מה עדיף רציפות או ראש משוחרר וממילא פורה יותר ? (1 צופה)

[אימתי]

מה עדיף רציפות, בלימוד שאין ספור וערך למעלותיה, אבל - לפחות אצלי - , אחרי ריכוז לאורך זמן המוח פחות פורה, לפעמים אפי' פחות מרוכז,
בוודאי שיורדת איזשהיא חיות מסוימת, קצת קשה לי להגדיר בדיוק מה ומו, אבל יש גם הפסדים בלימוד לרציפות, נשמע מוזר...

או פחות רציפות, זה אומר לומר לחברותא גם דברים שלא קשורים ללימוד - דברים קצרים כמובן - בין נושא לנושא, בין ענין לענין,
שאצלי זה אומר ראש משוחרר וממילא פורה יותר, שמביא לרמה גבוהה יותר בלימוד, בבהירות, בהבנה, בחידוש ?
אשמח לשמוע את דעתכם .
נ.ב. כמובן שיש אנשים שהמעלות שלהם לא במקום של פורה וכו', כך שרציפות גם לא מזיקה להם .

 

[עוזי ומגני]

מה עדיף רציפות, בלימוד שאין ספור וערך למעלותיה, אבל - לפחות אצלי - , אחרי ריכוז לאורך זמן המוח פחות פורה, לפעמים אפי' פחות מרוכז,
בוודאי שיורדת איזשהיא חיות מסוימת, קצת קשה לי להגדיר בדיוק מה ומו, אבל יש גם הפסדים בלימוד לרציפות, נשמע מוזר...

או פחות רציפות, זה אומר לומר לחברותא גם דברים שלא קשורים ללימוד - דברים קצרים כמובן - בין נושא לנושא, בין ענין לענין,
שאצלי זה אומר ראש משוחרר וממילא פורה יותר, שמביא לרמה גבוהה יותר בלימוד, בבהירות, בהבנה, בחידוש ?
אשמח לשמוע את דעתכם .
נ.ב. כמובן שיש אנשים שהמעלות שלהם לא במקום של פורה וכו', כך שרציפות גם לא מזיקה להם .

לחץ כדי לכווץ...

לרוב רציפות בלימוד לא גורם למוח להיות פחות פורה,
כשאדם לומד לפי טבעו, הרציפות נותנת לו חיות ופוריות יתרה,
[כמובן כשאין הזנחה טוטאלית של הגוף רעב עייפות..]
אמנם כשזה לא נעשה לפי טבעו, יש כאן מאמץ מיוחד מצד הגוף, והוא דורש את שלו הפסקת התרעננות וכדו',
ואז זה וודאי תועלתי, ואין כ"כ תועלת ברציפות כה"ג.
ורגילים לומר שמיעוט שיחה זה אחד ממח' קניני תורה..

 

[המכבד את הבריות]

מה עדיף רציפות, בלימוד שאין ספור וערך למעלותיה, אבל - לפחות אצלי - , אחרי ריכוז לאורך זמן המוח פחות פורה, לפעמים אפי' פחות מרוכז,
בוודאי שיורדת איזשהיא חיות מסוימת, קצת קשה לי להגדיר בדיוק מה ומו, אבל יש גם הפסדים בלימוד לרציפות, נשמע מוזר...

או פחות רציפות, זה אומר לומר לחברותא גם דברים שלא קשורים ללימוד - דברים קצרים כמובן - בין נושא לנושא, בין ענין לענין,
שאצלי זה אומר ראש משוחרר וממילא פורה יותר, שמביא לרמה גבוהה יותר בלימוד, בבהירות, בהבנה, בחידוש ?
אשמח לשמוע את דעתכם .
נ.ב. כמובן שיש אנשים שהמעלות שלהם לא במקום של פורה וכו', כך שרציפות גם לא מזיקה להם .

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד האפשרות הטובה ביותר הינה, לעשות הפסקות של כה' דקות, וכך לא נפגם כ"כ הפוריות דהמוח, ומאידך - לא נוצר הביטול תורה וההסח הדעת ביתר שאת כו'. וק"ל.

 

[והב בסופה]

מה עדיף ?
מה שעובד יותר טוב.
לא חושב שיש בזה כלל, כל בן אדם לפי מה שהוא.
אפשר לנסות שתיהם, ולראות את כמות/איכות הלימוד יותר טובה.

 

[בן פטורא]

מה עדיף רציפות, בלימוד שאין ספור וערך למעלותיה, אבל - לפחות אצלי - , אחרי ריכוז לאורך זמן המוח פחות פורה, לפעמים אפי' פחות מרוכז,
בוודאי שיורדת איזשהיא חיות מסוימת, קצת קשה לי להגדיר בדיוק מה ומו, אבל יש גם הפסדים בלימוד לרציפות, נשמע מוזר...

או פחות רציפות, זה אומר לומר לחברותא גם דברים שלא קשורים ללימוד - דברים קצרים כמובן - בין נושא לנושא, בין ענין לענין,
שאצלי זה אומר ראש משוחרר וממילא פורה יותר, שמביא לרמה גבוהה יותר בלימוד, בבהירות, בהבנה, בחידוש ?
אשמח לשמוע את דעתכם .
נ.ב. כמובן שיש אנשים שהמעלות שלהם לא במקום של פורה וכו', כך שרציפות גם לא מזיקה להם .

לחץ כדי לכווץ...

לא ממש הבנתי את השאלה אם באמת הוא פחות פורה מה הנידון הלא ללמוד תורה נצטווינו לא לעמוד בפניה כפופי גו
ולגופו של ענין בלימוד ברציפות יש שני ענינים אחד כמו בעניני חול וב לגבי העניין הסגולי של תורה פרש נא שיחתך אל מה תכוון

 

[אימתי]

ולגופו של ענין בלימוד ברציפות יש שני ענינים אחד כמו בעניני חול וב לגבי העניין הסגולי של תורה פרש נא שיחתך אל מה תכוון

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט העמדת ופירקת את השאלה שלי.
אני מתכווין לסגולה! ובזה לכאו' גם הפסקות לצורך מאבדות את הסגולה?

 

[רבי]

אדם שמצליח ללמוד ללא הפסקה זה בהחלט ברכה גדולה.
אבל חשוב מאד שידע את הגבולות מה הוא יכול ומה לא?
כי אם הוא לומד ברציפות רק בגלל שהוא רואה את החר ולא בהכרח שיש לו את הכוחות של החבר אז לא בטוח שזה חיובי.
ולעצם העניין יש ציטוט של החזון איש שא"א להרגיש טעם של תורה ללא לימוד ברציפות שהרי זה קיום התוהו וההיעדר.

 

[מכנדבי]

דעתי בזה נרמזה באשכול על ריטלין, קחנה משם.

 

[אימתי]

דעתי בזה נרמזה באשכול על ריטלין, קחנה משם.

לחץ כדי לכווץ...

יוכל נכבדנו להטריח עצמו ולבארה גם פה או שזה יותר מדאי... :)

 

[מכנדבי]

יוכל נכבדנו להטריח עצמו ולבארה גם פה או שזה יותר מדאי... :)

לחץ כדי לכווץ...

אבי נר"ו נוהג לומר:
כשהוא היה ילד, מי שלא היה מקשיב בשיעור - היה יוצא החוצה עם כדור.
היום, מי שלא מקשיב בשיעור - רושמים לו כדורים.

לא כל אחד יכול לשבת ללמוד.
אני אחד מהם. ולכן אני כותב כאן בפורום במקום לעשות שטייגען 14 שעות ביום.
ואיני רואה בכך בעיה. כמו שלא כל אחד יכול להיות איש חינוך [ולעיתים זה רק יביא חורבן], ולא כל אחד יכול להיות דיין [כי הוא לא פיקח], ולא כל אחד יכול לעבוד בשורא [כי הוא לא אטום רגשית] - לא כל אחד יכול לשבת ללמוד.
ולא צריך להתגבר על הבעיה הזו, כי היא לא בעיה. תיהנה מהתכונות הנפלאות שהקש"ר מביא איתו.
ולכן לא צריך לחפש ללמוד רצוף בכח. תקפוץ משמחה על מה שכן הצלחת לעשות!
אל תתבלבל מהשכן לספסל שלא התנסה בקש"ר / מתגבר עליו.

יש דרך אחרת לצמצם פערים בעניין זה:
אם אתה מרותק למשהו - לא תעזוב אותו גם אחרי 20 שעות [כמו ספר קריאה מרתק / עבודות סיום של פרויקט רציני].
התורה, בשונה מרוב החכמות בעולם, היא מעניינת! כן! וחבל שמוסדות הלימוד מסתירים מאיתנו את זה!
כל אחד יכול להתחבר לתורה בדרכו שלו [אני ממליץ על פישוט כל ההגדרות והמקרים לסיפורים מעשיים בשטח - בין אלי סטפנסקי לאז נדברו].
ואם אתה מרותק - לא תשים לב לשעון.
לא צריך לאנוס את עצמך בכח להתרכז במשהו שהמוח דוחה החוצה.
וכמובן - גם בתורה עצמה יש דרכים וסגנונות שונים, ולוקח זמן [לפעמים עשרות שנים] עד שמזהים מה החלק שמתאים לי משורש נשמתי.

 

[אימתי]

אבי נר"ו נוהג לומר:
כשהוא היה ילד, מי שלא היה מקשיב בשיעור - היה יוצא החוצה עם כדור.
היום, מי שלא מקשיב בשיעור - רושמים לו כדורים.

לא כל אחד יכול לשבת ללמוד.
אני אחד מהם. ולכן אני כותב כאן בפורום במקום לעשות שטייגען 14 שעות ביום.
ואיני רואה בכך בעיה. כמו שלא כל אחד יכול להיות איש חינוך [ולעיתים זה רק יביא חורבן], ולא כל אחד יכול להיות דיין [כי הוא לא פיקח], ולא כל אחד יכול לעבוד בשורא [כי הוא לא אטום רגשית] - לא כל אחד יכול לשבת ללמוד.
ולא צריך להתגבר על הבעיה הזו, כי היא לא בעיה. תיהנה מהתכונות הנפלאות שהקש"ר מביא איתו.
ולכן לא צריך לחפש ללמוד רצוף בכח. תקפוץ משמחה על מה שכן הצלחת לעשות!
אל תתבלבל מהשכן לספסל שלא התנסה בקש"ר / מתגבר עליו.

יש דרך אחרת לצמצם פערים בעניין זה:
אם אתה מרותק למשהו - לא תעזוב אותו גם אחרי 20 שעות [כמו ספר קריאה מרתק / עבודות סיום של פרויקט רציני].
התורה, בשונה מרוב החכמות בעולם, היא מעניינת! כן! וחבל שמוסדות הלימוד מסתירים מאיתנו את זה!
כל אחד יכול להתחבר לתורה בדרכו שלו [אני ממליץ על פישוט כל ההגדרות והמקרים לסיפורים מעשיים בשטח - בין אלי סטפנסקי לאז נדברו].
ואם אתה מרותק - לא תשים לב לשעון.
לא צריך לאנוס את עצמך בכח להתרכז במשהו שהמוח דוחה החוצה.
וכמובן - גם בתורה עצמה יש דרכים וסגנונות שונים, ולוקח זמן [לפעמים עשרות שנים] עד שמזהים מה החלק שמתאים לי משורש נשמתי.

לחץ כדי לכווץ...

קודם כל מאוד מאוד יפה מה שתכתבת!
שנית. זה פחות השאלה שהעמדתי, כלומר אני דווקא אישית יש בי ב''ה יכולת ריכוז ממש חסד ה', אפי' עם היותי מלא מרץ ושמחה, [ אולי בגלל שהלימוד שלי נעשה באופן שמאוד מעניין לי...]
אני אחדד את השאלה, האם מותר וכדאי למען מעלת הרציפות וסגולתה, ללמוד באופן איכותי מורכז אבל פחות מהמקסימום שלי, כי המקסימום הזה שלי קורה בזכות ראש משוחרר אמנם ממוקד בלימוד מאוד אבל מידי כמה דקות אני משחרר מילה פה מילה שם לחברותא או למישהו שעובר ליידי, ומיד חוזר למילות הגמ' הראשונים וכו' באופן שרק גורם לי ריכוז מלווה בשחרור, דבר שמשפיע באופן חד משמעי על פוריות הלימוד הסברות וההבנה שלי, [ בלי ענווה - בלי השיחרור הזה גם כן הייתי משיג לימוד איכותי ומצויין, רק שאם השיחרור הזה אני מקבל יכולת גבוהה יותר]

 

[מכנדבי]

קודם כל מאוד מאוד יפה מה שתכתבת!
שנית. זה פחות השאלה שהעמדתי, כלומר אני דווקא אישית יש בי ב''ה יכולת ריכוז ממש חסד ה', אפי' עם היותי מלא מרץ ושמחה, [ אולי בגלל שהלימוד שלי נעשה באופן שמאוד מעניין לי...]
אני אחדד את השאלה, האם מותר וכדאי למען מעלת הרציפות וסגולתה, ללמוד באופן איכותי מורכז אבל פחות מהמקסימום שלי, כי המקסימום הזה שלי קורה בזכות ראש משוחרר אמנם ממוקד בלימוד מאוד אבל מידי כמה דקות אני משחרר מילה פה מילה שם לחברותא או למישהו שעובר ליידי, ומיד חוזר למילות הגמ' הראשונים וכו' באופן שרק גורם לי ריכוז מלווה בשחרור, דבר שמשפיע באופן חד משמעי על פוריות הלימוד הסברות וההבנה שלי, [ בלי ענווה - בלי השיחרור הזה גם כן הייתי משיג לימוד איכותי ומצויין, רק שאם השיחרור הזה אני מקבל יכולת גבוהה יותר]

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד חד משמעית כן.

 

[בניהו]

מה עדיף רציפות, בלימוד שאין ספור וערך למעלותיה, אבל - לפחות אצלי - , אחרי ריכוז לאורך זמן המוח פחות פורה, לפעמים אפי' פחות מרוכז,
בוודאי שיורדת איזשהיא חיות מסוימת, קצת קשה לי להגדיר בדיוק מה ומו, אבל יש גם הפסדים בלימוד לרציפות, נשמע מוזר...

או פחות רציפות, זה אומר לומר לחברותא גם דברים שלא קשורים ללימוד - דברים קצרים כמובן - בין נושא לנושא, בין ענין לענין,
שאצלי זה אומר ראש משוחרר וממילא פורה יותר, שמביא לרמה גבוהה יותר בלימוד, בבהירות, בהבנה, בחידוש ?
אשמח לשמוע את דעתכם .
נ.ב. כמובן שיש אנשים שהמעלות שלהם לא במקום של פורה וכו', כך שרציפות גם לא מזיקה להם .

לחץ כדי לכווץ...

שאלה יפה,
אם כן, כנראה שצריך משהו ממוצע.

 

[נהר מעדן]

מצאנו על האמורא רבי זירא שהיה חריף ומקשה באופן מיוחד, כדאיתא בהוריות (יד.): "איבעיא להו: רבי זירא ורבה בר רב מתנה הי מנייהו עדיף? רבי זירא חריף ומקשה, ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק, מאי? תיקו".

ומבאר התוספות הרא"ש שם הצדדים: "ר' זירא חריף ומקשה מתוך פילפולא היה יודע להקשות ולתרץ מיד הוה ידע לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא רבה בר מתנה מתון ומסיק כלומר לא היה מפולפל וחריף כ"כ להקשות ולתרץ מיד אלא שוהה ומעיין יפה עד דמסלקא ליה שמעתי' אליבא דהלכתא". הרי לנו כי מוחו של רבי זירא היה מיוחד בריצתו וחריפתו, שמיד ידע בדרך פלפול להסיק שמעתתא אליבא דהלכתא. זה היה מעלתו.

ולכך מצאנו דווקא עליו הענין בדור האמוראים שנחלש מאוד מלימודו, והיה צריך לרענן את מחשבתו ולפסוק מגודל עיונו, וכן עשה לפעמים, אבל לא בדרך ביטול תורה, רק בדרך התורה על ידי קיום שאר מצוות וכדומה, כמו שאיתא בעירובין (כח:): "רבי זירא כי הוה חליש מגרסיה, הוה אזיל ויתיב אפיתחא דרב יהודה בר אמי, אמר: כי נפקי ועיילי רבנן — איקום מקמייהו ואקבל בהו אגרא".

וכן מצאנו בתענית (ז.) "אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: ליתי מר ליתני. אמר ליה: חלש לבאי ולא יכילנא. לימא מר מילתא דאגדתא, אמר ליה וכו'".

ורבי זירא ראה בזה בעיה, כי היה כמה פעמים מבטל תורה מחמת החולשה שנגרמת לו מעומק העיון, ולכך רצה לשנות הרגלו שהורגל את עצמו מנעירתו ללמוד בעומק העיון ובדרך הפלפול, כדרך הישיבות בבל, והתענה הרבה תעניתים לשכוח דרך הלימוד הבבלינית, כדי שיוכל להתחיל ללמוד בדרך הישיבות מארץ ישראל הירושלמיים, בדרך נחת ומנוחה כמו שלמדנו בב"מ (פה.): "רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח תלמודא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה", כמו שמבאר הבן יהוידע (שם): "רצה שישכח סדר הלימוד שלהם כי סדר לימודם זה בזה מוליד ומסבב שיריבו זה בזה בלימודם שכל אחד נכנס בדברי חבירו ומקשה לו רבות קודם שיתיישב בדבריו וגורם על ידי זה בלבול הדעת זה צועק מכאן וזה צועק מכאן וכיון דהורגל בלימוד זה בבבל מקטנותו וכל הרגל שהורגל בו האדם מקטנותו קשה עליו לפרוש ממנו לכך הוצרך להתענות ולהתפלל על עצמו שישכח אותו הסדר של הלימוד אשר הורגל בו ויערב לו סדר הלימוד של בני ארץ ישראל שהם נוחין זה לזה בהלכה ואין אדם נכנס לתוך דברי חבירו ואם חבירו אמר דבר של סברה לא יקפחנו בקושיות לסתור דבריו אף על פי שרואה קושיות בדבריו אלא יהיה מתוני להתיישב היטב בדברי חבירו ואדרבה הוא ישתדל לעשות להם קיום".

וכמה דברים למדתי מהנהגות רבי זירא. א. שאם נחלש הלב מחמת הלימוד, אין צריכים להתעקש ולהמשיך, רק באותו זמן יעסוק במצוות, או על כל פנים ילמוד דברים קלים כגון אגדה. ב. שאם אכן זה מחליש לב האדם, האדם יכול לשנות את הרגלו מה שהורגל לו דרך הלימוד, וללמוד באופן שלא יפריע לו את הראש, ויכול ללמוד ברציפות ולא יחלש.

 

[יושב אהל]