מחשבה

משתמש רשום
gemgem
הודעות
32
תודות
147
נקודות
40
הרבה פעמים אדם נשאל: "מה אתה מרגיש?" והוא מתקשה לענות. גם כאשר הוא מנסה להתבונן בתוך עצמו, לא תמיד קל לו לזהות את הרגש המדויק שעובר עליו.

אחת הסיבות לכך היא שיש באדם מגוון גדול מאוד של רגשות, ולא תמיד אנחנו נותנים להם שמות. לפעמים אדם אומר "אני עצוב", אבל כשמעמיקים מעט מתברר שמדובר בכלל באכזבה, תחושת פגיעה, בדידות, תסכול או תחושה שלא מבינים אותו.

מעניין לציין שגם בקרב חוקרי הרגש אין הסכמה מלאה כיצד יש לחלק ולסווג את הרגשות. יש חוקרים שסבורים שיש מספר מצומצם של רגשות בסיסיים (גישת "הרגשות הבסיסיים"), כמו פחד, שמחה, עצב וכעס, ומהם נוצרים רגשות מורכבים יותר. אחרים טוענים (הגישה הביקורתית) שאין רשימה קבועה של רגשות, אלא שהחוויה הרגשית נוצרת משילוב של תחושות גוף, מחשבות והמצב שבו האדם נמצא.

כך או כך, לצורך ההתבוננות האישית, חשוב להכיר מגוון רחב של רגשות. ככל שאדם יודע לדייק יותר מה הוא מרגיש, כך קל לו יותר להבין את עצמו ולהתמודד נכון עם מצבים שונים.

כמה דוגמאות:

רגשות חיוביים:
שמחה, סיפוק, התרגשות, תקווה, שלווה, הכרת תודה, הערכה, תחושת שייכות, ביטחון, סקרנות.

רגשות קשים:
עצב, אכזבה, פחד, דאגה, לחץ, כעס, תסכול, קנאה, אשמה, בושה, בדידות, חוסר אונים.

רגשות הקשורים לקשרים עם אנשים:
אהבה, קרבה, אמון, הערכה, חמלה, פגיעה, עלבון, דחייה, חשדנות, אכזבה.

רגשות הקשורים לאדם עצמו:
ביטחון עצמי, חוסר ביטחון, גאווה, ביקורת עצמית, תחושת מסוגלות, בלבול, ספק עצמי, קבלה עצמית.

כמובן שאין כאן רשימה מוחלטת, ויש רגשות רבים נוספים וגוונים דקים ביניהם.

לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא אשמח לשמוע כאן, האם יש מקורות בתורה, בדברי חז"ל, בראשונים או בספרי המחשבה והמוסר שמתייחסים למיפוי הרגשות שבאדם? האם מצינו חלוקות שונות של מידות ורגשות, או מקורות שמבארים את מהותם ותפקידם של רגשות שונים? מעניין יהיה לאסוף כאן מקורות תורניים לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא.
 
הדבר פשוט. כל האומדנא שבש"ס הן בממון הן בדברים אחרים מבוססים ע"ז.
ומצינו אפי' שחז"ל ידעו לכוון את דעתו של אדם יותר ממנו לדוג' (קידושין ג' ע"א) "אשה לא מיקניא נפשה בפחות משו"פ" ואפי' אם תבוא ותגיד שהיא מסכימה לא נאמין לה לזה. (ועי' תוס' שם בדברי ר"ת שהאריך בזה) וכ"ז עי' הבנה ברגש האדם ולא בהכרח הסטטיסטיקה הקלאסית
 
תתבונן בשמונה פרקים לרמב"ם פ"ב

רמב"ם פירוש המשניות - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ב
פרק שני:
בעניני כחות הנפש ובידיעות החלק אשר בו תמצאנה המדות הטובות והרעות:
דע, שהעבירות והמצוות התוריות אמנם תמצאנה בשני חלקים מחלקי הנפש, והוא החלק המרגיש והחלק המתעורר לבד. ובשני אלו החלקים תהיינה כל העבירות והמצוות. אמנם החלק הזן והחלק המדמה אין מצוה בו ולא עבירה, שאין דעת ובחירה האחד משניהם, וגם אין בהם מעשה כלל, ולא יוכל האדם בדעתו לבטל מעשיהם או למעטם מפעולה אחת. הלא תראה ששני החלקים האלה, רצוני לומר, הזן והמדמה יעשו בעת השינה הפעולה המיוחדת להם, מה שאין כן בשאר כחות הנפש. אך החלק השכלי יש בו מבוכה. אבל אני אומר, שיש בזה הכח גם כן מצוה ועבירה לפי אמונת דעת בטלה או אמונת דעת אמתית, אבל אין בו מעשה שיאמר עליו שם מצוה או שם עבירה סתם, ולזה אמרתי למעלה, שבשני החלקים ההם תמצאנה המצוות והעבירות:
אמנם המעלות הן שני מינים, מעלות המדות ומעלות השכליות וכנגדן שני מיני פחיתות. אמנם מעלות השכליות הן תמצאנה בחלק השכלי. מהן החכמה, והיא ידיעת הסבות הרחוקות והקרובות אחר ידיעת מציאות הדבר אשר יחקרו סבותיו, ומהן השכל, אשר ממנו השכל העיוני והוא הנמצא לנו בטבע, רצוני לומר, המושכלות הראשונות, וממנה שכל נקנה, ואין זה מקומו, ומהן זכות התכונה וטוב ההבנה, והיא לעמוד על הדבר ולהבינו מהרה בלא זמן או בזמן קרוב. ופחיתות זה הכח הפך אלו או שכנגדם, אבל מעלות המדות תמצאנה בחלק המתעורר לבדו. וחלק המרגיש בזה הענין אינו רק שמש לחלק המתעורר. ומעלות זה החלק רבות מאוד, כזהירות, כלומר יראת חטא, הנדיבות, היושר, הענוה, השפלות, ההסתפקות - והוא שקראו חכמים עשירות, באמרם (אבות), "איזהו עשיר השמח בחלקו" - הגבורה, האמונה וזולתן. ופחיתות זה החלק הוא לחסר מאלו או להוסיף בהן, אבל החלק הזן והמדמה לא תאמר בו לא מעלה ולא פחיתות, אך יאמר שהוא זן על יושר או על בלתי יושר, כמו שיאמר, "איש פלוני עכולו טוב" או "בטל עכולו" או "נפסד דמיונו" או "הוא מדמה על יושר" - אין בזה לא מעלה ולא פחיתות: וזה מה שרצינו לזכרו בזה הפרק:
 
לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא אשמח לשמוע כאן, האם יש מקורות בתורה, בדברי חז"ל, בראשונים או בספרי המחשבה והמוסר שמתייחסים למיפוי הרגשות שבאדם? האם מצינו חלוקות שונות של מידות ורגשות, או מקורות שמבארים את מהותם ותפקידם של רגשות שונים? מעניין יהיה לאסוף כאן מקורות תורניים לצד ההבנה הפסיכולוגית של הנושא.
לדעתי יש בלשונות המקראות ודברי חז"ל אוצר בלום בענינים אלו, אלא שהדברים מצריכים הרבה למידה וניתוח, וצריך גם להבין את נקודת המוצא של חז"ל ביחס לכל סוגיית המידות, וכמדומה כי שורש המערכת נעוץ עמוק עמוק במערכת הי' ספירות [והאדם הוא 'עולם קטן' הוא כנודע], וחלקיו על כל פרטיו הם מערכת לימוד ארוכה שכל התורה בלול בה.
אני יודע שבעצם לא הבאתי שום מקור מסוים, אבל נראה לי ששאלה רצינית כמו זו שהועלתה באשכול, באמת מחייבת למידה עקבית ושורשית, ואין יכולת לעמוד עליה מבלי לתפוס את צורת הגישה של חז"ל לכוחות הנפש.

אגב, גם בכל ספרי המוסר ניתן למצוא הרבה יסודות בענינים אלו, ואולי אם יצא לי אשתדל להעלות כאן נקודות מסוימות.
 
שלום וברכה
ממליץ על ספר של הרב בויאר שליט״א ״ הנפש היהודית בעולם של רגשות ״ שם הוא מדבר לאורך ולרחוב על פי דברי רבותינו אך לצערי הוא לא מזכיר הרבה פעמים מקורות אם כי הדברים מוזכרים ברבותינו אין ספור אם זה בש״ס וספרי המוסר והחסידות וכן במדרשים ואםילו בשולחן ערוך שרבי ישראל מסאלנט כתב שבכל הלכה יש חכמת נפש גדולה ועמוקה מאוד וזה המשמעות שירדו לסוף דעתו של אדם כלל ראשון כל פעם שמוזכר ברבותינו דעת יש שתי טופציות או שדעת עליונה ששם זה השיקול וההחלטה על פי האמת ויש דעת תחתונה שזו ההתחברות למציאות דרך הלב והדברים עמוקים מאוד ואכמ״ל אתן לך כמה ספרים תלמד אותם בעיון רב והם יעזרו להבנת המערכת הנפשית ולהלן הרשימה:

הנפש היהודית בעולם של רגשות

דעת העבודה חיבור מוח ולב

מכתב מאליהו 5 כרכים

עץ החיים לרמח״ל

עלי שור לרב וולבה

שמונה פרקים לרמב״ם מהדורת שילת

הארת דרך של הרב אורי וייסבלום הכרך על המידות

מורה נבוכי הנפש לפרופסור הרב אליהו אביעד שם הוא מבבר את כוחות הנפש שמנו הפילוסופים ומהקובלים

דעת שלמה על אלול הרב וולבה

פרקי קניין דעת הרב וולבה

כתבי הארי שער נון בעץ החיים

מלבי״ם על משלי מההתחלה

הרב אביגדור מילר לב אביגדור

ספר חשבון הנפש עם ביאור

ספר בכל דרכיך דעהו הרב דויד כהן

הרב איתמר שוורץ סדרת ״ דע את ״
רגשותיך, דמיונך, נפשך ועוד..

ויש עוד המון אך אני חושב שזה מספיק

ועוד דבר בשביל להבין מוסגים והקדמות חשובות מאוד שבלעדיהם אי אפשר להבין את רבותינו תוכל לצפות בשיעורים ביוטיוב של התלמיד איתי משה בענייני הנפש ובניין האדם בהצלחה
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון