• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
חנוכה לא תתבטל אחרי ביאת משיח צדקינו?
כן כתב בספר אגרות הטיול
1786944473421.png
וכן בליקוטי יהודה פרשת חקת:
1786944564463.png
וכן כתב בבד קודש על חנוכה:
1786944757084.png
ובספר חוקי רצוניך להג"ר יעקב חיים סופר אחר שהביא המקורות שכתבו שגם ימי חנוכה לא יתבטלו הוסיף וכתב:
הרי לנו ארבעה עדים המעידים דגם חנוכה לא יתבטל לעתיד אבל בעניותי נעלם ממני מקור הדברים שהרי רז"ל במדרש משלי שם הזכירו רק פורים ויום הכיפורים למאן דאמר אבל חנוכה לא נזכר שם ולא במקום אחר בדברות רז"ל לפי מיעוט ידיעתי ודוחק גדול לתלות ולומר דגירסה אחרת היתה להם וצל"ע ובמדרש לקח טוב לאסתר פ"ט סכ"ח וימי הפורים האלה לא יעברו אפילו לימות המשיח וכן הפייט ביוצרות לשבת זכור רק פייט ואם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים ומקורו ברוך בדברי המדרש משלי ונעלם דבר זה מהמגיה לספר חסידים דפוס ברלין סימן תתרנ"ה אות א' וכן מצאתי מבואר לגאון רבי משה חאגיז ז"ל בספרו משנת חכמים סימן תש"ח ולגאון יעב"ץ בסדורו עמודי שמים ח"ב דקנ"ג ע"א אות ג' ולגאון רבי חיים פאלאג"י בספרו נפש חיים מערכת פ' אות ז' ובספרו מועד לכל חי סימן ל"א אות קי"ב דרק על פורים אמרו רז"ל דלא יתבטלו והוא גם מוכרח מהטעמים והנימוקים שכתבו שם וצ"ע ואדרבה מצאתי לשארי דודי זקיני הגאון ריש גלותא דבבל רבינו יוסף חיים ז"ל בספרו בן איש חיל ח"ב דרוש א' לשבת תשובה ד"ב רע"א שכה כתב וכן נמי זכרון הנס שעושין בנר חנוכה אינו נוהג אחר ביאת המשיח דאין מדליקין עוד נר חנוכה וכו' ע"ש וצ"ע זה מה שראיתי בס"ד בענין דילן והיודע עוד דברים בזה יאיר עיני ויודיעני ומיניה ומיני יתקלס עילאה ב"ה ותרווח שמעתתא להגדיל תורה ולהאדירה אמן.

ובספר זכרון סופרים כתב על העטרת זקנים:
1786945150495.png
ובמשנת שכיר ח"א סי' לג כתב שביטול המצוות לא יהיו אלא אחר תחיית המתים השנית ולא בימות המשיח, ואם אומרים שיתנהגו כב"ש מיד בביאת משיח, אם כן יש מקום לחקירה זו, אפילו אם נניח שימי חנוכה יהיו בטלים, וז"ל:
1786945392153.png
 
וראה עוד מה שכתב האור שמח בהל' תלמוד תורה.

אור שמח הלכות תלמוד תורה פרק א
"ביומא (דף י"ט ע"ב), השח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר (דברים ו, ז) ודברת בם, והנה נראה דרבא אזיל אם קריאת שמע דרבנן, ומוקי ודברת בם לדברי תורה (ברכות יג, ב), אבל למאי דקי"ל דעל ק"ש קאי אין שייך זה לדרוש בם ולא בדברים בטלים.

ונראה לי לבאר, דבאמת כל המצוות המה שווים לפחות שבפחותים ולמשה רבינו ע"ה, דתורה אחת יהיה לכם כתיב (במדבר טו, כט), וחיוב המצוה גבול יש לה, כמו נטילת אתרוג בניענוע בעלמא יצא, רק המדקדקים נושאין אותו כל היום וכיו"ב.

ולכך לא כתבה התורה מדות רק ברמז, דלמשל מדת הנקמה (יומא כג, א) כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר (כתובות יז, א) ומלך שמחל כו', ולכך אין זה חוק בפרט שווה לכלל הישראלי, רק כל אחד לפי ערכו, רק נקימה דממון זה שווה לכולם, וכן בגאוה וכי"ב, וכן לפנים משורת הדין, ובקור חולים וקבורה וכו', והדברים ארוכים בספרי המחקר.

ונמצא מצוות ת"ת אשר בוודאי אם יבקש האדם טרף ומזון בכ"ז אינו נחשב למפריע מצוות ת"ת, ואספת דגניך כתיב (דברים יא, יד), וכן למשל אדם חלוש המזג, וכן כל אחד לפי ההכרחיות שלפי הרגלו, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים, לכן איך היה מחוק הבורא לחוק חיוב ת"ת לכל ישראל, ונתן תורת כ"א בידו, ואין לאל יד האנושי ליתן המדה האמיתית לזה.

לכן באו חכמים ופירשו לנו גדר מרכזן האמיתי של ת"ת, ק"ש בשחרית, ק"ש בערבית, קים והגית בה יומם ולילה (מנחות צט, ב), כיון שלומד קבלת המצווה ואזהרתה בשחרית ובערבית כבר קיים מצוותה, אולם יתר מזה הוא בכללי המצוות אשר נבדלו ונפרדו בזה כל איש לפי ערכו ומהותו, והיא כמו הסר מן המדות המגונות אשר נפרדו זה מזה, ובוודאי צריך להתעצם בה האדם בכל יכלתו, כי כפלה התורה הרבה פעמים ענין למודה, וצריך האדם להלהיב נפשו לשקוד על דלתותיה, כאשר הרבו לדבר בזה הספרים הקדושים, ולכן אמר (שמות יח, כ) והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות, ודבר השווה לכולם והודעת כו' ילכו בה ואת כו' אשר יעשון, שבזה אינו שוה, רק כל אחד לפי מה שהוא אדם".
 
ולגבי הגרי"ח זוננפלד אפשר מקורות
 
הידעת?
ירושלים מוזכרת בתנ"ך מאות פעמים, אך השם המפורש "ירושלים" אינו מופיע בתורה אלא לראשונה בספר יהושע.
 
פנינים וחידושים מרבינו החזקוני בפרשיות עקב-ראה (ובכלל כל ספרו עונה להגדרת "דברים מרתקים שלא מוכרים"):

[א] הצרעה שה' ישלח בכנענים להאבידם היא מין חולי, כעין צרעת [ציטוט של ראב"ע] (ז כ).
[ב] הסיבה שמשה רבינו נצטווה לשים את הלוחות השניות בארון, כדי שלא יהיו זמינים לו וישברם כמו שעשה בלוחות הראשונות (ח ג).
[ג] נהגו העולם להתענות בה"ב מר"ח סיון עד יו"כ (ח ה).
[ד] כשיצרו של אדם מתגבר עליו לעבור עבירה, מותר להישבע בשם ה' שלא לעבור העבירה, ואין בזה חשש "לא תשא" (ח כ).
[ה] אף שהשבועה שאברהם נשבע לאבימלך היתה תקפה לשלושה דורות בלבד, הפלשתים כתבו את השבועה על הצלמים והטעו בכך את בני ישראל שחשבו שהיא עודנה קיימת (יב יז)
[ו] י"א שנהגו להפריש בהמה נוספת יחד עם הבכור, ודרכן היתה לאכלה בירושלים כעין מעשר שני, וי"א שאם הבכור היה נקבה נהגו לאכלה בירושלים כעין מעשר שני [מביא מירושלמי, לא בדקתי אם בירושלמי שבידינו איתא כה"ג] (שם).
[ז] מפרש הפסוק "אֵת כׇּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" ש"לא תוסף עליו" היינו שלא להוסיף על המינים הכשרים לקרבן ולא להקריב קרבנות אדם, ו"לא תגרעו ממנו" היינו מאותם מינים הכשרים לקרבן (יג א).
[ח] בפרשת מסית הכתוב נקט "אחיך בן אמך" ולא "בן אביך" מפני שאדם אוהב את אחיו מאמו ורגיל אצלו יותר מאחיו מאביו, מפני שאינו חולק איתו בירושה.
[ט] "בכל מקום שאומר להם הקב"‎ה לישראל שיוותרו משלהם לשום מצוה, בו מבטיח להם שלא יהיו חסרים בכך כי יברכם במעשה ידיהם" (טו יח).
 
הידעת שהרב שך בהקדמה למהדורה רביעאה לאבי עזרי כותב שתורת הקבלה אינה תורה כי אם מצוה בעלמא וממילא יותר חשוב ללמוד את תורת הנגלה.
מכאן
 
רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עיניו ולא אכל (ירושלמי קידושין ד יב עיין שם)
משום מה אף אחד מן המגידים אף פעם לא מחזק בנושא זה.
רבותי אלול!!!!!!!!!!!!!
צריך לערוך חשבון הנפש אם היה איזה מאכל ערב שהתנזרנו מהם.
ועל זה מאחלים ''אפריילעכן פלצות''
 
פעם אחד שאל את הרוגצ'ובער שאלה טיפשית, אמר לו הרוגצ'ובער ''עיין בהגהות הב''ח עירובין דף כ' ע''ב אות ב', שם מביא את השואל''.
ע''ש ותרוו נחת.
בתחילה רציתי שהציבור בזכותי יפתח את הגמ' שם, אבל החלטתי לבוא לעזרת הציבור ולהביא את תמונת השואל.
1787780978051.png
 
הידעת שכתב המהרש"א (מגילה כט,א) שמי שנמצא כעת בבית הכנסת, הרי הוא עומד בבית המקדש השלישי ממש!
אגב זו בדיוק התשובה של ר' שלום בער מדוע השקיע מיליונים בארון קודש בעטרת שלמה. לטענתו, זה דומיא דבית המקדש וכנת' ברמב"ם ובגר"א.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון