הרבה פעמים אדם נשאל: "מה אתה מרגיש?" והוא מתקשה לענות. גם כאשר הוא מנסה להתבונן בתוך עצמו, לא תמיד קל לו לזהות את הרגש המדויק שעובר עליו.
אחת הסיבות לכך היא שיש באדם מגוון גדול מאוד של רגשות, ולא תמיד אנחנו נותנים להם שמות. לפעמים אדם אומר "אני עצוב", אבל כשמעמיקים מעט מתברר שמדובר בכלל באכזבה, תחושת פגיעה, בדידות, תסכול או תחושה שלא מבינים אותו.
מעניין לציין שגם בקרב חוקרי הרגש אין הסכמה מלאה כיצד יש לחלק ולסווג את הרגשות. יש חוקרים שסבורים שיש מספר מצומצם של רגשות בסיסיים (גישת "הרגשות הבסיסיים"), כמו פחד, שמחה, עצב וכעס, ומהם נוצרים רגשות מורכבים יותר. אחרים טוענים (הגישה הביקורתית) שאין רשימה קבועה של רגשות, אלא שהחוויה הרגשית נוצרת משילוב של תחושות גוף, מחשבות והמצב שבו האדם נמצא.
כך או כך, לצורך ההתבוננות האישית, חשוב להכיר מגוון רחב של רגשות. ככל שאדם יודע לדייק יותר מה הוא מרגיש, כך קל לו יותר להבין את עצמו ולהתמודד נכון עם מצבים שונים.
כמה דוגמאות:
רגשות חיוביים:
שמחה, סיפוק, התרגשות, תקווה, שלווה, הכרת תודה, הערכה, תחושת שייכות, ביטחון, סקרנות.
רגשות קשים:
עצב, אכזבה, פחד, דאגה, לחץ, כעס, תסכול, קנאה, אשמה, בושה, בדידות, חוסר אונים.
רגשות הקשורים לקשרים עם אנשים:
אהבה, קרבה, אמון, הערכה, חמלה, פגיעה, עלבון, דחייה, חשדנות, אכזבה.
רגשות הקשורים לאדם עצמו:
ביטחון עצמי, חוסר ביטחון, גאווה, ביקורת עצמית, תחושת מסוגלות, בלבול, ספק עצמי, קבלה עצמית.
כמובן שאין כאן רשימה מוחלטת, ויש רגשות רבים נוספים וגוונים דקים ביניהם.
לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא אשמח לשמוע כאן, האם יש מקורות בתורה, בדברי חז"ל, בראשונים או בספרי המחשבה והמוסר שמתייחסים למיפוי הרגשות שבאדם? האם מצינו חלוקות שונות של מידות ורגשות, או מקורות שמבארים את מהותם ותפקידם של רגשות שונים? מעניין יהיה לאסוף כאן מקורות תורניים לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא.
אחת הסיבות לכך היא שיש באדם מגוון גדול מאוד של רגשות, ולא תמיד אנחנו נותנים להם שמות. לפעמים אדם אומר "אני עצוב", אבל כשמעמיקים מעט מתברר שמדובר בכלל באכזבה, תחושת פגיעה, בדידות, תסכול או תחושה שלא מבינים אותו.
מעניין לציין שגם בקרב חוקרי הרגש אין הסכמה מלאה כיצד יש לחלק ולסווג את הרגשות. יש חוקרים שסבורים שיש מספר מצומצם של רגשות בסיסיים (גישת "הרגשות הבסיסיים"), כמו פחד, שמחה, עצב וכעס, ומהם נוצרים רגשות מורכבים יותר. אחרים טוענים (הגישה הביקורתית) שאין רשימה קבועה של רגשות, אלא שהחוויה הרגשית נוצרת משילוב של תחושות גוף, מחשבות והמצב שבו האדם נמצא.
כך או כך, לצורך ההתבוננות האישית, חשוב להכיר מגוון רחב של רגשות. ככל שאדם יודע לדייק יותר מה הוא מרגיש, כך קל לו יותר להבין את עצמו ולהתמודד נכון עם מצבים שונים.
כמה דוגמאות:
רגשות חיוביים:
שמחה, סיפוק, התרגשות, תקווה, שלווה, הכרת תודה, הערכה, תחושת שייכות, ביטחון, סקרנות.
רגשות קשים:
עצב, אכזבה, פחד, דאגה, לחץ, כעס, תסכול, קנאה, אשמה, בושה, בדידות, חוסר אונים.
רגשות הקשורים לקשרים עם אנשים:
אהבה, קרבה, אמון, הערכה, חמלה, פגיעה, עלבון, דחייה, חשדנות, אכזבה.
רגשות הקשורים לאדם עצמו:
ביטחון עצמי, חוסר ביטחון, גאווה, ביקורת עצמית, תחושת מסוגלות, בלבול, ספק עצמי, קבלה עצמית.
כמובן שאין כאן רשימה מוחלטת, ויש רגשות רבים נוספים וגוונים דקים ביניהם.
לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא אשמח לשמוע כאן, האם יש מקורות בתורה, בדברי חז"ל, בראשונים או בספרי המחשבה והמוסר שמתייחסים למיפוי הרגשות שבאדם? האם מצינו חלוקות שונות של מידות ורגשות, או מקורות שמבארים את מהותם ותפקידם של רגשות שונים? מעניין יהיה לאסוף כאן מקורות תורניים לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא.
