• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אין לי כח לאלול,
אני רוצה להמשיך את הבין הזמנים
גג אני מוכן להתחיל שוב קיץ ואפי' חורף
אבל אלולללל
זה קשה ....
זה מכביד ....
אני מסתבך , עם החרטה
מתבלבל בקשר עם בורא עולם, לו חטאתי ...
אני חיייבבב למצוא ולעשות את כל הדברים שאני כל כך לא אוהב...
לחפור בעוונות שלי ... להעמיד אותם במראה מול עצמי ...
ולקינוח לזכור ולחזור בתשובה על לאן יכולתי להגיע ...!!!!
בפירוש לא ... אין לי !
---- הנ''ל הם רגשות שכולם מרגישים או הרגישו , כיום ב''ה אני בהרגישו פעם
אבל אני מעונין להציג את ההוא [ הם הרבה ] שכך מרגיש!!
הבו לי עצה
מה לעשות ? היש מזור , היש דרך , לא ביקשתי להנות , אבל לפחות לא לסבול !!!???
אתה צודק במאה אחוז. אבל יש ”אלול“ חדש שיסודו בבית המדרש החסידי שהוא להפך מהדרך בה מצטייר חודש אלול בהעדר אור החסידות, בה כביכול הקב“ה מופיע בפנים של רוגז ומפשפש בחסרונותיו של כל אחד. אורו של חודש אלול על פי תורת הבעל שם טוב
 
אין לי כח לאלול,
אני רוצה להמשיך את הבין הזמנים
גג אני מוכן להתחיל שוב קיץ ואפי' חורף
אבל אלולללל
זה קשה ....
זה מכביד ....
אני מסתבך , עם החרטה
מתבלבל בקשר עם בורא עולם, לו חטאתי ...
אני חיייבבב למצוא ולעשות את כל הדברים שאני כל כך לא אוהב...
לחפור בעוונות שלי ... להעמיד אותם במראה מול עצמי ...
ולקינוח לזכור ולחזור בתשובה על לאן יכולתי להגיע ...!!!!
בפירוש לא ... אין לי !
---- הנ''ל הם רגשות שכולם מרגישים או הרגישו , כיום ב''ה אני בהרגישו פעם
אבל אני מעונין להציג את ההוא [ הם הרבה ] שכך מרגיש!!
הבו לי עצה
מה לעשות ? היש מזור , היש דרך , לא ביקשתי להנות , אבל לפחות לא לסבול !!!???
הועתק מתגובה לאשכול דומה [רתיעה מחודש אלול]

שמעתי פעם ממישהו בסיבת הדבר, שהאדם לא אוהב להיות מוגבל ובאווירת חודש אלול יש דברים שבהרגשה לא עושים אף שבשאר ימות השנה רגילים בהם, וכגון דברים בטלים נסיעה לים או לטייל וכדו' עוד מגוון של דברים, והאדם מחכה עד שיוסרו ממנו ההגבלות האלו ולנהוג כמו שרגיל בטבעו, וכן אדם בימים אלו רוצה להשתנות ולא יודע בדיוק איך ובדרך כלל השינוים הם נגד טבעו והרגלו, ונגד הטבע וההרגל זה מכביד על נפש האדם מאוד.

ולענ"ד יש לפתור את נושא זה ביעוץ וכדו' כל אחד לפי דרכו איך לנהוג, ומ"מ יש לידע באופן ברור שאדם שהוא בלחץ עושה יותר עבירות מאם הוא לא, ולכן יש לשום לב שלא יצא שכרו בהפסדו, ובמיוחד בזה שיש תחושה דמיונית שעצם הלחץ זהו הוכחה להתחזקות מה שזה לא, וכנ"ל.
 
טוב תגובה ראשונית שלי לאשכול

צר לי מאוד אבל חלק גדול מהאשכול סטה מהנושא [ טיפה מעצבן ]
אבל
רוב הדברים כן קשורים ויפים
חלק מהדברים מאוד יפים
ופתחו פתח לנושאים חדשים
כדי להיכנס לאלול ...כמו שצריך !!!
 
אני אישית לא התחברתי לכל מש"כ כולם.
לדעתי אלול זה זמן מפחיד מתקרבים לקראת משפט בו על פי מעשי כל אחד יקבעו ענייניו (לשנה הקרובה , לכל החיים , לעוה"ז , ולעוה"ב - למר כדאית ליה)
וכל הדיבורים על מלכות על קירבת ה' וכו' הם דיבורים שטחיים שבזים לאינטלגנציה הגבוהה של הבחורים היום.
ודאי שכל אדם חכם מבין שקירבה מצריכה התנהלות אחרת וודאי שכל אחד מבין שלמלכות יש דרישות והדברים רק אמורים להגביר את הפחד והמורא.
וגם הדיבורים על אהבה קצת מטשטשים את העניין שהרי בעבודת ה'' יש אהבה ויש יראה ולא שייך לחמוק ממצוה אחת בתורה.
ואלו שמדברים על יראת הרוממות ודאי פיספסו את העניין כנודע מהנפש החיים בפרקים פ"ח ומכל בעלי המוסר שעל כל אדם לעבוד על יראת העונש והבריחה ליראת הרוממות היא מעצת היצר.
לדעתי עיקר הרוגע מגיע לאדם באלול רק כשהוא מבין שזה בידיים שלו לדאוג שהוא יהיה קרוב לקב"ה.
הוא צריך להכיר בכך שהקב"ה רוצה שהוא יהיה קרוב אליו ולכך הוא נאפד נקמה ולכן הוא עושה דין.
ומעתה הפחד ימריץ את האדם לעשות תשובה ולקיים מצוות בדקדוק.
(וודאי שהדברים עמוקים מאד ואינם ראויים להיכתב במקלדת ולהיות למראה עיניים של כל אחד)
הדברים נפלאים ואולי אף הייתי חותם עליהם, אבל הם נכונים כלפיך בלבד שהגעת למסקנא זו ואתה מצליח להתמודד עימה כראוי, פה מדובר באדם שכותב לך שכשהוא שומע את המילה 'אלול' הוא מקבל בחילה והיה מעדיף ללכת לישון בא' אלול ולהתעורר במקרה הטוב בתקיעה של מוצאי יוה"כ, בכזה מקרה אתה גם מציע לו את הדברים שכתבת?
אגב די ברור לי שכל החוברות למיניהם שמופצות בכל בית כנסת ומרגיעות בימי האלול אף שודאי ראוי שתוכנם ייאמר לאלו שהם במצב לא טוב בימי האלול אך הם יתנו את הדין על ההפצה בכל המחוזות ועל כך שהם מעוותים קצת את עבודת ימי הדין ובפשטות ה"ה לכל החוברות המפחידות.
עכ"פ כך דעתי.
וכן בזה, לא נח לך? מקרר אותך? פשוט מאד אל תקרא.
בסוף המציאות חזקה מהכל ואם ישנם בחורים ואברכים שעל ידי אותן חוברות מתחברים לעבודת הימים הנוראים לא זו בלבד שאותם המפיצים לא יתבעו לעת"ל אלא אף שכרם רב.

ולגוש"ע, עם מעט התבוננות מגיעים למסקנא שבאמת אבל באמת [ולא כי כך כתב ר' שמואל פולק] הימים האלו הם ימים נפלאים ומופלאים שאנו ממתינים להם כל השנה בכליון ענים.

יש"כ
 
הדברים נפלאים ואולי אף הייתי חותם עליהם, אבל הם נכונים כלפיך בלבד שהגעת למסקנא זו ואתה מצליח להתמודד עימה כראוי, פה מדובר באדם שכותב לך שכשהוא שומע את המילה 'אלול' הוא מקבל בחילה והיה מעדיף ללכת לישון בא' אלול ולהתעורר במקרה הטוב בתקיעה של מוצאי יוה"כ, בכזה מקרה אתה גם מציע לו את הדברים שכתבת?

וכן בזה, לא נח לך? מקרר אותך? פשוט מאד אל תקרא.
בסוף המציאות חזקה מהכל ואם ישנם בחורים ואברכים שעל ידי אותן חוברות מתחברים לעבודת הימים הנוראים לא זו בלבד שאותם המפיצים לא יתבעו לעת"ל אלא אף שכרם רב.

ולגוש"ע, עם מעט התבוננות מגיעים למסקנא שבאמת אבל באמת [ולא כי כך כתב ר' שמואל פולק] הימים האלו הם ימים נפלאים ומופלאים שאנו ממתינים להם כל השנה בכליון ענים.

יש"כ
טענתי היא שכל דבר שלא נכון באמת מצד מציאות הימים על פי האמת זה שקר.
ומי שצריך טיפול כדי לעמוד ראוי להגיע לצורה האמיתית שיעבור טיפול רבל שלא יעוות את האמת.
עיוות האמת ומחשבה שזה האמת גורמת שבני אדם עוברים את כל חייהם בתוהו ובשוא.

וודאי שהימים הם ימים נפלאים כי הרי העולם עובד על פי משפט ואוי לנו אם לא היה משפט כנודע מהרמח"ל כמה מקומות ואכמ"ל
 
טענתי היא שכל דבר שלא נכון באמת מצד מציאות הימים על פי האמת זה שקר.
אתה שולל את זה שהימים הללו הם ימי המלכה? רוב התפילות בראש השנה מדברות על מלכות ה' השלמה.

זה אדיר, אתה הקטן בא וממליך את הקב"ה עליך [דברים היוצאים מן הלב אין לי דרך כלל להסביר אותם במקלדת ומסתבר שאף לא בדיבור, פשוט לחשוב ולחשוב ולחשוב]
 
אתה שולל את זה שהימים הללו הם ימי המלכה? רוב התפילות בראש השנה מדברות על מלכות ה' השלמה.

זה אדיר, אתה הקטן בא וממליך את הקב"ה עליך [דברים היוצאים מן הלב אין לי דרך כלל להסביר אותם במקלדת ומסתבר שאף לא בדיבור, פשוט לחשוב ולחשוב ולחשוב]
אני לא שולל זאת אבל אני גם חושב שמכח זה אם יש בך שמץ של פגם הרי שבורא עולם ישפוך עליך אש וגופרית.
וזה פחד פחדים וא"א להביר זאת במקלדת.
 
אני לא שולל זאת אבל אני גם חושב שמכח זה אם יש בך שמץ של פגם הרי שבורא עולם ישפוך עליך אש וגופרית.
וזה פחד פחדים וא"א להביר זאת במקלדת.
מאה אחוז. אך בלי לבוא בגישה נכונה להמלכה אין אפשרות לבוא לגישה הנכונה לדין, דרק לאחר המלכות בא הדין.
 
מאה אחוז. אך בלי לבוא בגישה נכונה להמלכה אין אפשרות לבוא לגישה הנכונה לדין, דרק לאחר המלכות בא הדין.
נתון לויכוח.
למעשה ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני ואתם אומרים שירה?!
 
כוונתי שיש את האמת הצרופה היא אמת לאמיתה, ויש אמת שלא לגמרי מדוייקת, אך זה לא הופך אותה להיות שקר.
כמדומה שכל מה שהוא לא אמת הוא שקר ומוביל לאבדון.
ונכון שבדור האחרון רבים חיים בתוך שטח אפור שהולך ומתרחב ולי אגב נראה שזה אחת הבעיות המרכזיות בדור.
וכמו שידוע שבכה הגר"ח "להוגה דעות בדין" לענ"ד די ברור שהוא לא התכוון להשקפה.
 
אתה צודק במאה אחוז. אבל יש ”אלול“ חדש שיסודו בבית המדרש החסידי שהוא להפך מהדרך בה מצטייר חודש אלול בהעדר אור החסידות, בה כביכול הקב“ה מופיע בפנים של רוגז ומפשפש בחסרונותיו של כל אחד. אורו של חודש אלול על פי תורת הבעל שם טוב
לכאו' היה צריך לכתוב בפתיחת האשכול
"השאלה מופנית לליטאים"
החסידים אפי' לא מבינים מה הליטאים רוצים בשאלה הזאת
 
עבור כל אלו שבני מעיהם מתהפכים, ושאין להם כוח ל"אלול", כיוון שהם חשים כי הם עומדים להיאלץ לוותר באמת על כל הבילויים האהובים עליהם ועל כל דברי ההבל והשטות, וכי הם עומדים באמת להידרש לשנות את אורח חייהם המופקר.

ברצוני להרגיע אותם בדבריו של רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל, כפי שהוא כותב בספרו פרי צדיק:

*שובה* ישראל וגו' אי' בפסיקתא (ה) כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה אבל לא כהושע וכו' ולא מלמדים את ישראל מה לומר אבל הושע וכו' ומלמדם מה יפייסו וכו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ובפסיקתא החדשה ר"י אומר לא בדברים פתיתם אותו בסיני ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. והוא ע"ד אמרם ז"ל (בר"ר פ' כ"ב) יצא שמח וכו' פגע בו אדה"ר אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. והיינו כמ"ש (בבר"ר סו"פ י"ט) דדרשו מלשון ואוכל שאמר אכלתי ואוכל.

והענין הוא כי בודאי אדה"ר נתחרט מאוד על גודל הפגם שעשה רק מפני שידע בעצמו שע"י אכילתו השליט היצה"ר בנפשו ע"ז הי' מתאונן שסבר שחלילה אבדה תקותו שיוכל לתקן הפגם הזה. כי ידע שעיקר התשובה צריך להיות מעומק הלב כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה עד שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. ומה בצע בתשובתו עתה מאחר שאינו שולט בנפשו עוד ובטח יסיתנו היצה"ר עוד ולא יוכל נגדו. וזה שהי' מתאונן ע"ע לפני היודע תעלומות והגיד האמת שמכיר בעצמו שאם יסיתו היצה"ר לא יוכל להתגבר נגדו ויאכל עוד וחלילה אבד סברו. אמנם כאשר שמע שנתקבלה תשובת קין אף שהי' רק משפה ולחוץ כמו שא' במד' שיצא כגונב דעת העליונה שתשובתו הי' רק לפנים מיראת העונש כמו שא' והייתי נע ונד ואעפ"כ נתפשר. ע"ז אמר אדה"ר וכך הוא כחה של תשובה שאפי' בדיבור שלא מעומק הלב כלל כי לבו הרע עדיין בקרבו וחושב שמרמה להש"י בפיו וגם זה מועיל להתקבל ע"ז אמר מזמור ליום השבת טוב להודות לה' אפי' בהודאות פיו לבד.

וע"ז יש לכוין דברי הפסיקתא כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה וכו' ולא מלמדים מה לומר כי רחוק מדעת האדם שיוכל לכוף את לבו לטוב עד שבא הושע ומלמדם מה יפייסו קחו עמכם דברים. היינו שראשית הנרצה מהאדם רק שיתודה בפיו כמו שנא' ויפתוהו בפיהם וגו' כמו במתן תורה דאי' במד' שהי' רק משפה ולחוץ שאמרו נעשה ונשמע ובסיני עשו בפיהם ובימי אחשורוש הי' בלב ולא בפה ע"ש ואעפ"כ והוא רחום יכפר עון מכש"כ כאשר האדם רוצה לשוב כמאמר פיו רק שאינו שולט בלבו. וע"ז גמר אומר אמרו אליו כל תשא עון שנתפלל להשי"ת שנזכה שיקבל תשובתנו בשלימות שיהי' נמחק העון מכל וכל ולא כקין שנתפשר למנוע ממנו רק חצי הגזירה מחמת שהי' רק משפה ולחוץ.

וע"י מה נזכה לזה ע"י וקח טוב קיחה הוא לשון לימוד כמו שנא' יערוף כמטר לקחי ות"א יבסם כמטרא אולפני היינו שהשי"ת ילמוד אותנו להטיב לבנו באמת ונשלמה פרים שפתינו וכידוע מטעם הרמב"ם ז"ל על כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אף שהוא באונס מפני שבאמת כל נפש ישראל בנקודת לבו רצונו לקיים מצות הש"י רק השאור שבעיסה מעכב. וכאשר כופין אותו ואומר בפיו ג"כ אז נעשה פיו ולבו שוים. וזה ונשלמה פרים שפתינו כמו בשילום פרי הקרבנות מועיל רק דבר שפתיים לומר רוצה אני הגם שבא ע"י כפיי' מכש"כ בוידוי שפתינו על התשובה שהוא מרצונינו הטוב.

ובזה יובן הטעם דבגוים אינו מועיל תשובה (כמו"ש בתנחו' וילך) והיינו לתקן העבר רק מועיל על להבא למנוע מהם הגזירה כתשובת נינוה להנחם על הרעה אשר דיבר לעשות להם. והיינו מפני שתשובתם הוא רק לפנים כי נקודת לבם הוא מעומק רע משא"כ בישראל שגם דיבורו בלבד מגלה את עומק מצפון לבו לטוב כנ"ל וזהו הטעם שהגוים קרובי תשובה מפני שאין להם הרגש בזה שנצרך להיות התשובה מעומק הלב רק בדיבור שפתיו בלבד הוא כגונב ומרמה דעת העליונה לכן נקל לפניו. משא"כ בנ"י שאין רוצים לרמות בוראם בפה ולא בלב רק רוצים לשוב באמת וזה לא קל.

וגם זה הטעם שגוי ששבת חייב מיתה כי עיקר קדושת שבת הוא להיות נתקן כל העבר בששת ימי המעשה להתהפך לטוב כמו שנא' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד וגו' וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו וגו'. ובגוים לא נמצא הכח הזה לתקן העבר כנ"ל. וזה שא' במד' הנ"ל כיון שראה אדה"ר כחה של תשובה אמר מזמור שיר ליום השבת כי זהו בעצם קדושת שבת לתקן העבר כנ"ל. ותחלה טוב להודות בוידוי פה לבד ואח"כ לזמר לשמך עליון מה שהש"י עוזר לו למעלה מהשגתו וכוחו וכמו שא' דיצרו של אדם מתגבר ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו':
 
עבור כל אלו שבני מעיהם מתהפכים, ושאין להם כוח ל"אלול", כיוון שהם חשים כי הם עומדים להיאלץ לוותר באמת על כל הבילויים האהובים עליהם ועל כל דברי ההבל והשטות, וכי הם עומדים באמת להידרש לשנות את אורח חייהם המופקר.

ברצוני להרגיע אותם בדבריו של רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל, כפי שהוא כותב בספרו פרי צדיק:

*שובה* ישראל וגו' אי' בפסיקתא (ה) כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה אבל לא כהושע וכו' ולא מלמדים את ישראל מה לומר אבל הושע וכו' ומלמדם מה יפייסו וכו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ובפסיקתא החדשה ר"י אומר לא בדברים פתיתם אותו בסיני ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. והוא ע"ד אמרם ז"ל (בר"ר פ' כ"ב) יצא שמח וכו' פגע בו אדה"ר אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. והיינו כמ"ש (בבר"ר סו"פ י"ט) דדרשו מלשון ואוכל שאמר אכלתי ואוכל.

והענין הוא כי בודאי אדה"ר נתחרט מאוד על גודל הפגם שעשה רק מפני שידע בעצמו שע"י אכילתו השליט היצה"ר בנפשו ע"ז הי' מתאונן שסבר שחלילה אבדה תקותו שיוכל לתקן הפגם הזה. כי ידע שעיקר התשובה צריך להיות מעומק הלב כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה עד שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. ומה בצע בתשובתו עתה מאחר שאינו שולט בנפשו עוד ובטח יסיתנו היצה"ר עוד ולא יוכל נגדו. וזה שהי' מתאונן ע"ע לפני היודע תעלומות והגיד האמת שמכיר בעצמו שאם יסיתו היצה"ר לא יוכל להתגבר נגדו ויאכל עוד וחלילה אבד סברו. אמנם כאשר שמע שנתקבלה תשובת קין אף שהי' רק משפה ולחוץ כמו שא' במד' שיצא כגונב דעת העליונה שתשובתו הי' רק לפנים מיראת העונש כמו שא' והייתי נע ונד ואעפ"כ נתפשר. ע"ז אמר אדה"ר וכך הוא כחה של תשובה שאפי' בדיבור שלא מעומק הלב כלל כי לבו הרע עדיין בקרבו וחושב שמרמה להש"י בפיו וגם זה מועיל להתקבל ע"ז אמר מזמור ליום השבת טוב להודות לה' אפי' בהודאות פיו לבד.

וע"ז יש לכוין דברי הפסיקתא כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה וכו' ולא מלמדים מה לומר כי רחוק מדעת האדם שיוכל לכוף את לבו לטוב עד שבא הושע ומלמדם מה יפייסו קחו עמכם דברים. היינו שראשית הנרצה מהאדם רק שיתודה בפיו כמו שנא' ויפתוהו בפיהם וגו' כמו במתן תורה דאי' במד' שהי' רק משפה ולחוץ שאמרו נעשה ונשמע ובסיני עשו בפיהם ובימי אחשורוש הי' בלב ולא בפה ע"ש ואעפ"כ והוא רחום יכפר עון מכש"כ כאשר האדם רוצה לשוב כמאמר פיו רק שאינו שולט בלבו. וע"ז גמר אומר אמרו אליו כל תשא עון שנתפלל להשי"ת שנזכה שיקבל תשובתנו בשלימות שיהי' נמחק העון מכל וכל ולא כקין שנתפשר למנוע ממנו רק חצי הגזירה מחמת שהי' רק משפה ולחוץ.

וע"י מה נזכה לזה ע"י וקח טוב קיחה הוא לשון לימוד כמו שנא' יערוף כמטר לקחי ות"א יבסם כמטרא אולפני היינו שהשי"ת ילמוד אותנו להטיב לבנו באמת ונשלמה פרים שפתינו וכידוע מטעם הרמב"ם ז"ל על כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אף שהוא באונס מפני שבאמת כל נפש ישראל בנקודת לבו רצונו לקיים מצות הש"י רק השאור שבעיסה מעכב. וכאשר כופין אותו ואומר בפיו ג"כ אז נעשה פיו ולבו שוים. וזה ונשלמה פרים שפתינו כמו בשילום פרי הקרבנות מועיל רק דבר שפתיים לומר רוצה אני הגם שבא ע"י כפיי' מכש"כ בוידוי שפתינו על התשובה שהוא מרצונינו הטוב.

ובזה יובן הטעם דבגוים אינו מועיל תשובה (כמו"ש בתנחו' וילך) והיינו לתקן העבר רק מועיל על להבא למנוע מהם הגזירה כתשובת נינוה להנחם על הרעה אשר דיבר לעשות להם. והיינו מפני שתשובתם הוא רק לפנים כי נקודת לבם הוא מעומק רע משא"כ בישראל שגם דיבורו בלבד מגלה את עומק מצפון לבו לטוב כנ"ל וזהו הטעם שהגוים קרובי תשובה מפני שאין להם הרגש בזה שנצרך להיות התשובה מעומק הלב רק בדיבור שפתיו בלבד הוא כגונב ומרמה דעת העליונה לכן נקל לפניו. משא"כ בנ"י שאין רוצים לרמות בוראם בפה ולא בלב רק רוצים לשוב באמת וזה לא קל.

וגם זה הטעם שגוי ששבת חייב מיתה כי עיקר קדושת שבת הוא להיות נתקן כל העבר בששת ימי המעשה להתהפך לטוב כמו שנא' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד וגו' וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו וגו'. ובגוים לא נמצא הכח הזה לתקן העבר כנ"ל. וזה שא' במד' הנ"ל כיון שראה אדה"ר כחה של תשובה אמר מזמור שיר ליום השבת כי זהו בעצם קדושת שבת לתקן העבר כנ"ל. ותחלה טוב להודות בוידוי פה לבד ואח"כ לזמר לשמך עליון מה שהש"י עוזר לו למעלה מהשגתו וכוחו וכמו שא' דיצרו של אדם מתגבר ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו':
כבר כתבתי
לכאו' היה צריך לכתוב בפתיחת האשכול
"השאלה מופנית לליטאים"
החסידים אפי' לא מבינים מה הליטאים רוצים בשאלה הזאת
 
כל זה נובע מזה שלא יודעים מהו אלול
ומיהו הקב"ה שאם אדם היה יודע מאהבתו אליו היה שואג כארי (כמאמר הזוה"ק)
ואלול זה זמן של חשק וכיסופים וקירבה שמתגלת בימים אלו ענין התשובה שזה לשוב אליו זה הדבר הכי נעים וכיף שיש בעולם
והידיעה הזאת שאבא קורה לבניו שובו בנים אהבוים שאדם מדמה בנפשו את אהבת ה' (כן כן ממש יצייר במחשבתו שה' יתברך שהוא ממלא כל עלמין ומסובב כל עלמין שמנהיג את כל הבריה כולה, קורא לו ומשתוקק אליו ,כן אני הקטן בין מלאירדי אנשים בעולם מקבל פניה מאלוקים חיים ומלך עולם, כך ידמה במחשבתו את גודל ה' ואת הזכות בזה שפונה אליו ממש .) שהרי אנו קוראים כל יום "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך....
וכשאדם מתיס למציאות החיים כמו שכתוב בתורתו הק' אז אין לו פחד מאלול כלל וזה נהיה הדבר הכי כיף בעולם.
ואכמ"ל
 
כל זה נובע מזה שלא יודעים מהו אלול
ומיהו הקב"ה שאם אדם היה יודע מאהבתו אליו היה שואג כארי (כמאמר הזוה"ק)
ואלול זה זמן של חשק וכיסופים וקירבה שמתגלת בימים אלו ענין התשובה שזה לשוב אליו זה הדבר הכי נעים וכיף שיש בעולם
והידיעה הזאת שאבא קורה לבניו שובו בנים אהבוים שאדם מדמה בנפשו את אהבת ה' (כן כן ממש יצייר במחשבתו שה' יתברך שהוא ממלא כל עלמין ומסובב כל עלמין שמנהיג את כל הבריה כולה, קורא לו ומשתוקק אליו ,כן אני הקטן בין מלאירדי אנשים בעולם מקבל פניה מאלוקים חיים ומלך עולם, כך ידמה במחשבתו את גודל ה' ואת הזכות בזה שפונה אליו ממש .) שהרי אנו קוראים כל יום "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך....
וכשאדם מתיס למציאות החיים כמו שכתוב בתורתו הק' אז אין לו פחד מאלול כלל וזה נהיה הדבר הכי כיף בעולם.
ואכמ"ל
לכאו' היה צריך לכתוב בפתיחת האשכול
"השאלה מופנית לליטאים"
החסידים אפי' לא מבינים מה הליטאים רוצים בשאלה הזאת
 
אכן.
על זה דרשו רשימות אמרו על הא דהבעש"ט נולד בח"י אלול הוא מפני שהוא בא לעולם 'להחיות' את ה'אלול' - להכניס חיות בעבודת החודש אלול.
מעשה היה באיזה בית סוהר שישבו שם שלשה אנשים, אחד גילה מהלך כיצד לברוח מהמאסר. השני גילה מהלך כיצד להאיר את את חשכות בית הסוהר, כך שיהיה פחות צער לשבת שם. והשלישי גילה כי כל זה שהם יושבים בבית הסוהר הוא רק פרי דמיונם, ובאמת אין כאן בית סוהר ואין כאן חשכות כלל. אין צריכים עצות להאיר, ולא עצות לצאת.
הבעש"ט גילה דרך לעורר את הישנים משינתם, שכל העולם כולו וכל הרע שבהם מתמודדים, אינם רק פרי דמיונו של היצר, וצריכים רק לעורר את הישינים מחלומותם, ואז נתגלה שבאמת אנו נמצאים בעולם כולו אור וכולו טוב.
מי שאם כל זה רצה לבקש עצות כיצד לברוח מן המאסר, ולא לחיות חי בן חורין, הרשות בידו, ואין לנו שום טענות כלפיו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון