נאמר "וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ". (דברים כא כב)
במשנה סנהדרין שנינו: "כיצד תולין אותו, משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה, ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו ותולה אותו."
אבל אונקלוס מתרגם:
לכאורה משמע שלפי אונקלוס, תליה נעשית בדרך של צליבה (הידועה אצל הרומיים), וחולק על המשנה, וצ"ע.
(וראיתי במשנת ארץ ישראל שכתב:
"בספרות התרגומים כל מקום שנאמרה בו תלייה תורגם הדבר כצליבה, והרי זה עונש אחר. הצליבה היא דרך ההוצאה להורג הרגילה בעולם הרומי, והדוגמה הידועה והנפוצה ביותר היא ישו שנצלב על העץ. ברם, ישו הצטרף בכך לאלפי אחרים, אויבי רומא ואויבי השלטון שנצלבו. התרגומים השתמשו במינוח זה בצורה בלתי מדויקת ונגררו אחר הנוהג הרומי. כל זה מצטרף לתמונה שכבר העלינו. הוצאה להורג לא הייתה אפשרית בימי חכמים. זה היה מנדט ומונופול של השלטון הרומי בלבד. חכמים דנים אפוא בהוצאה להורג כבתופעה תיאורטית, ואינם מקפידים על פרטים ריאליים" עכ"ד,
אך נראה שקשה לקבל הסבר זה).
במשנה סנהדרין שנינו: "כיצד תולין אותו, משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה, ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו ותולה אותו."
אבל אונקלוס מתרגם:
| וַאֲרֵי יְהֵי בִּגְבַר חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל וְיִתְקְטִיל וְתִצְלוֹב יָתֵיהּ עַל צְלִיבָא׃ |
לכאורה משמע שלפי אונקלוס, תליה נעשית בדרך של צליבה (הידועה אצל הרומיים), וחולק על המשנה, וצ"ע.
(וראיתי במשנת ארץ ישראל שכתב:
"בספרות התרגומים כל מקום שנאמרה בו תלייה תורגם הדבר כצליבה, והרי זה עונש אחר. הצליבה היא דרך ההוצאה להורג הרגילה בעולם הרומי, והדוגמה הידועה והנפוצה ביותר היא ישו שנצלב על העץ. ברם, ישו הצטרף בכך לאלפי אחרים, אויבי רומא ואויבי השלטון שנצלבו. התרגומים השתמשו במינוח זה בצורה בלתי מדויקת ונגררו אחר הנוהג הרומי. כל זה מצטרף לתמונה שכבר העלינו. הוצאה להורג לא הייתה אפשרית בימי חכמים. זה היה מנדט ומונופול של השלטון הרומי בלבד. חכמים דנים אפוא בהוצאה להורג כבתופעה תיאורטית, ואינם מקפידים על פרטים ריאליים" עכ"ד,
אך נראה שקשה לקבל הסבר זה).