• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

פנחס ע

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,834
תודות
8,992
נקודות
513
אני קיבלתי מרבותי (ע"פ הרמב"ם לכאו' ועוד) שהעונש בשמיים על עבירות הוא עונש לנשמה, ואילו הגוף ייענש דוקא אצל הצדיקים כזיכוך וכדו', ועיקר הענוש על החטא הוא לנשמה. אולם רבינו יונה בשערי תשובה מעמיד מראה הפוכה, ועיקר צער הנפש הוא על הלכלוך שרשם בה בחטאיו (ולא כלפי עונשי בי"ד של מעלה אחר המיתה) והעונש מוצג כייסורי הגוף. וז"ל בעיקר הראשון של התשובה:

"העיקר הראשון - החרטה. יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה'. וישיב אל לבו כי יש עונש ונקם ושלם על העון. כענין שנאמר (דברים לב) לי נקם ושלם. ונאמר (איוב יט) גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב. ויתחרט על מעשיו הרעים. ויאמר בלבו מה עשיתי. איך לא היה פחד אלהים לנגד עיני. ולא יגורתי מתוכחות על עון. ומן השפטים הרעים. כי רבים מכאובים לרשע. לא חמלתי על גופי ולא חסה עיני עליו משחתו. מפני הנאת רגע אחד. ונמשלתי לאיש שיגזול ויחמוס ויאכל וישבע. ויודע כי אחרי אכלו ואחרי שתו יגרס השופט בחצץ שיניו. כענין שנאמר (משלי כ) ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. ורעה מזאת כי הייתי על הנפש היקרה אכזרי. ונטמאה בגילולי יצרי. ומה הועילה בכל קניניה. אם רעה בעיני אדוניה. ואיך החלפתי בעולם חולף. עולם עומד לעד לעולם. איך נמשלתי כבהמות נדמתי. והלכתי אחרי יצרי כסוס כפרד אין הבין. ותעיתי מדרך השכל." וצ"ב.
 
בשער שני אות יח כתב רבנו יונה וז"ל:
ודע כי נפש הרשע אשר כל תאותה לחפצי הגוף בחייו. ונפרדת תאותה מעבודת הבורא ונבדלת משרשיה. חרד במותו למטה לארץ אל מקום תאותה. ויהי תולדתה כטבע העפר לרדת ולא לעלות. אבל יעלוה למרום לדין ולמשפט. ולראות איך החליפה מרום בשאול. כאשר יעלו את האבן על יד כף הקלע ואחרי עלותה למרום תרד בטבעה למטה לארץ כאשר האבן חוזרת ונופלת לארץ אחרי הזריקה. שנאמר (ש"א כה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש משלי אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים (יש כאן חסרון וצ"ל אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים עולות למעלה ונידונין שם. נשמתן של צדיקים זוכות בדין ונגנזות תחת כסא הכבוד ונשמתן של רשעים) חוזרות ויורדות ומטרפות לארץ שנאמר ואת נפש אויביך יקלענה וגו'. ונאמר (משלי יא) במות אדם רשע תאבד תקוה. כי לא תהיה תקוה לנפש הרשע לצאת מחשך לאור שנאמר על נפש הרשע (תהלים מט) תבא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור:
הרי להדיא ש"יעלוה למרום לדין ולמשפט ולראות איך החליפה מרום בשאול".
 
בשער שני אות יח כתב רבנו יונה וז"ל:
ודע כי נפש הרשע אשר כל תאותה לחפצי הגוף בחייו. ונפרדת תאותה מעבודת הבורא ונבדלת משרשיה. חרד במותו למטה לארץ אל מקום תאותה. ויהי תולדתה כטבע העפר לרדת ולא לעלות. אבל יעלוה למרום לדין ולמשפט. ולראות איך החליפה מרום בשאול. כאשר יעלו את האבן על יד כף הקלע ואחרי עלותה למרום תרד בטבעה למטה לארץ כאשר האבן חוזרת ונופלת לארץ אחרי הזריקה. שנאמר (ש"א כה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש משלי אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים (יש כאן חסרון וצ"ל אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים עולות למעלה ונידונין שם. נשמתן של צדיקים זוכות בדין ונגנזות תחת כסא הכבוד ונשמתן של רשעים) חוזרות ויורדות ומטרפות לארץ שנאמר ואת נפש אויביך יקלענה וגו'. ונאמר (משלי יא) במות אדם רשע תאבד תקוה. כי לא תהיה תקוה לנפש הרשע לצאת מחשך לאור שנאמר על נפש הרשע (תהלים מט) תבא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור:
הרי להדיא ש"יעלוה למרום לדין ולמשפט ולראות איך החליפה מרום בשאול".
לכאורה אלו דברי הגמרא בסנהדרין צא: שעיקר העונש לעתיד לבוא נעשה על גוף ונפש יחד דווקא, וכמו שחטא האדם כן יענש.
אז מה תכלס התשובה על מה ששאלתי? שלכאו' נראה שעיקר העונש הוא על הגוף? (ולא משמע שהכוונה בעולם הבא ביחד עם הנשמה כדברי הרב המופלג @אברך מעמיק
 
אז מה תכלס התשובה על מה ששאלתי? שלכאו' נראה שעיקר העונש הוא על הגוף? (ולא משמע שהכוונה בעולם הבא ביחד עם הנשמה כדברי הרב המופלג @אברך מעמיק
הכוונה פשוטה, שלפני יום הדין הגדול יקומו לתחייה גם אלו שלא יזכו לכך משום שכר טוב, כדי להישפט על מעשיהם.
 
יש שיטה שהצער שהנשמה תרגיש הוא בערך כמו ששורפים אדם וכו'.
אבל יש מדרשים מפורשים שהגוף נענש. וכמבואר בגיטין לגבי טיטוס שהיו שורפים את עפרו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון