• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

דבר היושר

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
754
תודות
2,216
נקודות
296
לדברי הגרש"ש (גיטין ס' כ"ב וסי' ו' וכתובות מט' ושער"י ז, טז וכ"ה בקו"ש ב"ב ריא') שכל חלות שאם היא תחול אז תתבטל כל התשתית לחלות הזו, דכ' הגרש"ש שחלות בסיטואציה מסוג זה – לא תחול!

לכאורה לדבריו יהא אפשרי לעשות קידושין בלי גירושין, וכגון שיקדש על תנאי שלא יחולו הגירושין, ואז יוצא שאם יחולו הגירושין – ייבטלו הקידושין, ומעתה מכיון שכך – לעולם לא יחולו הגירושין.
 
מאד יכול להיות שחלות גירושין הוה פרט בקידושין ולא שייך קידושין שלא שייך בהם קידושין.
כן, אבל גם "שאר כסות ועונה" הם פרט מהותי בקידושין (עד כדי שהראשונים כותבים שקידושין בלאו הכי הם "אישות לחצאין") ומכל מקום, על זה אמר הגרש"ש את יסודו הגדול!

כך, שבפועל הדבר אינו משנה כלום.
 
כן, אבל גם "שאר כסות ועונה" הם פרט מהותי בקידושין (עד כדי שהראשונים כותבים שקידושין בלאו הכי הם "אישות לחצאין") ומכל מקום, על זה אמר הגרש"ש את יסודו הגדול!

כך, שבפועל הדבר אינו משנה כלום.
לא התכוונתי שהם פרט מהדברים שצריכים להיות בקידושין אלא שכל החלות של קידושין היא האופציה לפרק את החבילה.
 
אני לא זוכר היכן ראיתי. (לדעתי באמד מהראשונים עה"ת)
אבל נראה לי שזה גם די מובן מסברא שכל דבר שלא שייך לפרק ואני מחוייב אליו מצד עצמו הרי שזה בכפייה וממילא האדם לא מחובר לזה כמו שצריך.
וכל עניין הקידושין הוא שהאדם קשור באשתו ולא שקושרים אותו לאשתו.

ולגבי שאלתך הראשונה אז כן אני מבין מה שאני כותב.
 
וכל עניין הקידושין הוא שהאדם קשור באשתו ולא שקושרים אותו לאשתו.
נכון, ולא נכון,

האדם לא יכול להחליט יום אחד לפרק את החבילה, הוא צריך לכתוב גט בצורה מאד מסוימת בשביל לעשות זאת, כלומר, אם מבחינה דינית זה מה שראוי אז הכל טוב,

וכן הוא בענינינו.
 
נכון, ולא נכון,

האדם לא יכול להחליט יום אחד לפרק את החבילה, הוא צריך לכתוב גט בצורה מאד מסוימת בשביל לעשות זאת, כלומר, אם מבחינה דינית זה מה שראוי אז הכל טוב,
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
וכן הוא בענינינו.
אף אחד לא אמר שאין צורה דינית להוציא אשה מהבית שהרי הבית הוא לא המקום במציאותי ולכך יש צורה דינית (דבלאו הכי לא הוצאת אותה בכלל).
אבל שוב לא קושרים אותו לאשתו אלא שהתורה היא זו שיודעת לאן הכנסת את האשה ולכל היא יודעת שזו הדרך להוציא אותה.

ואל תשאל אותי מחיוב כתובה כי נראה לי שהתשובה די פשוטה.
 
לדברי הגרש"ש (גיטין ס' כ"ב וסי' ו' וכתובות מט' ושער"י ז, טז וכ"ה בקו"ש ב"ב ריא') שכל חלות שאם היא תחול אז תתבטל כל התשתית לחלות הזו, דכ' הגרש"ש שחלות בסיטואציה מסוג זה – לא תחול!

לכאורה לדבריו יהא אפשרי לעשות קידושין בלי גירושין, וכגון שיקדש על תנאי שלא יחולו הגירושין, ואז יוצא שאם יחולו הגירושין – ייבטלו הקידושין, ומעתה מכיון שכך – לעולם לא יחולו הגירושין.
ראה ביאור תלמידו
"כשיש סתירה בין התחלת המשפט ובין סופו, או בין ההנחה הראשונה ובין המסקנא שאנו מוציאים ממנה, אם מתחילים אנו מפאת התנאי וע"י זה אנו באים לתוצאות של קיום המעשה הרי אנו סותרים את עצמנו. ולהפך, אם נרצה על ידי כך להסיק להפך שבביטול התנאי יתבטל המעשה - שוב יש בזה סתירה מיניה וביה. ואי אפשר לצאת מהתסבוכת הזו אם לא נקבע בבירור מהי הסיבה ומהי העדר הסיבה, שמובן מאליו שמסובָב שסותר את הסיבה אין במציאות ויש בזה משום תרתי דסתרי, ואם קיום התנאי הוא הסיבה אי אפשר לשמש בו במקום שע"י המסובב שבו - קיום המעשה - לא יהיה כלל במציאות; ולהפך, אי אפשר להשתמש בביטול התנאי בתור סיבה לביטול המעשה במקום שע"י המסובב תתבטל שוב הסיבה כנ"ל".

 
אז בעצם נניח שכן חל התנאי והיה גירושין ואז לא היה קידושין ואז הגירושים הם לא גירושים למפרע כי לא היה לגירושין קידושין לחול עליהם, ואם הגירושין לא חלים, אז הקידושים כן חלו כי התנאי לא בוטל ואם כן היה קידושין אז כן היה לגירושין על מה לחול ואם היה על מה לחול אז לא היה על מה לחול כי הקידושין בטלו וכו'
 
לדברי הגרש"ש (גיטין ס' כ"ב וסי' ו' וכתובות מט' ושער"י ז, טז וכ"ה בקו"ש ב"ב ריא') שכל חלות שאם היא תחול אז תתבטל כל התשתית לחלות הזו, דכ' הגרש"ש שחלות בסיטואציה מסוג זה – לא תחול!

לכאורה לדבריו יהא אפשרי לעשות קידושין בלי גירושין, וכגון שיקדש על תנאי שלא יחולו הגירושין, ואז יוצא שאם יחולו הגירושין – ייבטלו הקידושין, ומעתה מכיון שכך – לעולם לא יחולו הגירושין.
כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל (שאר וכסות ואולי גם עונה הם דברים שבממון דקיי"ל כר"י דתנאו קיים).
נ.ב. זה באמת אחד הקשיים בדרכו של הגרש"ש, מדוע כשהתנה על מה שכתוב בתורה החשבון הזה לא נכון.
 
נ.ב. זה באמת אחד הקשיים בדרכו של הגרש"ש, מדוע כשהתנה על מה שכתוב בתורה החשבון הזה לא נכון.
אדרבה, זה מה שהגרש"ש בא לבאר בדבריו.

שהוק' לו מדוע אם מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים,
מדוע נאמר שהקידושין חלים עם התנאי ויהיה קידושין ללא שאר כסות ועונה,
ולא נאמר שיחולו הקידושין וממילא חלו שאר כסות ועונה וממילא יתבטלו הקידושין,
ומדוע מבואר שבלא אותו החסרון אכן המעשה קיים ללא שאר כסות ועונה.

וע"ז יישב דכיון שאם יחולו השאר כסות ועונה הם יתבטלו הרי שמעולם הם לא חלו.

וכיון שמתנה על מה שכתוב בתורה לא מועיל התנאי ממילא יחול המעשה קידושין ואין כל סיבה שתבטל את המעשה.
 
אדרבה, זה מה שהגרש"ש בא לבאר בדבריו.

שהוק' לו מדוע אם מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים,
מדוע נאמר שהקידושין חלים עם התנאי ויהיה קידושין ללא שאר כסות ועונה,
ולא נאמר שיחולו הקידושין וממילא חלו שאר כסות ועונה וממילא יתבטלו הקידושין,
ומדוע מבואר שבלא אותו החסרון אכן המעשה קיים ללא שאר כסות ועונה.

וע"ז יישב דכיון שאם יחולו השאר כסות ועונה הם יתבטלו הרי שמעולם הם לא חלו.

וכיון שמתנה על מה שכתוב בתורה לא מועיל התנאי ממילא יחול המעשה קידושין ואין כל סיבה שתבטל את המעשה.
הגרש"ש ביאר כיצד למ"ד שתנאו קיים התנאי מועיל לעקור את חיוב השאר וכסות, הרי היה לנו לומר שלא יחולו הקידושין, וביאר שכיון שהחיוב לא יחול לעולם ממילא אין דבר שיעקור את הקידושין.
ואני שואל א"כ גם למ"ד שתנאו בטל נאמר אותו חשבון שכיון שהחיוב לא יחול לעולם א"כ אין דבר שיעקור את הקידושין, (ואין לומר דתנאו בטל פי' שהמעשה בטל כשלא נעשה לפי דיני התורה, דכל המתנה עמשכב"ת תנאו בטל הוא דין בדיני תנאים ולא בדיני קנינים, וכן דחוק לומר שתנאו בטל כיון שמביא בעקיפין לעקירת דבר מן התורה).
 
ואני שואל א"כ גם למ"ד שתנאו בטל נאמר אותו חשבון שכיון שהחיוב לא יחול לעולם א"כ אין דבר שיעקור את הקידושין, (ואין לומר דתנאו בטל פי' שהמעשה בטל כשלא נעשה לפי דיני התורה, דכל המתנה עמשכב"ת תנאו בטל הוא דין בדיני תנאים ולא בדיני קנינים, וכן דחוק לומר שתנאו בטל כיון שמביא בעקיפין לעקירת דבר מן התורה)
לא הבנתי מה קשה,
זה ודאי שדין התורה מחייב שאר כסות ועונה בקידושין,
הגרש"ש הסביר למה אם אין חסרון של מתנה על מש"כ בתורה השאר וכו לא יחולו,
אבל ודאי שלדינא זה תנאי כנגד דין התורה וממילא המעשה חל בצורה גמורה, ופשוט.
 
לא הבנתי מה קשה,
זה ודאי שדין התורה מחייב שאר כסות ועונה בקידושין,
הגרש"ש הסביר למה אם אין חסרון של מתנה על מש"כ בתורה השאר וכו לא יחולו,
אבל ודאי שלדינא זה תנאי כנגד דין התורה וממילא המעשה חל בצורה גמורה, ופשוט.
בוא חשבון, לר"מ שאפי' בדבר שבממון תנאו בטל, אדם קידש אשה ע"מ שאין לה עליו שאר וכסות, לקידושין אין מניעה מלחול, השאר וכסות לעולם לא יחולו כי אם יחולו הם יתבטלו, א"כ מה גורם לקידושין לא לחול?
 
אכן אין דבר שגורם לא לחול ולכן הם חלים.
מה מונע את השאר כסות ועונה מלחול שאתה מעוניין שהם לא יחולו.
הרי אם הם יחולו הם יחולו כי התנאי הוא על מש"כ בתורה.
צודק, טעיתי בהעמדת השאלה.
שאלתי בקיצור היא, מדוע זה נחשב מתנה על מה שכתוב בתורה, הרי הוא לא עוקר בתנאו דין תורה אלא רק גורם בעקיפין שלשאר וכסות לא יהיה מקום לחול.
 
נערך לאחרונה:
סתם ידיעה, שהמשנ"ב פסק דלא כהגרש"ש בזה. דבסימן תמח ס"ק כד לגבי מכירת חמץ לנכרי כתב: "ודע עוד דהסכימו האחרונים דהוא הדין שאסור לומר לעכו"ם אני מוכר לך החמץ על מנת שתחזיקהו לעצמך ולא תמכור לאדם אחר חוץ ממני, דכיון דבלשון תנאי הוא, כשיעבור העכו"ם וימכרנו לאדם אחר תיבטל המכירה למפרע ונמצא שלא היה החמץ קנוי לעכו"ם מעולם וחיישינן שמא ימכרנו ויעבור הישראל על בל יראה".
והנה לכאורה מכירת הנכרי לאחר לא תחול לעולם, דאם באמת יעבור על התנאי וימכרנו לאחר, הרי בטלה מכירת הישראל לגוי, וממילא מכירת הגוי לאחר ג"כ אינה חלה דהחמץ אינו שלו, ואם כל חלות שאם תחול לא תחול - אינה חלה, לעולם הנכרי אינו יכול למכור לאחר. וחזינן דדעת המ"ב להלכה שגם חלות שאם תחול לא תחול - חלה.
 
שאלתי בקיצור היא, מדוע זה נחשב מתנה על מה שכתוב בתורה, הרי הוא לא עוקר בתנאו דין תורה אלא רק גורם בעקיפין שלשאר וכסות לא יהיה מקום לחול.
מתנה על מש"כ בתורה, עניינו שכל מקום שהמעשה הוא עם תנאי שבא לסלק את דין התורה התנאי לא מועיל,
ואמנם מה שבאמת יסתלק הדין הוא כיון שלא יוכל לחול מכח הגלגל, אבל ודאי שזה מתחיל ממה שחל בזה דין תנאי,
וממילא כיו ןשהתנאי הוא עמש"כ בתורה לא מועיל התנאי.
 
מתנה על מש"כ בתורה, עניינו שכל מקום שהמעשה הוא עם תנאי שבא לסלק את דין התורה התנאי לא מועיל,
ואמנם מה שבאמת יסתלק הדין הוא כיון שלא יוכל לחול מכח הגלגל, אבל ודאי שזה מתחיל ממה שחל בזה דין תנאי,
וממילא כיו ןשהתנאי הוא עמש"כ בתורה לא מועיל התנאי.
ואין לומר דתנאו בטל פי' שהמעשה בטל כשלא נעשה לפי דיני התורה, דכל המתנה עמשכב"ת תנאו בטל הוא דין בדיני תנאים ולא בדיני קנינים, וכן דחוק לומר שתנאו בטל כיון שמביא בעקיפין לעקירת דבר מן התורה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון