- הודעות
- 205
- תודות
- 773
- נקודות
- 216
והיינו שהתוכן של המעשה קנין תוכנו שהוא מעשה הקובע בעלות לא הבנתי למה שהרמת חפץ תבטא מעשה הבא לקבוע בעלות
- מתחיל חוט חכמה לחכימין
- תאריך התחלה
- הודעות
- 205
- תודות
- 773
- נקודות
- 216
אני רוצה לצטט לך אולי מספרו של מו"ר הגדר"י הילדסהיימר מראשי ישיבת אור ישראל שכתב בזה"ל "וכשנעיין בדבר נראה דאותה זכות הקיימת בשעת משיכה שלא יגזלו ממנו ממון המשוך בידו הוי זכות שאף לאחר המשיכה יוסיף הממון להיות בידו שהרי משעת הגזילה ואילך כבר אין החפץ בידו אלא ביד הגזלן אלא דזכה בהא גופא שישאר הממון בידו אף מכאן ולהבא ולא יצא מידו ליד גזלן והיינו דכיון שהחפץ משוך בידו על דעת שיוסיף להיות בידו מכאן ולהבא זכה בזה שיוסיף החפץ להיות בידו מכאן להבא ולא יגזל ממנו החפץ שבזה לא יהיה בידו החפץ מכאן ולהבא אלא ביד הגזלן ולא עוד אלא דבמה שזכה שיוסיף החפץ להיות בידו בזה גופא נעשה החפץ בידו דמה לי תופס בחפץ לעצמו ע"י ידו ומה לי תופס בחפץ ע"י שזכה בדין התורה למנוע מאחר מלקחתו והכל דבר א' הוא שהחפץ תפוס לו ונמצא דכל שבשעת משיכה החפץ תפוס לו זכה שיוסיף החפץ להיות תפוס לו ושלא יגזלוהו ממנו ובזה גופא ממשיך החפץ להיות תפוס לו אף אם יוציאנו מידו במה שזכה בו שלא יגזלוהו ממנו ומעתה נתבאר לנו הא דמסברא מהני משיכה לקנות מן ההפקר ולזכות בו שלא יגזלוהו אף כשיחזור ויניחהו ברה"ר דלעולם זכותו של אדם היא שחפץ התפוס לו ימשיך להיות תפוס לו ושלא יגזל מכאן ולהבא וכיון שבשעת משיכה החפץ תפוס לו זכה שימשיך החפץ להיות"
- הודעות
- 471
- תודות
- 1,637
- נקודות
- 299
תפוס לשון אחרון.
לפי דבריך תוכן הבעלות תלוי במעשה הקניין הראשון?
בעלות ושלול זה המשך של הקניין? יהיה הבדל אם הוא קנה במשיכה או בהגבהה?
אם נשאל למה זה שלו התשובה תהיה כי הוא קנה בהגבהה?
לא התכוונתי לומר שאתה חקיין או משהו כזה.
רק אמרתי שזה לא נצרך וגם הרב אם היה יודע לכתוב בשפה של ר' שמואל היה עושה את זה מזמן.
אינני מתלמידיו אבל בכל זאת אנסה, ועמי תלון משוגתי.
היינו, שכח הקנין הוא להעמיד דין שהחפץ לא ילקח ממנו, ובעצם דין זה עצמו הוא דין הבעלות, שהחפץ הוא לו ולא ילקח ממנו.
אלא, שהגם שדין זה ביסודו הוא דין הבעלות, מ"מ בשביל שיוכל לקבוע בחפץ דין כזה ע"י קנין אנחנו נצרכים לשלב נוסף.
שכן.
היינו, שבכדי שיוכל להחיל על החפץ את דין זה, לא מספיק שדעתו שכך יהיה, שאין סיבה לומר שהגומר בדעתו שכל ההפקר בעולם יהיה שלו, ובהכרח שהגם שבכוח גמ"ד להחיל קנין, זה רק מצד הבעלים, אבל עדין אנחנו צריכים שיהיה בחפץ איזה גדר של תפיסה, שמועיל לבעלים שיוכל לקבוע בו ע"י גמ"ד את כח הקנין שלו
והיינו שעצם התפיסה אף בלא הדעת קובעת לו בחפץ שהוא זכאי בו להעמידו לעצמו, והוא זכאי מצד עצם התפיסה שלא ילקח ממנו החפץ.
אלא שכאן לכאורה עולה בעיה, שאם אמרנו שכבר ע"י התפיסה לבד חל דין זה, שיהיה לו החפץ ולא ילקח ממנו, והרי זהו גופא דין הקנין א"כ למה אנו נצרכים עוד.
והיכן יש בכלל נושא של גמ"ד.
ולכן מוסיף הרב.
היינו, שאין הזכאות הזו כוללת לקבוע דין שיהיה משמעותי לעצמו, ולכן הגם שזכאי כבר שיהיה החפץ לו מ"מ אין בזכות זו לקבוע דיני הנהגה ביחס לחפץ, ולכן אמנם כבר יש כאן זכות בחפץ שמועילה לו שיוכל לקבוע ע"י גמ"ד, אבל עדיין זכותו זו לא חדשה את הנהגת דיני בעלות הכללים.
וזה ממשיך הרב וכותב.
שעצם דיני שלו שנמצאים בתורה, היינו כל תביעות בעלות שהבעלים יכול לתבוע, לא מספיק בשביל לתבוע אותם רק זכות שיהיה החפץ לו, אלא הם תביעה [תמידית] מכח משפטי הממון שכלולים בחפץ בתור דיני הממון, שיתחייבו האחרים בהם, ותביעה זו היא תביעת הנהגת דין, וכאשר זכאי לתבוע שינהגו בו כבעלים, נתפס בתביעה זו כל דיני הממון שבעלים זכאי בהם.
וא"כ לכאורה נמצא שמעיקרא היה זכאי בתפיסת בחפץ ומכוחה חזר וחידש זכית דין הנהגה.
ועל זה מוסיף הרב
שהגם שהתפיסה ביסודה שונה לחלוטים מקביעת הדין על האחרים, שכן אינה כלל דין הנהגה, מ"מ קביעת הדין על האחרים לא חלה בתור זכות חדשה, אלא מתאחדת עם תפיסתו בחפץ.
והצורה שזה קורה היא משום, שהקביעה על האחרים חלה לקיים את התפיסה שתפס בצורה זמנית כדין תמידי.
הוא מסר ע"ז שיעור ביום שישי בפרק אלו מציאות, אם תרצה אנסה לשלוח.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר