כל הספר עוסק בעניינים אלו.
הגמ' במנחות הנ"ל זה בדף צ"ט ע"בלגבי הר"ן זכורני שזה גמ' מפורשת במנחות וכן נראה לי מוזכר איפה שהוא במשנ"ב
ולגבי הגרי"ח זוננפלד אפשר מקורות
שו"ת תורת חיים (גרי"ח זוננפלד) סימן כג
אני חושב שגם ר"ע ברטנורא מביא פשט זה, עכ"פ הרב'ה בחיידר אמרה...הידעת? יש הגורסים "מיד, התינוקות שומטין לולביהם ואוכלים אתרוגיהם" והוא המשך למשנה דלעיל מיניה.
[רמב"ם בפירוש המשניות]
אם כוונתך שהם מוכרים, אז לצערי אני לא ידעתי את זה מהחיידר.
בדקתי בברטנורא והתגלה שהרב'ה שלך צדק
הוא הדין למדרש שהמלאכים עשו עצמם כאוכלים דהגמ' שלנו נוקטת שאכלו ממש (ב"מ נ"ל פז:)הידעת? כי מדרש שלימדונו הגננות כי לוחות העדות מזה ומזה כתובים היינו שאפשר לקוראו דרך נס משני הצדדים אע"פ שהיגיון הטבע טוען כי האותיות מאידך גיסא נראות כבמראה, הוא שנוי במחלוקת וגמרא דידן (שבת ק"ד) אינו תופס לשון זה?
מאות פעמים?
חלקם נזכרו בגמרא עיין פסחים נד.הידעת כי לפי המדרש קדמו לעולם מלבד התורה גם נשמות ישראל, תשובה, גן עדן, גיהנם, כסא הכבוד, בית המקדש, שמו של משיח וירושלים.
וראה עוד מה שכתב האור שמח בהל' תלמוד תורה.הידעת שהר''ן בנדרים כותב שיוצאים ידי חובת מצוות ת''ת בלקרוא ק''ש שחרית וערבית וזהו.
והאבן האזל בהל' מלכים כותב שאיסור ביטול תורה זה רק אם מתבטל סתם בלי הנאה כלל, אבל אם נהנה מהבטלה זה לא ביטול תורה.
הידעת שהגרי''ח זוננפלד כותב שסוף זמן ק''ש משתנה לפי הבן אדם כל אחד לפי טבעו.
אותנו לימדו שחרות וחקוק מצד לצד ולכן ם וס בנס עומדות.הידעת? כי מדרש שלימדונו הגננות כי לוחות העדות מזה ומזה כתובים היינו שאפשר לקוראו דרך נס משני הצדדים אע"פ שהיגיון הטבע טוען כי האותיות מאידך גיסא נראות כבמראה, הוא שנוי במחלוקת וגמרא דידן (שבת ק"ד) אינו תופס לשון זה?
ליתר דיוק.הידעת כי לפי הירושלמי נוסח תפילת שמונה עשרה כלל שמונה עשרה ברכות גם לאחר הוספת ברכת המינים.
בזה מיישבין מה שאיתא בתרגום יונתן שכשראה משה רבינו ענוותנותו של יהושע הוסיף לו י-ה לשמו, והוא פלא. אך לפי השיטה שיחיו לתחיית המתים לפי אותיות הא-ב, נמצא שמשה עשה עולה ליהושע במה שהוסיף לו לשמו, כי מקודם התחיל שמו באות ה', ועכשיו מתחיל שמו עם אות אחור יותר, אות י'. אבל מבואר בספרים ? שהענוים יקימו מקודם, ולכן מכיון שראה שיהושע הוא עניו, לכן היה יכול להוסיף לשמו, ולא יאבד הזכיה לקום מקודם.
אני שמעתי שבביאת משיח יהיה ההלכה כבית שמאי. והיה לי חקירה מה יהיה אם יבוא משיח ביום ה' של חנוכה, שעד אז הדליקו כשיטת בית הלל מוסיף והולך, וכבר הדליקו ה' נרות. והנה לפי שיטת בית שמאי שפוחתין והולכין בכל יום, נמצא שביום ה' צריכים להדליק ד' נרות וביום ו' צריכים להדליק שלש נרות. אם ביום ו' ידליקו ג' נרות, ליכא שום טעם לדבר, כי להתחיל במנין אחת, ולשנות למנין אחר, אין לזה שום פשט.הלכה כבית שמאי לעולם הבא
המקור הראשון לאמירה זו היא בדברי הפרי צדיק על חנוכה הכותב: הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין.
חנוכה לא תתבטל אחרי ביאת משיח צדקינו?אני שמעתי שבביאת משיח יהיה ההלכה כבית שמאי. והיה לי חקירה מה יהיה אם יבוא משיח ביום ה' של חנוכה, שעד אז הדליקו כשיטת בית הלל מוסיף והולך, וכבר הדליקו ה' נרות. והנה לפי שיטת בית שמאי שפוחתין והולכין בכל יום, נמצא שביום ה' צריכים להדליק ד' נרות וביום ו' צריכים להדליק שלש נרות. אם ביום ו' ידליקו ג' נרות, ליכא שום טעם לדבר, כי להתחיל במנין אחת, ולשנות למנין אחר, אין לזה שום פשט.
ואח"כ ראיתי בדברי המנחת אלעזר ממונקאטש, שהכוונה שבימות המשיח יתנהגו כפי בית שמאי, היינו גם לפי בית שמאי, אבל דברי בית הלל יעמדו על מקומם, ויהיה לנו שני מנורות, באחד ידליקו כשיטת בית הלל, ובאחרת יליקו כשיטת בית שמאי, ולפי זה לא קשי מידי.
אבל זה ידיעה שלא כל אחד יודע, שמה שאיתא שיפסקו כבית שמאי, היינו גם כבית שמאי. כהלל וכשמאי. כי אלו ואלו דברי אלקים חיים, יהיה להם משמעות במציאות ממש.