נשא עינוי הגוף – כפיות טובה (2 צופים)

[התורה]

וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וגו' (במדבר ו, יא). מאשר חטא על הנפש - רבי אלעזר הקפר אומר, שציער עצמו מן היין (רש"י).​

אמנם בספרי מוסר קדמונים מובאים סוגי סיגופים ותעניות שצריך אדם לעשות לפעמים כדי לזכך את נפשו ולכפר על חטאיו, אולם כבר הורו חכמי וצדיקי הדורות, בפרט בדורות האחרונים, שדרך זו של סיגופים אינה דרך הסלולה לרבים, ובהרבה מקרים מדובר בעצת היצר במטרה להחליש את כוחו של האדם, כדי שלא יוכל אחר כך לעסוק בתורה ועבודה כראוי.
סיפר הגאון רבי יצחק בלאזר זי"ע, שבעיר מגוריו היה יהודי שהכל קראו לו 'פרוש', על שם שהיה פרוש מהנאות העולם הזה, לא דיבר מאומה בפיו, רק בכתב; לא ישן במיטה; אכל רק מעט לחם שרוי במים, ואף פרוסה זו היה בולע מהר שלא ליהנות מעולם הזה, ועוד סיגופים.

אך עדיין לא נחה דעתו של אותו פרוש בעבודתו, כי היה מתיירא שעדיין לא יצא ידי חובתו. ביום מן הימים כאשר נסע רבי יצחק בלאזר לקובנה, פנה אליו אותו פרוש וביקש הימנו להצטרף אליו בנסיעה ולהיכנס עמו אל הגה"ק רבי ישראל מסלנט זי"ע. מיד עם כניסתם אל חדרו של רבי ישראל מסלנט, פתח אותו פרוש את פיו ואמר: אנא, יורני רבינו דרך בעבודת ה'. השיב לו רבי ישראל סלנטר: אני חושב שעל פי חכמינו ז"ל החטא היותר גדול מכולם הוא להיות כפוי טובה, והרי הטובה היותר גדולה שנותן הקב"ה לאדם הוא בריאות הגוף, כי ע"י שהוא בריא בגופו ביכולתו לעבוד את ה', ומי שאינו משגיח על בריאות גופו, חושש אני שהוא בכלל כפוי טובה!​

למה הרגת את עצמך?​

נוהג היה הגה"ק רבי אברהם גרשון מקיטוב זי"ע להרבות בסיגופים ובתעניות. הנהגתו של רבי גרשון עוררה קנאה בלב אחד מתושבי העיר ברוד, שחשב כי אף הוא מסוגל לעמוד במדרגה זו, והחל אף הוא להתענות ברציפות ממוצאי שבת ועד ערב שבת שלאחריו, אלא שגופו לא עמד בכך, ליבו נחלש וכעבור ימים אחדים הוא נפטר לבית עולמו.

כשהגיעו לבית העלמין הניחו את הנפטר על האדמה, ורבי גרשון התכבד לשאת דברי הספד. פתח רבי גרשון ואמר כלפי הנפטר: 'רשע! רשע! למה הרגת את עצמך? למה הילכת בגדולות ובנפלאות ממך?! מדוע חיפשת הנהגות ומעלות שאינן מתאימות לך ולכוחותיך, במקום לעבוד את ה' יתברך בכוחות שניתנו לך'---

תורה שבכתב​