• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
יש הסרטה של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאמר על פיאה יחסית ישנה שכגון זה שנראית כמו בחורה אסור.
הגר"ח אמר מפורש שהמדד הוא שהבקיאין יודעים שזו פאה.
וזה יש לכמעט כל הפאות.
וגם זה לא בטוח זה מעיקה"ד אלא למגדר מילתא כשאר ההוראות של משמר התורה.

והגר"ח בעצמו שלא יודע צורה של בחורה מהי ובודאי שלא צורת ואיכות שערה..
ואין לנו אלא הגדרות הלכתיות..
 
אתה אומר שאין הבדל ואילו גדו"י חולקים עליך לדוגמא :
1785297215162.png
1785297534733.png
1785297597794.png 1785297644214.png
ד' הגרי"ש אלישיב זצ"ל-
1785297755201.png
אתה יכול להגיד שאלו 'פשקווילים' והרואה ישפוט עם מי הצדק.
ויש הסרטה של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאמר על פיאה יחסית ישנה שכגון זה שנראית כמו בחורה אסור.
וידועים ד' הגר"ד סגל בשם רבו הגרש"ז שכבר בזמנו היה זועק במרה על מראה הפיאות בזמננו. ועוד ועוד.
שוב זו תגובה של אדם שלא למד את הנושא לעומקא על פרטיה ואין לו אלא לאסוף כתבי חוצות..

תביא טענות הלכתיות ונדון בהם בכובד ראש ונדון בהם..
 
לא את הסוגיא הזו, המקרה עם הרב זילברשטיין היה בהיותי בגיל 17, ושם מדובר על נושא אחר לחלוטין.
והוא בשונה ממך לא נמנע מלהורות לי למעשה לעשות כמסקנתי שהייתה שונה מדעתו, למרות הגיל.
(כמדומה שגם כבודו נער ליד הרב זילברשטיין.
כעקרון מי שהגיע להוראה ולמד את הסוגיה בעיון וידע מי עומד כנגדו ויצא לו אחרת ודאי יכול לפסוק כדעתו , פוק חזי הנהגת החזו"א בפסיקה , אולם כל זה בהגיע להוראה ולמד בעיון וכבר יש לו ידע מוקדם בהלכה והבנה כיצד לגשת לעניני הלכה וכו' , והיות שקשה להבין כיצד הרב זילברשטין אמר לבחור שאם למד יכול לחלוק צריך לומר שבאותו ענין גם הרב לא אחז בפשיטות כדעה האחרת אלא נטה לפסוק כן אך ידע והבין שיש על מה לסמוך בשיטה השניה ולכן אמר, וביותר ידוע לכל א' שהרבה פעמים רבותינו רוצים לעודד ולהחמיא לעמל בתורה ובפרט לצעיר שרואים שמשקיע ואכפת לו ולא לומד מקופיא ולכן מדברים בנוסח כזה , איני מביע דעה לעצם ענין הפאה שעליה כנראה נאמר כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ובפרט שכל א' בא עם דעות מוקדמות ומוחלטות כבר והאריכות בענין אך למותר.
 
כעקרון מי שהגיע להוראה ולמד את הסוגיה בעיון וידע מי עומד כנגדו ויצא לו אחרת ודאי יכול לפסוק כדעתו , פוק חזי הנהגת החזו"א בפסיקה , אולם כל זה בהגיע להוראה ולמד בעיון וכבר יש לו ידע מוקדם בהלכה והבנה כיצד לגשת לעניני הלכה וכו' , והיות שקשה להבין כיצד הרב זילברשטין אמר לבחור שאם למד יכול לחלוק צריך לומר שבאותו ענין גם הרב לא אחז בפשיטות כדעה האחרת אלא נטה לפסוק כן אך ידע והבין שיש על מה לסמוך בשיטה השניה ולכן אמר, וביותר ידוע לכל א' שהרבה פעמים רבותינו רוצים לעודד ולהחמיא לעמל בתורה ובפרט לצעיר שרואים שמשקיע ואכפת לו ולא לומד מקופיא ולכן מדברים בנוסח כזה , איני מביע דעה לעצם ענין הפאה שעליה כנראה נאמר כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ובפרט שכל א' בא עם דעות מוקדמות ומוחלטות כבר והאריכות בענין אך למותר.
למען הדיוק במקרה עם הרב זילברשטיין זה לא היה להחמיא בלבד, הבהרתי לו שזה נוגע לי למעשה.
רק שהיו דעות לכן ולכאן בפוסקים, ולא היה מדובר על לעמוד לבד מול הפוסקים, אלא לבחור צד.
 
נ.ב. ראיתי בזמנו שיחה עם הגרנ"ק שנשאל האם ללכת עם פיאה שאינה צנועה זה בעיה בכיסוי הראש, והשיב שלא, הראש מכוסה, והבעיה היא אחרת.
מצאתי את השיחה הנ"ל שהתפרסמה בגליון נשי"ח בחוקיך מס' 198 אמור תשע"ח
מצרף מתוך הגליון הנ"ל
צילום מסך 2026-07-29 201707.png
 
שוב זו תגובה של אדם שלא למד את הנושא לעומקא על פרטיה ואין לו אלא לאסוף כתבי חוצות..

תביא טענות הלכתיות ונדון בהם בכובד ראש ונדון בהם..
אני לא מגיב על דברים שאין בהם ממש. בשביל כל בן תורה פסק של גדולי הדור הוא טענה הלכתית ואין לך טענה הלכתית גדולה מזו וכל הסיסמאות הללו ריקות מתוכן. והאמת יורה דרכו למבקשי האמת.
 
אני לא מגיב על דברים שאין בהם ממש. בשביל כל בן תורה פסק של גדולי הדור הוא טענה הלכתית ואין לך טענה הלכתית גדולה מזו וכל הסיסמאות הללו ריקות מתוכן. והאמת יורה דרכו למבקשי האמת.
אל תתחמק תתחיל לדון על הסוגיא..

אא"כ אתה מאלו שללמוד הלכה מסתכם בלרפרף על קיצור ילקוט יוסף
 
אל תתחמק תתחיל לדון על הסוגיא..

אא"כ אתה מאלו שללמוד הלכה מסתכם בלרפרף על קיצור ילקוט יוסף
שוב סיסמאות ריקות מתוכן והשמצות.
ואין שום נפק"מ מעשית לדון בסוגיא למי שלא הגיע להוראה. אחר שגדולי הפוסקים עיינו בסוגיא ופסקו מה שפסקו. ואחז"ל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה עליו נא' רבים חללים הפילה.
מצאתי את השיחה הנ"ל שהתפרסמה בגליון נשי"ח בחוקיך מס' 198 אמור תשע"ח
מצרף מתוך הגליון הנ"ל
צילום מסך 2026-07-29 201707.png
ציטוט כנגד ציטוט-
כ' בס' 'מסורת הדורות' :" כמו כן שמענו כמה וכמה פעמים מפי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כי הספרדים שנהגו במטפחת אסור להם להחליף לפאה נכרית משום 'אל תטוש'. וכן השיב תשובה לשאלה שנשאל בזה הלשון: "בדבר מנהג בני עדות המזרח דאף דהמנהג אצלם היה שלא לצאת בפאה נכרית, מכל מקום יש לומר שאחר שבאו לארץ ישראל הנוהגים להקל בזה, וכבר יש מהספרדים שלמדו מהם והתחילו לנהוג היתר, אולי נאמר שנשתנה המנהג ואפשר להתיר?". תשובה – לא מסתבר. (ד' תמוז תשס"ט).

[בהזדמנות נוספת, השיב הגר"ח קניבסקי שליט"א מענה לשאלה שנשאלה ביתו – הרבנית קולדצקי שתחי', בענין צורת כסוי הראש לבני עדות המזרח. וזה לשון התשובה: "הרב שליט"א אמר שבמשנה ברורה[1] כתוב שהתירו לנשים אשכנזיות לחבוש פאה, אבל הנשים הספרדיות שהקפידו ללבוש מטפחת לא התירו להן פאה, ולכן את צריכה ללבוש מטפחת] ".



[1] בסי' ע"ה (סקט"ו) כ' המשנ"ב "ויש חולקין ואומרים דאף בפאה נכרית שייך שער באישה ערוה ואסור פריעת ראש. וכתב הפרי מגדים דבמדינות שיוצאין הנשים בפאה נכרית מגולה יש להם וכו' וכתב עוד שם דאם אין מנהג המקום שילכו הנשים בפאה נכרית, בודאי הדין עם המחמירים בזה. ע"ש." ובדרך אגב נעתיק כאן מ"ש נכד הח"ח :"הנני מפרסם מה ששמעתי מפי הרב צבי זקס, נכד רבינו בעל החפץ חיים, ששמע מפי הסבתא שלו, שבעלה, הוא רבינו זצ"ל (בעל הח"ח), הזהירה בפירוש לא לצאת לחוץ בפאה נכרית מגולה בלי שום מכסה. (אוצרות ירושלים, תשל"ד, קמז).
וע' בס' שבילי דוד (או"ח סי' ב' סק"ב) שכ' דאף למ"ש הרמ"א בשם הש"ג להתיר פ"נ היינו במקום שלא נהגו ליזהר בזה, משא"כ במקום שלא נהגו להקל בזה הוי בכלל דת יהודית.ע"כ. וכיו"ב כ' בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' נ"ה) בשם שו"ת תשורת ש"י שמי שאמותיה נהגו איסור בפ"נ אסורה לצאת בה משום אל תטוש תורת אמך.ע"כ.
 
אני לא מגיב על דברים שאין בהם ממש. בשביל כל בן תורה פסק של גדולי הדור הוא טענה הלכתית ואין לך טענה הלכתית גדולה מזו וכל הסיסמאות הללו ריקות מתוכן. והאמת יורה דרכו למבקשי האמת.
'פסק של כל גדולי הדור', אכן כוחו כדינא דגמרא, והוא איסור גמור לדעת הרבה ראשונים מדאורייתא.
'פסק של הרבה רבנים' תלמידהם מחוייבים לציית, את השאר זה לא מעניין.
'מכתב של גדולי הדור' תלוי מה כתוב שם, אם קבלה נקבל, אם לדין יש תשובה (לא לחלוק, אלא לחלק ודו"ק).
'מכתב שחתומים עליו הרבה רבנים' שווה לצור ע"פ צלוחיתו.
וזאת תורת הליטוואקס על רגל אחת.
 
'פסק של כל גדולי הדור', אכן כוחו כדינא דגמרא, והוא איסור גמור לדעת הרבה ראשונים מדאורייתא.
'פסק של הרבה רבנים' תלמידהם מחוייבים לציית, את השאר זה לא מעניין.
'מכתב של גדולי הדור' תלוי מה כתוב שם, אם קבלה נקבל, אם לדין יש תשובה (לא לחלוק, אלא לחלק ודו"ק).
'מכתב שחתומים עליו הרבה רבנים' שווה לצור ע"פ צלוחיתו.
וזאת תורת הליטוואקס על רגל אחת.
מאד מרשים!!!!
והאמת יורה דרכו למבקשי האמת.
 
וזאת תורת הליטוואקס על רגל אחת.
איני יודע מה קשור ליטוואק לכאן.

לסמוך על פסקי הלכה שראו אור רק בפשקווילי רחוב..
זו עמי הארצות מופלגת וטיפשות מוחלטת..
וזה תקף על כלל העדות והחוגים והגילאים..
 
איני יודע מה קשור ליטוואק לכאן.

לסמוך על פסקי הלכה שראו אור רק בפשקווילי רחוב..
זו עמי הארצות מופלגת וטיפשות מוחלטת..
וזה תקף על כלל העדות והחוגים והגילאים..
א) מדוע אתה כועס? (לש"ש.....)
ב) מ"ש לסמוך וכו'- כל ההודעות בסגנון הזה הן דמגוגיה זולה ותו לא. וע' בהודעות הקודמות מה שכתבתי והאמת יורה וכו'.
ג) נ"ל שהויכוח הזה מוצה. שאם המטרה היא לשכנע אותי ברור שזה לא יקרה. וגם שאני אשכנע אתכם- כנ"ל. ואם לשכנע את הציבור כבר הועלו כאן ובמקומות אחרים שצויינו לעיל מספיק טענות וראיות לכל אחד מהצדדים. והבוחר יבחר. לכן חוסו נא על זמנכם וזמני היקר. יש עוד הרבה תורה ללמוד מלבד סוגית הפיאות. (וגם לימוד מוסר הוא בכלל לימוד תורה).
 
נערך לאחרונה:
הגדרה של אמת משתנה מאדם לאדם..

כ"א בטוח שהוא האמת

אך יותר מצחיק לדון בסוגיא שאין לך מושג מה הנידון ולחוות בזה דעה מיהו מבקש האמת..

א) מ"ש והאמת יורה וכו' לא התכוונתי לרמוז שאתם לא מבקשים את האמת. רק לעורר את שאר הקוראים מבקשי האמת. (כדוגמת הרה"ג ש. הסופר ודומיו).
 
נערך לאחרונה:
ציטוט כנגד ציטוט-
כ' בס' 'מסורת הדורות' :" כמו כן שמענו כמה וכמה פעמים מפי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כי הספרדים שנהגו במטפחת אסור להם להחליף לפאה נכרית משום 'אל תטוש'. וכן השיב תשובה לשאלה שנשאל בזה הלשון: "בדבר מנהג בני עדות המזרח דאף דהמנהג אצלם היה שלא לצאת בפאה נכרית, מכל מקום יש לומר שאחר שבאו לארץ ישראל הנוהגים להקל בזה, וכבר יש מהספרדים שלמדו מהם והתחילו לנהוג היתר, אולי נאמר שנשתנה המנהג ואפשר להתיר?". תשובה – לא מסתבר. (ד' תמוז תשס"ט).

[בהזדמנות נוספת, השיב הגר"ח קניבסקי שליט"א מענה לשאלה שנשאלה ביתו – הרבנית קולדצקי שתחי', בענין צורת כסוי הראש לבני עדות המזרח. וזה לשון התשובה: "הרב שליט"א אמר שבמשנה ברורה[1] כתוב שהתירו לנשים אשכנזיות לחבוש פאה, אבל הנשים הספרדיות שהקפידו ללבוש מטפחת לא התירו להן פאה, ולכן את צריכה ללבוש מטפחת] ".
מבלי להכנס לנושא 'אמינות השמועות' הנפוצות בשם מרן הגרח"ק זללה"ה.

שים לב למה שהדגשתי, ותבין שלזה לא השבת כלל.
 
בלת"ק.
לאחרונה הייתי במקום א' עם מרן הגר"א פילץ שליט"א והגיע לשם אדם א' ושאל אותו אם זה נכון שהוא מתנגד ללבישת פאה [יש הרבה מכתבים שהוא חתום עליהם], ר' אביעזר בנחרצות ענה לו "לא, אינני מתנגד לפאה, אני מתנגד לפריצות", [אגב, אשתו של הגאון הנ"ל יש לה פאה], ובאמת בכל המכתבים שהוא חתום עליהם שמתי לב שהוא מוסיף תמיד "באמת יש לתקן למי שאינה הולכת בצניעות בפאה שתלך עם מטפחת",
ודו"ק בזה מאוד, וגם ידיעה חשובה שידעו הציבור שהיוזם והלוחם הגדול של כל הדבר הזה נגד פאות הוא רווק בן 41...
ועיינו כאן בדקה ה: 14:47 שהאריך בזה הגאון ר' יהודה עמית שליט"א ר"י קרית מלאכי כ-45 דק'
1) בענין מ"ש הרב עמית לפרש בעובדא דאבא חלקיה כבר הוכחנו מד' המפרשים שאין הכוונה במ"ש שלא אתן עיני באשה אחרת כמו שהוא הבין:

א) לשון דומה מצינו בר"א הגדול בנדרים (כ:) וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד ואמרתי לו מה טעם ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו באין לידי ממזרות. ופי' בשטמ"ק ז"ל אמר לי מפני שלא אתן עיני באשה אחרת שאם אסתכל בך ואחר כך אראה אשה אחרת שיהא מדומה לי שהיא יפה ממך שמא אחשב עליה בשעת תשמיש אחר גופה ואיבריה. עכ"ל. הרי שהיה פשוט לו שאין הכוונה שיסתכל ח"ו באשה אחרת רק שמא יראה במקרה. וה"נ לעניננו.
ועוד כ' שם בשטמ"ק בשם גאונים בזה"ל מה טעם אתה עושה כל זה אמר כדי שלא אתן עיני באשה אחרת- שאם חשבתי באשה אחרת כאילו אני בא עליה. וזו הערה ע"ד הגאון אג"מ מד' הראשונים.
ב) גם האג"מ לא כ' אלא 'שהקפיד שתהיה אשתו מקשטא' ולא כ' שהקפיד שתצא כך. וכיו"ב כ' בשו"ת משנה הלכות חי"ז סי' כח וז"ל.

ועיין תענית כ"ג מעשה באבא חלקי' וכו' ושאלוהו רבנן מ"ט יצתה אשתך מקושטת כשהגעת לעיר א"ל כדי שלא אתן עיני באשה אחרת, הרי שלבעלה הוה הקישוט ולא לאחרים, והרבה יש להאריך בזה. ע"ש מ"ש לעיל מיניה.
ג) עוד יש להוסיף בענין הנ"ל, אם יש ראיה שראוי לאשה לצאת מקושטת מעובדא דאבא חלקיה -מד' הירושלמי, שם מובא מעשה זה בשינוי קצת ,ע' במהר"ץ חיות שם בתענית שכ' אעובדא הנ"ל דאבא חלקיה בזה"ל בירושלמי פ"ק דתענית ספרו ענין זה על חסידא דכפר אומי והרבה פעמים מצאנו עובדא אחת בשינוי השמות והזמנים ורבו מזה במדרשות ובאגדות. עכ"ל. וז"ל הירושלמי (תענית א,ד) אמרין ליה ולמה כד הווי את בטורא איתתך לבשה מאנין צאין (בגדים מאוסים) וכד את עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין אמר לון כד דאנא הוי בטורא היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה וכד דאנא עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין דלא ניתן עיני באיתא אוחרי אמרין ליה יאות את מצלייא ומתענייא. ע"כ.

וע"ש במראה הפנים שג"כ כ' כד' המהרצ"ח וז"ל אתחמי לרבנן חסידא דכפר אימי יצלי ומיטרא נחית וכו'. כעין הא גריס בבבלי פ"ג דף כג בעובדא דאבא חלקיה ובקצת תוספת דברים. עכ"ל. והמעיין שם יראה שהוא ממש אותו המעשה בשינוי קצת.

והנה לפ"ד הירושלמי לא יצאה אשתו מקושטת לקראתו כלל אלא שהחליפה בגדיה לבגדים נקיים כשהגיעה לביתה, ומ"ש כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת היינו אם היתה לובשת הבגדים הצואים גם בבית. עוד למדנו מד' הירושלמי שמדת חסידות שהאשה תלבש בגדים מאוסים כשיוצאת לחוץ כדי שלא יסתכלו בה אחרים. (וכן שבבית תזהר ללבוש בגדים נקיים) שהרי שבחוהו רבנן תיכף לתשובתו זו, וא"ל שראוי הוא להתפלל על הגשם.

ואף לגירסת הבבלי דפליג בגופא דעובדא היכי הוה, מ"מ אין הכרח כלל לומר דפליגי לדינא ע"ד הירושלמי דהיינו שעכ"פ יש מדת חסידות שלא להתקשט בצאתה לחוץ (אמנם ללבוש בגדים כעורים במציאות בזמננו לא שייך מכמה טעמים וק"ל) והיינו דתמהו רבנן על מעשה אשתו שחסיד כמותו אין ראוי שתצא אשתו מקושטת בתכשיטין, וכמ"ש לעיל לא מצינו שחזרו בהם מסברתם זו, רק שא"ח לימד עליה זכות שנתכונה לש"ש.

ד) וע' בבן יהוידע (שם) שכ' ז"ל נַפְקָא דְּבִיתְהוּ לְאַפֵּיהּ כִּי מִקַּשְׁטָא. דרכם באותו זמן אף על פי שהנשים לובשים צעיף לא היו מכסים פניהם ולכן נראית מקושטת מצד הפנים והחכמים שידעו בה לא הסתכלו בה חס ושלום אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם וכאשר אמרו בגמרא (ירושלמי עבודה זרה א, ט) על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה, ויתכן נפל הצעיף מעליה מכח איזה סיבה וראו אותה. עכ"ל. הרי שלפי דבריו יצאה עטופה בצעיף ולא היה קישוטה ניכר אלא מצד פניה וגם לפ"ז אין שום ראיה שראוי לאשה לצאת מקושטת בתכשיטים כשהם גלויים. וכ"ש לפמ"ש לעיל שי"ל שדעת חכמים לא היתה נוחה מזה שהרי תמהו עליה.
 
לא את הסוגיא הזו, המקרה עם הרב זילברשטיין היה בהיותי בגיל 17, ושם מדובר על נושא אחר לחלוטין.
והוא בשונה ממך לא נמנע מלהורות לי למעשה לעשות כמסקנתי שהייתה שונה מדעתו, למרות הגיל.
(כמדומה שגם כבודו נער ליד הרב זילברשטיין)

או שהוא סבר שלא צריך להיות גדול הדור בשביל להחשב גמיר וסביר,
או שלהכריע כדעה קיימת צריך דרגה פחות גבוהה מלקבוע הלכה שלא מתבססת על דברי הפוסקים.

ולהכריע כגרי"ש כנגד האגרו"מ כנטייתך?
(איני יודע אם מתוך לימוד הסוגיא במקורותיה)
גם האחרונים שהחשיבו את ערכם לפחות מהראשונים הכריעו ביניהם.
זו דרכה של תורה.
א) כבר כ' החזו"א ז"ל וחמורה היא ההלכה לא ניתנה ליקבע ע"י סיפורים או שמועות' (בערך הלשון).
ב) אף אחד לא אמר שצריך להיות גדול הדור בשביל להחשב גמיר וסביר אלא שלא כל אברך גם אם למד הרבה תורה והוא בעל כשרון וחיבר חיבורים רבים בהלכה הוא בגדר גמיר וסביר כמבואר כל זה בפוסקים ועיין ותמצאהו אמת. וכבר כ' המאירי (יומא כו.) ז"ל בכמה מקומות ביארנו שראוי לאדם להזהר שלא לפרסם עצמו בהוראה אא״כ יודע בעצמו ושיהו אחרים מסכימים עליו שהוא ראוי לכך ואין אדם ראוי לכך בשלימות ידיעה לבד שכמה ראינו שידיעתם גדולה בתלמוד שאינם יודעים לכוין שמועה אחת להלכה ולמה שראוי להורות מכחה .עכ"ל.
ג) לא הכרעתי כאף צד היות ואני מכיר את מקומי, כל כוונתי בכל הדברים הנכתבים כאן היא רק להעמיד הדברים על דיוקם. ולהציג את האמת ואת דעות הפוסקים בענין והבוחר יבחר והאמת יורה דרכו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓