(לגבי טענתך האחרונה היא קלושה למדי דמאותו טעם דמשנה הרב גם אנכי עשיתי כן ולא כחיקוי כי אם כסגנון כתיבה כאשר מעמידים את הדברים בפנ"ע בלא נוכחת של שומע נעמדים הדברים באופן מורכב יותר ) ואמרתי פשוט כי מעשה הקנין פעולתו היא אחיזת החפץ תחת יד בעלים והיא משמעות העשיה מה דנעמד הוא לעד תחת ידו וככזה קובע הוא דין שלו (בהתייחס לדבריך )
- מתחיל חוט יאשע בער
- תאריך התחלה
חשבתי לכתת חרבותי לאתים אך שלהי דבריך מנעוני
וכ"ז יגיעת בשר אך מה בנוגע לעיקר דברי הרב בקנינים היש עמך טענות בעניין ?
מנלך כל זאת ובעיני תמוה עד מאוד ההשואה בין הצעת המסרים הפשוטה של ר"ש לדברי הרב ושוב שב אני על עמדתי כי אין בכתיבת הרב מן העלגות ומכבדות הלשון כי אם כך היא כתיבה נאותה למסרים המורכבים שהרב מבקש להעמיד
וכ"ז יגיעת בשר אך מה בנוגע לעיקר דברי הרב בקנינים היש עמך טענות בעניין ?
הרב חפץ ללמד תורתו ולכן היה מעדיף לכתוב בצורה יותר פשוטה, נכון שיש מורכבות מסויימת במסריו שגורמת לכך שהוא לא יכול לכתוב אותם באותה בהירות כמו חידושי ר' שמואל, אבל ברור גם שלרב אין את יכולת הכתיבה המושלמת.
שמעתי פעם מאחד מגדולי תלמידיו שאמר שההרגל בספרי הרב הרס לו את הכתיבה וקשה לו להתנסח כיום, בגדול תלמידיו לא רואים בזה מעלה גדולה, מה דעתו עצמו בדיוק אני לא יודע מסתמא שיש מי ששמע ממנו בעניין.
לא נחלקתי עמך על כך אך הפתרון הוא אינו תרגום מילולי כי אם הצעת העניין כולו בשפה שונה תרגום מערכתי של כל מערכת המושכלות וההגיונות שהרב בנה לעצמו (אולי נתקבל הרושם כי שותה אני דברי הרב גם בלא צמא ואינו כן כי אם שותה אני דברי הרב אך לצמאי ואך בהעדר פשר אחר ולדעתי (חסרת הטעם ) חסר לרב מימד מסוים באופן בנית המושכלות שלו שגורם למסרים שלו להיות קטועים ופילוסופיים יתר על המדה ויש עמדי עוד טענות רבות על הרב אך מי יחלוק על כך שהאיש הזה קיבץ בזרועו נפזרות והקים עולה של תורה באופן נפלא ובמקום ניצוצין וכו מאן מעיין בן פטורא לתמן
לגבי ענין רב ותלמיד שמעתי מהרב פייבלזון משמיה דהגר"ם ז"ל דהעולם טועים במושג רב ותלמיד ואינו כי אם דכל אדם בונה לעצמו עולם של תורה ואת הלבנים אינו מכין מעצמו וזה ענין הרב
יכולני לומר כי קראתי רבות בכתבי הרב ואיני מבין על מה אתם שחים וכתבי הרב חפים ממליציות מלבד ההקדמות וגוף הספר אינו מליצי ואינו כתוב בלשון גבוהה כי אם בלשון מעט פילוסופית ושכלתנית ומרובת רבדים והאמת כי נכון להתישב לבאר בבהירות את השפה של הרב אך חש אנכי כי יפלו דברי על אוזנים ערלות בהסכימכם כולם כי בין פיוט ושירה לחידושי תורה נתחלף לו
- הודעות
- 205
- תודות
- 773
- נקודות
- 216
שמעתי פעם שמספרים על הברכת שמואל שסיפרו לו שהגר"ח מבריסק אינו יודע לשיר והוא חשב וחשב איך יכול להיות שהגר"ח אינו יודע לשיר וענה בסוף שזה הותחסרהו מעט מאלוקים אם הסיפור היה או לא איני יודע וכעי"ז הכא (אם כי כישרון כתיבה הוא משהו יותר מהותי) עכ"פ איני חושב שדיון זה קשור לאשכול דידן שלזה יש אשכול שענינו לדון על האידאולגיה של שיטת הרב והכא האשכול נועד לדון בדברי תורתו
אני רוצה רק לומר נקודה אחת
לאחרונה החליט פרופסור לפילוסופיה מתל אביב (דתי) להאדיר את תורתו של הגרח"י בספרים על כל המסכתות בצורה מונגשת לכלל הציבור
למשימה זו נבחרו טובי תלמידיו לכתוב את תורתו בצורה מדוקדקת ומבוארת ופשוטה יותר
ובסיום נתנו לו לעבור על מה שכתב בשם רבו והוא התבטא "תמסרו לו שהשיעורים שלו מאוד יפים" , כאומר זה מאוד יפה אבל לא אמרתי את זה
אז אני רוצה לשאול האם זה נורמלי שמטובי תלמידיו לא יורדים לסוף דעתו
והאם יש תופעה כזו בעולם מתוקן או באיזו ישיבה שהיא
אני כמובן לא מדבר על הגרח"י ועל דרכו אלא על צורת הלימוד שבחורים צעירים שעדיין לא יודעים כמעט כלום בכל מכמני התורה
ובלימוד הגמרא לא קשה להם אפילו קושיית מהרש"א אחת, הולכים במגמה "להבין" את התורה וגם לא מבינים את דבריו
לאחרונה החליט פרופסור לפילוסופיה מתל אביב (דתי) להאדיר את תורתו של הגרח"י בספרים על כל המסכתות בצורה מונגשת לכלל הציבור
למשימה זו נבחרו טובי תלמידיו לכתוב את תורתו בצורה מדוקדקת ומבוארת ופשוטה יותר
ובסיום נתנו לו לעבור על מה שכתב בשם רבו והוא התבטא "תמסרו לו שהשיעורים שלו מאוד יפים" , כאומר זה מאוד יפה אבל לא אמרתי את זה
אז אני רוצה לשאול האם זה נורמלי שמטובי תלמידיו לא יורדים לסוף דעתו
והאם יש תופעה כזו בעולם מתוקן או באיזו ישיבה שהיא
אני כמובן לא מדבר על הגרח"י ועל דרכו אלא על צורת הלימוד שבחורים צעירים שעדיין לא יודעים כמעט כלום בכל מכמני התורה
ובלימוד הגמרא לא קשה להם אפילו קושיית מהרש"א אחת, הולכים במגמה "להבין" את התורה וגם לא מבינים את דבריו
- הודעות
- 205
- תודות
- 773
- נקודות
- 216
שמעתי על כעי"ז גם וכאן אני עומד ושואל מה עם זה והאיזה שלב הם אוחזים
צדקו דברי ידידי כי אין מקומו אך באשר נאמרים כאן דברים שלא לכבוד תורתו של האי גברא רבא הוכרחתי לדבר
דבריו חסרי טעם (במחילה ) והשפעת הרב היא משמעותית למאוד בכל היכלי התורה ואין כלל משנה אם עצם דבריו הובנו או לא ואל לנו למדוד השפעות היסטוריות שכאלה מבעד השאלה אם דבריו הובנו כפי צורתם אם לאו ואף הגרשש"ק אשר ממוקם כאחד מראשי הישיבות המשמעותיים ביותר ידוע לכל בר נש כי נוסח דבריו עצמם אין איש שמתהלך עמם וכמעט אין איש שמבינם כראוי אך אין זה משנה כלל ולדעתי באמת עיקר התרומה של הרב היא בספרים לא בהעמדת תלמידים כי במחילה מכת"ר אינני חושב כי יש מה לשמוע ממנו תורה כתלמיד מרב חש אני פער מחשבתי עצום פער תפיסתי חסר גישור בין דורינו לתפיסתו והמתוך כך מגיע הקושי ולא מחמת קושי לשוני וכפי שאמרתי שהתרגום הוא בהכרח הצעת הדברים בשפה שונה והגרעין נותר והוא ממש דברי הרב כפי שבאו בדברי תלמיד אך כבר צדק ידידי ואין כאן מקומו ועל כל נחפזתי לסיים ואם ירצו אריכות דברים יפנו נא לאשר ציין יאיר החושב
ואיך זה שייך לשאלה מי הם רבותיו?
לעצם הדברים, לא הבנתי במה העולם טועים, שמא הם סבורים שהאדם בונה לבנים של תורה?
ברור, בעולם הכללי וודאי, ובישיבות רבות מאוד.
זה כמובן לא נכון על
- הודעות
- 57
- תודות
- 191
- נקודות
- 30
במחילה מכבו''ת המעשה לא היה ולא נברא.
יש כרגע מכון שעובד להוציא את שיעוריו על ב''מ [שהולכים לצאת ממנו ג' כרכים - איזהו נשך בכרך בפנ''ע], הרב עבר על השיעורים והיה מרוצה, כמובן שגם העיר ותיקן כמנהג אנשים אבל כמובן שהכותבים יורדים לסוף דעתו וכותבים אותם בצורה מונגשת לרבים.
אולי היה מישהו אחד שכתב משהו אחד והרב אמר אמירה אחת, את זה אני לא יכול לשלול.
פעמיים בשבוע הרב נויפלד כותב את שיעוריו, [באוהלי השיבות ביקשו מהרב לפרסם איזה חבורה אמר לרב נויפלד לכתוב] המכון כותב את שיעוריו, והכל מתבצע ביודעין ובגלוי ומדעתו, ראיתי אפי' כתבים של אברך מהישיבה על חזקת [נר''ל סגל] שכותב את שיעוריו בצורה ברורה ונהירה אבל זה איני יודע אם זה מדעתו.
על כל המלל סביב תורתו של הרב והתאוריות על דרכו הפילוסופית וההגותית אני חייב להוסיף: כל אחד ואחד שרוצה להביע את דעתו על הנ''ל חייב לא להיות ניזון רק מספריו אלא גם משיעוריו המוקלטים או החיים, יסור נא ביום שני או רביעי אל גבעת הישיבה [רמות ד' רחוב אלימלך מליזנסק] בשעה 12:30 וישמע את דבריו, כמו''כ יש חבורה ביום שישי במקום הנ''ל.
אפשר גם לבוא לישיבה ולהוריד שיעורים מוקלטים ממערכת קול מהיכל שנמצאת שם.
מתנצל קושיות המהרש"א קשות בדרך כלל בתוספות.
אתה מכיר את ר שמעון שרייבר שמעת עליו
כנראה שאתה לא מבין בספרות ובלשון.
מהיכן הוא נראה ? ואשוב על דברי שנית כי לא כבודי הוא העומד למבחן כי אם כתבי הרב שרייבר אשר העמידוני בקרן אורה
ושתי שאלות עמדי א מהי מליציות ומהו הגבול בין מליציות לבין שפה משובחת
ושנית התוכל לציידני בקטע מכתביו אשר ניכר (ונראה ) בהם בעליל מליציות
כבוד הרב לא עומד למבחן, הוא נבחן לישיבה אי שם לפני שישים שנה וזהו.
ברוב הדיונים הם לא על שיטתו אלא כמה אתה ואני מבינים את דבריו, בהחלט אתה זה שעומד למבחן.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
סרטונים גדו"י
מרן הגרמ"ה הירש על הבטחת מרנא הגרח"ק זיע"א