• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,140
תודות
9,913
נקודות
535
השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך – דברים י"ב י"ט

ופי' רש"י על אדמתך - אבל בגולה אינך מוזהר עליוח יותר מעניי ישראל, ע"ש.
וקשה דבמתני' בשלהי הוריות איתא דלוי קודם לישראל להחיותו וכן איתא בשו"ע יו"ד (סי' רנ"א סעיף ט) דלוי קודם לישראל לענין צדקה, וצ"ע.
 
את השאלה שלך שואל בעל הצידה לדרך על רש"י וכן המגן אברהם או"ח סי ר"א ומציינים שגם בירושלמי משמע כמו הספרי שהדין הזה קיים רק בזמן הדוכן והשו"ע לא פסק כירושלמי והשאלה שלך היא לא על המשנה אלא מהשו"ע כי המשנה אפשר להעמיד בזמן הבית
 
וקשה דבמתני' בשלהי הוריות איתא דלוי קודם לישראל להחיותו וכן איתא בשו"ע יו"ד (סי' רנ"א סעיף ט) דלוי קודם לישראל לענין צדקה, וצ"ע.
בהמשך להודעת הרב @החפץ חיים, הדרישה (או"ח רא, ב) מתרץ וז"ל:
י"ל דשאני נתינה דאין הישראל מחוייב ליתן לו מתנת חנם מממונו אבל מכל מקום שאר דברים אפשר שמן הראוי להקדימו.

ודבריו מבוארים יותר בפמ"ג (שם א"א ס"ק ד):
תירץ בפרישה [דרישה אות ב] שאינך מחויב ליתן לו מתנת חנם, עיין אליה רבה [ס"ק] ג', אבל צדקה קודם הוא לישראל, ויש לכבד לוי בהמוציא וברכת המזון.

היינו שמחלק בין מתנה לצדקה. לעניין מתנת חינם אין להקדים את הלוי, ולעניין צדקה יש להקדימו.
אולם ככל שמדובר בעניים, לא ברור לי ההבדל בין מתנת חנם לצדקה.
והרי זה לשון רש"י: "אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל".
 
בפנים יפות על הפסוק הזה כתב וז"ל השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך. לכאורה מכאן ראיה מ"ש המ"א בסי' ר"א [סק"ד] בשם הירושלמי שאין חיוב לכבד את הלוי אלא בזמן בה"מ מדכתיב כאן על אדמתך, והוא דלא כתלמודא דידן סוף הוריות [יג א] לוי קודם לישראל אפילו בזמן הזה, ונראה ע"ד שאמרו בקידושין דף ל"ז [ע"א] כתיב כל הימים אשר אתם חיים על האדמה, כאן במצות התלויות בארץ כאן במצות שאין תלויות בארץ כגון מעשר תבואות הקרקע, מעשר ראשון ומעשר עני אין נוהגים אלא בזמן שבה"מ קיים, אבל בשאר צדקות דכתיב כל ימיך, לעולם הלוי קודם:

ולפי דבריו הפסוק כאן מדבר על מעשר ראשון ולפי מה שכתב רש"י שבגולה אינך מוזהר עליו זה דווקא על מעשר ראשון וראיה למה שידוע מהחזו"א שבזמן הזה אין לתת מעשר ראשון ללוי אבל בסתם צדקה יש חיוב להקדים את הלוי כפי שנפסק בשו"ע
 
בפנים יפות על הפסוק הזה כתב וז"ל השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך. לכאורה מכאן ראיה מ"ש המ"א בסי' ר"א [סק"ד] בשם הירושלמי שאין חיוב לכבד את הלוי אלא בזמן בה"מ מדכתיב כאן על אדמתך, והוא דלא כתלמודא דידן סוף הוריות [יג א] לוי קודם לישראל אפילו בזמן הזה, ונראה ע"ד שאמרו בקידושין דף ל"ז [ע"א] כתיב כל הימים אשר אתם חיים על האדמה, כאן במצות התלויות בארץ כאן במצות שאין תלויות בארץ כגון מעשר תבואות הקרקע, מעשר ראשון ומעשר עני אין נוהגים אלא בזמן שבה"מ קיים, אבל בשאר צדקות דכתיב כל ימיך, לעולם הלוי קודם:

ולפי דבריו הפסוק כאן מדבר על מעשר ראשון ולפי מה שכתב רש"י שבגולה אינך מוזהר עליו זה דווקא על מעשר ראשון וראיה למה שידוע מהחזו"א שבזמן הזה אין לתת מעשר ראשון ללוי אבל בסתם צדקה יש חיוב להקדים את הלוי כפי שנפסק בשו"ע
ולפי זה יהיה כוונת רש"י גם בזמן הזה דמעשר ראשון איכא רק בזמן הזה כי לפי הירושלמי שהביא הרב @החפץ חיים בשם הירושלמי יהיה זה רק בזמן הבית ובזמן הזה הוה כמו בחו"ל.
 
השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך – דברים י"ב י"ט

ופי' רש"י על אדמתך - אבל בגולה אינך מוזהר עליוח יותר מעניי ישראל, ע"ש.
וקשה דבמתני' בשלהי הוריות איתא דלוי קודם לישראל להחיותו וכן איתא בשו"ע יו"ד (סי' רנ"א סעיף ט) דלוי קודם לישראל לענין צדקה, וצ"ע.
לכאורה כל הטעם שצריך ליתן ללוי הוא כיון שאין לו חלק ונחלה עמך, אבל לכאורה כהיום שנתבטלה חלוקת הארץ ומותר ללוי לקנות בית בא''י כיון שאינו בתורת נחלה וחלק, א''כ מאי חזית להקדים ללוי קודם?
 
לכאורה כל הטעם שצריך ליתן ללוי הוא כיון שאין לו חלק ונחלה עמך, אבל לכאורה כהיום שנתבטלה חלוקת הארץ ומותר ללוי לקנות בית בא''י כיון שאינו בתורת נחלה וחלק, א''כ מאי חזית להקדים ללוי קודם?
טעמא דא דכתב הרמב"ם (סיפא דהל' שמיטה ויובל): "מפני שהובדלו לשרת את ה' ולעובדו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים", לא נתפקע (ולא יתפקע) לכאורה.
אך עדיין צ"ע בכ"ז.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון