכל בעיני המארחת. ללמדך כמה היו זהירים התנאים הקדושים בענין שמירת העינים.
ודברים אלו פשוטים לכל בר דעת.
ב) בענין הנהגתו של אשת אבא חלקיה בדרך אגב, יש להעיר שאדרבא ממה שתמהו חכמים על מעשה זה שלה משמע דלאו שפיר עבדא. ואע"פ שאבא חלקיה לימד עליה זכות מ"מ לא מצינו שחזרו בהם מזה ומה ששבחו אותה היה על דברים אחרים.
 
נערך לאחרונה:
בלת"ק כלל וכלל.
אבל מראש אפשר לומר שכל ספר/ חוברת/קונטרס/מאמר וכו' שנכתבים בנושא הזה בדר"כ הנם מוטים מראש לצד זה או אחר, וגם באלו ששוקלים סופרים ומונים רשימות פוסקים זה לעומת זה, גם הם מוטים ע"י ספירת דעה שמצוטטת בספר אחר כב' דעות ועוד כהנה וכהנה, כך שהכרעה הלכתית ברורה נטו- לא נראה לי שקיימת.
ולענ"ד, כל הנושא הזה הוא נושא שלדעתי א"א לקרוא לו 'השקפתי', אבל הוא מאד קרוב לשם, בסוש"ד זה ענין של ירא"ש של כל אחד, רמת הרוחניות שלו, ועוד ועוד על זה הדרך, כך שדיון בנושא 'מה נכון הלכתית, לא יוביל לשום מקום, כי בהלכה תוכל למצוא דעה שתכשיר כל פאה באשר היא, וכמו"כ תוכל למצוא דעה שמחייבת כיסוי ראש גם כשהאשה גלחה את ראשה...
נ.ב. להרב ענבל ישנה סקירה בנושא, שלהתרשמותי היא אובייקטיבית לחלוטין, ובזה היא יוצאת מן הכלל, אם מעונינם, אעלה.
עצם הנידון על 'מה עדיף', כבר מוכיח שמזמן הויכוח יצא מגבולות הביהמ"ד וההלכה, ועבר לויכוח בין דעות וקבוצות (ועדות..).
הנידון בשאלות ההלכתיות בפיאות נכריות בזמננו הוא נושא הלכתי טהור, גם אם יש מי שניגש אליו מבחינת 'השקפה'. ןבפרט בשאלה של תקרובת ע"ז שנדרשו לה גדולי ישראל והקדישו זמן רב לבירור הנושא.
 
א) מי שמוציא מפיו משפט כזה שהוא צריך שאשתו תלבש פיאה כדי שלא יסתכל באשת איש מעיד על עצמו באיזה מקום נמוך הוא מונח.
או שהוא פשוט מודע לזה שיש לו יצה"ר ולא מרמה את עצמו.
ומצינו קדושי עליון שהיו להם נסיונות קשים (כיהודה, רבי מאיר, רבי עקיבא, רב עמרם חסידא, אביי, ועוד), ומאידך אחאב מצונן היה...
תאווה הוא דבר טבעי, ואדם שנלחם ביצרו ועושה הכל שלא להכנס לניסיון עולה לרום המעלה.
ויש שיצרם קטן מטבעם ואין בכך מעלה רוחנית, כשם שאין שכר על היותו של אדם בעל כשרון מולד.
ובודאי שאבא חלקיה שהיה חסיד וקדוש (שעליו אמרו פועל צדק כגון אבא חלקיה, במכות כד. והיה חד בדרא בכח תפלתו) לא היה חשוד ח"ו להסתכל בנשים אלא שרצה להסביר לחכמים סברת אשתו ושנתכונה לש"ש. וע' בגמ' סוטה מז. שיהושע בן פרחיה החרים את יש"ו ב400 שופרות בגלל שהסתכל בעיני המארחת. ללמדך כמה היו זהירים התנאים הקדושים בענין שמירת העינים.
ודברים אלו פשוטים לכל בר דעת.
מרן הגר"מ פיינשטיין (שמסתמא אינכם מסופקים בהיותו בר דעת...) הבין אחרת מכבודו וז"ל:
"ואין להחשיב את הבעל שאינו רוצה שתגלח לאדם קל שאינו רוצה בגדרים וסייגים כיון שמצינו שגם חז"ל הקפידו על זה. וגם הא איכא גדר וסייג גם לאידך גיסא כדי שלא תתגנה עליו ולא ליתן עיניו באשה אחרת שחשו ע"ז חסידי עולם כהא דאבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל בתענית דף כ"ג שהקפיד שתהא אשתו מיקשטא כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת ונמצא שאיכא מעליותא גם לצד זה ולכן מה שמקפיד הוא כדין ויש גם מעלה בזה ואין להזניחו על זה, ידידו, משה פיינשטיין" (אבהע"ז ח"א סי' נ"ט)
ב) בענין הנהגתו של אשת אבא חלקיה בדרך אגב, יש להעיר שאדרבא ממה שתמהו חכמים על מעשה זה שלה משמע דלאו שפיר עבדא. ואע"פ שאבא חלקיה לימד עליה זכות מ"מ לא מצינו שחזרו בהם מזה ומה ששבחו אותה היה על דברים אחרים.
 
א) מי שמוציא מפיו משפט כזה שהוא צריך שאשתו תלבש פיאה כדי שלא יסתכל באשת איש מעיד על עצמו באיזה מקום נמוך הוא מונח.
ובודאי שאבא חלקיה שהיה חסיד וקדוש (שעליו אמרו פועל צדק כגון אבא חלקיה, במכות כד. והיה חד בדרא בכח תפלתו) לא היה חשוד ח"ו להסתכל בנשים אלא שרצה להסביר לחכמים סברת אשתו ושנתכונה לש"ש. וע' בגמ' סוטה מז. שיהושע בן פרחיה החרים את יש"ו ב400 שופרות בגלל שהסתכל בעיני המארחת. ללמדך כמה היו זהירים התנאים הקדושים בענין שמירת העינים.
ודברים אלו פשוטים לכל בר דעת.
ב) בענין הנהגתו של אשת אבא חלקיה בדרך אגב, יש להעיר שאדרבא ממה שתמהו חכמים על מעשה זה שלה משמע דלאו שפיר עבדא. ואע"פ שאבא חלקיה לימד עליה זכות מ"מ לא מצינו שחזרו בהם מזה ומה ששבחו אותה היה על דברים אחרים.
א) לא הוצאת משפט כזה מתחת מקלדתי, ואינני חתום עליו. כנגד זעקותיך על האברך האנונימי ההוא השבתי.
ובנוגע לאבא חלקיה, לידעתך כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, ואין צורך לצטט לך מספר גמרות בקידושין. רב חייא אמר "מצילות אותנו מן החטא".
אינני יודע למה החלטת שלא היה להם יצר הרע, אלא שהם עמדו בו בגבורה.
האם בלא זה הוא היה מסתכל - ברור שלא, אבל למה נראה לך שזה לא פטר אותו מהנסיון? (ויש לי שורה של ציטוטים שמוכיחים שסוכ"ס היה נסיון).
ב) אני מסופק אם זה נכתב בתור "יש לומר" או "אם תמצי לומר".
 
א) מי שמוציא מפיו משפט כזה שהוא צריך שאשתו תלבש פיאה כדי שלא יסתכל באשת איש מעיד על עצמו באיזה מקום נמוך הוא מונח.
ובודאי שאבא חלקיה שהיה חסיד וקדוש (שעליו אמרו פועל צדק כגון אבא חלקיה, במכות כד. והיה חד בדרא בכח תפלתו) לא היה חשוד ח"ו להסתכל בנשים אלא שרצה להסביר לחכמים סברת אשתו ושנתכונה לש"ש. וע' בגמ' סוטה מז. שיהושע בן פרחיה החרים את יש"ו ב400 שופרות בגלל שהסתכל בעיני המארחת. ללמדך כמה היו זהירים התנאים הקדושים בענין שמירת העינים.
לא מבין.
הוא בסה"כ אמר שאבא חלקיה לימד שאשה שמתקשטת בחוץ לבעלה זה עוזר לשמירת העיניים..
הוא לא אמר שבל"ה היה נכשל אלא שהיה יותר קשה ותול"מ.
ומכיוון שפאה היא קישוט נאה אז טוב שתלך בחוץ לעזור לבעלה בעיניין זה..
 
הנידון בשאלות ההלכתיות בפיאות נכריות בזמננו הוא נושא הלכתי טהור, גם אם יש מי שניגש אליו מבחינת 'השקפה'. ןבפרט בשאלה של תקרובת ע"ז שנדרשו לה גדולי ישראל והקדישו זמן רב לבירור הנושא.
מכיוון שמשום מה כל מי שמתנגד לפאות בעיניין צניעות יוצא לו גם שפאה זה ע"ז..
למרות שאין קשר בין הנושאים והם ב' סוגיות נפרדות..

זה מלמד הרבה על הגישה של האוסרים ובפרט למי שדרכם בכח ההיתר בכל שאר העיניינים ולפתע בעניין זה כח דאיסורא ללא מציאת פתח היתר בב' נושאים הללו..
וצע"ג.
 
הנידון בשאלות ההלכתיות בפיאות נכריות בזמננו הוא נושא הלכתי טהור
אין שום הבדל מבחינה הלכתית בין פאות של פעם לשל היום..

יש נושא הלכתי קדמון האם כיסוי שער בשער הוי כיסוי..

והאם יש בעיה של מראית העין שנראת כאינה מכסה ראשה..

הנושא הזה קיים אז והיום באותה מידה ומי שהתיר אז אין סיבה שלא יתיר גם היום..
ומעולם לא תלו האחרונים הקדמונים את היתרם רק בפאות העשויות מקש וגבבהה..

הפאות של היום היו שונות מאלו של פעם בדיוק כמו שחצאית וחולצה השתנו..

צריכים להסתכל בטעמי ההיתר ולראות האם זה שייך גם לזמנינו..

פאת לייס וטבעית אין בהם שום בעיה הלכתית אלא למגדר מלתא..
כי מי שמתיר אז לא חושש שהפאה נראת טבעית ממש כשער ללא כיסוי..

נבקש להגיב בהגדרות הלכתיות ולא להעתיק לי מכתבי פשקווילים..
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון