• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
650
תודות
2,351
נקודות
246
אני לא מרגיש בזה תועלת, החומר הולך כביכול להיסטוריה. (רציתי להשתמש בפח האשפה של היסטוריה, אבל זה לא ראוי ביחס לכתיבת סוגיות.
אני לא מרגיש את החשיבות שבזה.
מה העצה בזה?

נ.ב. דבר שתפס אותי, שאני כן אוהב לכתוב כתיבה תועלתית, כמו בפורום או למשל להעיר הערות על חבורות של אחרים וכו', בקיצור עם למשל הייתי כותב אם הייתי יודע בפירוש שיש תועלת לאחרים בזה, שמישהו יקרא בזה, או אפי' לי בוודאות זה יביא תועלת - מעצם התוכן לא יודע למה, לא מועיל לי התועלת הברורה שבתיבה עצמה, אני לא מרגיש אותה כ''כ, אפי' שאני מאמין בה.

- יש לציין כתבתי בעבר והפסקתי.
 
אני לא מרגיש בזה תועלת, החומר הולך כביכול להיסטוריה. (רציתי להשתמש בפח האשפה של היסטוריה, אבל זה לא ראוי ביחס לכתיבת סוגיות.
אני לא מרגיש את החשיבות שבזה.
מה העצה בזה?

נ.ב. דבר שתפס אותי, שאני כן אוהב לכתוב כתיבה תועלתית, כמו בפורום או למשל להעיר הערות על חבורות של אחרים וכו', בקיצור עם למשל הייתי כותב אם הייתי יודע בפירוש שיש תועלת לאחרים בזה, שמישהו יקרא בזה, או אפי' לי בוודאות זה יביא תועלת - מעצם התוכן לא יודע למה, לא מועיל לי התועלת הברורה שבתיבה עצמה, אני לא מרגיש אותה כ''כ, אפי' שאני מאמין בה.

- יש לציין כתבתי בעבר והפסקתי.
א. אתה יכול להעלות את זה כאן במדור מאמרים, מלבד התועלת לחו"ר הפורום, גם בכל חיפוש בגוגל המאמר שלך יעלה..
ב. לי אישית עצם הסיכום בכתב נותן תועלת גדולה, זה מרכז את החשיבה, ואם יש נקודות שלא סגורות סופי, ע"י הכתיבה אתה נותן דעתך עליהם וסוגר אותם.
ג. אני מאוד נהנה לאחר הסוגיא, לעבור על מה שכתבתי במחזור הקודם, לראות מה התקדמתי בהבנה. ומה פיספסתי הפעם..
 
ב. לי אישית עצם הסיכום בכתב נותן תועלת גדולה, זה מרכז את החשיבה, ואם יש נקודות שלא סגורות סופי, ע"י הכתיבה אתה נותן דעתך עליהם וסוגר אותם.
הענין הוא שבשביל להגיע עד הנקודות האלו, אתה צריך לסכם מלא דברים ברורים. - וכמובן שגם זה תועלתי אבל פחות מורגש.
ג. אני מאוד נהנה לאחר הסוגיא, לעבור על מה שכתבתי במחזור הקודם, לראות מה התקדמתי בהבנה. ומה פיספסתי הפעם..
לא זכיתי לעבור... וודאי שלא להנות :), אין לי כח לראות כמה כח לריק השקעתי בעבר על הסיכומים כאי' כל עם ישראל יעברו עליו...
 
אני לא מרגיש בזה תועלת, החומר הולך כביכול להיסטוריה. אני לא מרגיש את החשיבות שבזה.
מה העצה בזה?


שבור את המסגרת וצא מחוץ לגבולות המקובלים.

קח רעיון.

במקום להכין סיכום של מה שאתה יודע, תכין שאלות שהתשובות עליהם הם מה שאתה יודע.

כמובן, השאלות לא יהיו "מה שיטת הרשב"א" "מה הקשה האבני מילואים" "מה היסוד של הגרי"ז".

תשקיע בזה מחשבה, תכין שאלות ברמה גבוהה שהיית נהנה לענות עליהם, אחרי שאתה יודע כל מה שאתה יודע בסוגיא.

קח אומץ, אחרי שתכין את השאלות האלו, תלה אותם בעילום שם בחדר אוכל, בכניסה לפנימיה וכל כה"ג.
 
קח אומץ, אחרי שתכין את השאלות האלו, תלה אותם בעילום שם בחדר אוכל, בכניסה לפנימיה וכל כה"ג.

העיר לי מישהו שאתה אברך. מחילה, קבל תיקון.

תלה אותם בחדר קפה או בלוח המודעות.
 
תודה לכל העצות.
העצות הנ''ל יפות מאוד - לי אישית נראה לי קצת פחות מתאימות ליישום, זה מוסיף לי עבודה בכתיבה,
וכאמור אני מחפש להרגיש את התועלת והמשמעות שלה,
למשל פעם היו כותבים ספרים כי חשבו - לענ''ד - שאנשים יקראו ושחסר את הספר הזה בעולם, וזה נתן את המשמעות לכתיבה, היום אם אתה לא מקיף נושא באופן מקיף ויסודי או מ''מ מוצלחים אין שום תועלת בכתיבת החידושים שלך אלא א''כ אתה משהו וכו'

הנה כמה עצות שעלו לי ואולי יועילו לאחרים - אבל אני ממש אשמח לעוד עצות בענין.
- להעיר הערות בכתב לחבורות של אחרים, זה מועיל כי אתה עובר על דברי תורה של אחרים, ואתה מוסיף את מחשבותיך באופן שוודאי יועיל ויקרא, רוב האנשים ישמחו שיעברו להם על החבורות,
- למצוא איזה מ''מ מוצלחים - למשל מ''מ מיר בוורד ולהוסיף עליהם עוד מ''מ ואת החידושים שלך, התבנית הזו מועילה...
 
אשכול קשור
 
שבור את המסגרת וצא מחוץ לגבולות המקובלים.

קח רעיון.

במקום להכין סיכום של מה שאתה יודע, תכין שאלות שהתשובות עליהם הם מה שאתה יודע.

כמובן, השאלות לא יהיו "מה שיטת הרשב"א" "מה הקשה האבני מילואים" "מה היסוד של הגרי"ז".

תשקיע בזה מחשבה, תכין שאלות ברמה גבוהה שהיית נהנה לענות עליהם, אחרי שאתה יודע כל מה שאתה יודע בסוגיא.

קח אומץ, אחרי שתכין את השאלות האלו, תלה אותם בעילום שם בחדר אוכל, בכניסה לפנימיה וכל כה"ג.
זה מורכב מאוד. זה לוקח הרבה זמן וכו', וגם איני רואה בזה תועלת גדולה כ"כ.
אבל מנסיון - אינה דומה כתיבה לקריאה...
 
כמו כן יש להוסיף כי סיכום של סוגיא על פי ערכים, לקחת בנושא הנלמד את הערכים הנלמדים כמו שור מועד או קרבן תודה, לעשות ערך עם כותרת ולכתוב את הפרט של הערך שלמדת בסוגיא, והוא מועיל לזכור את הדינים. אמנם אינו בהכרח מסייע לזכור את השקו"ט של הסוגיא אך עכ"פ זה נותן נקודת מבט וסיכום, היוצא מן הסוגיא.
 
אבל מנסיון - אינה דומה כתיבה לקריאה...
לא הבנתי? מה התכוונת.
כמו כן יש להוסיף כי סיכום של סוגיא על פי ערכים, לקחת בנושא הנלמד את הערכים הנלמדים כמו שור מועד או קרבן תודה, לעשות ערך עם כותרת ולכתוב את הפרט של הערך שלמדת בסוגיא, והוא מועיל לזכור את הדינים. אמנם אינו בהכרח מסייע לזכור את השקו"ט של הסוגיא אך עכ"פ זה נותן נקודת מבט וסיכום, היוצא מן הסוגיא.
יפה מאוד - ונכון מאוד, אבל אם יש לך בזה נסיון נשמח לעצות איך לעשות את זה הכי יעיל, כי אני רואה את עצמי מסתבך מה להכניס ומה לא וכו'
 
לא הבנתי? מה התכוונת.

יפה מאוד - ונכון מאוד, אבל אם יש לך בזה נסיון נשמח לעצות איך לעשות את זה הכי יעיל, כי אני רואה את עצמי מסתבך מה להכניס ומה לא וכו'
שאינו דומה הלימוד בדרך כתיבה לדרך ראי'..
 
תודה לכל העצות.
העצות הנ''ל יפות מאוד - לי אישית נראה לי קצת פחות מתאימות ליישום, זה מוסיף לי עבודה בכתיבה,
וכאמור אני מחפש להרגיש את התועלת והמשמעות שלה,
למשל פעם היו כותבים ספרים כי חשבו - לענ''ד - שאנשים יקראו ושחסר את הספר הזה בעולם...
מי שלא מרגיש שהכתיבה מוסיפה לו אישית, באמת מיותר שיכתוב לענ"ד.
אבל מכל האנשים שאני מכיר [למעט @אימתי , השאלה היא אם זה נקרא היכרות?]
איני מכיר אפילו אחד שלא העיד על עצמו שהכתיבה הועילה לו אישית רבות בשעת מעשה,
סוגיא שכתבת עליה היא ברורה לך,
אתה מחדד לעצמך את הדברים.
תנסה לכתוב פעם את מה שיש לך לומר, וממש לא משנה באיזה סגנון, שאלות, תשובות, הערות, וכל מה שבא ליד ואתה מתחבר אליו באותו רגע,
ותבדוק האם מה שתכננת לכתוב הוא אכן מה שכתבת בסוף, או שהדברים התחדדו והתלבנו תוך כדי כתיבה.
צורות הכתיבה למיניהם הם פחות משנים בשביל מטרה זו.

ונקודה חשובה מאוד: האויב הגדול ביותר של כל כתיבה הוא הרצון לשלמות. אנשים לא רוצים לכתוב דבר לא מושלם, או שאין להם תשובות וכל כיו"ב, ולכן דוחים את הכתיבה לסוף, עד שיתבהרו הדברים, וכשזה קורה, כבר עוסקים בסוגיא הבאה.
מלחמה קטנה בגאווה וברצון להיות מושלם מאוד תועיל לענין.
 
אני לא מרגיש בזה תועלת, החומר הולך כביכול להיסטוריה. (רציתי להשתמש בפח האשפה של היסטוריה, אבל זה לא ראוי ביחס לכתיבת סוגיות.
אני לא מרגיש את החשיבות שבזה.
מה העצה בזה?

נ.ב. דבר שתפס אותי, שאני כן אוהב לכתוב כתיבה תועלתית, כמו בפורום או למשל להעיר הערות על חבורות של אחרים וכו', בקיצור עם למשל הייתי כותב אם הייתי יודע בפירוש שיש תועלת לאחרים בזה, שמישהו יקרא בזה, או אפי' לי בוודאות זה יביא תועלת - מעצם התוכן לא יודע למה, לא מועיל לי התועלת הברורה שבתיבה עצמה, אני לא מרגיש אותה כ''כ, אפי' שאני מאמין בה.

- יש לציין כתבתי בעבר והפסקתי.
אני נוהג לתמצת את הסוגיה תוך כדי לימוד.

התועליות היצאות לי מזה:
א. כשאני רוצה להזכר מה יצא לי מהסוגיה, בזמן שאני אוחז בסוגיות אחרות, שיש קשר לסוגיות אלו, הרי שלי לפני.
ב. כשאני רוצה להכין שיעור, כשהכל מסוכם וכתוב לפני ופרוס כשמלה, זה הרבה יותק קל.
ג. וכמו שכתבו נותן סדר בראש, מה נשאר קשה, מה מובן, ובמה יש מחלוקת, ומונע בלבולים.
ד. וכשאני רואה לפני מה קשה ומה מתורץ, הרבה פעמים זה מביא לחידושים, בהבנה חדשה, או תירוץ מעניין, אולי נפק"מ בין השיטות וכד'. (כך שמעתי כמדומני גם מהגרי"ג אדלשטיין)
ה. הריכוז שלי בכתיבה הוא גדול מלימוד רגיל.
ה. כשאני רואה בסוף הזמן כל הסוגיות מסוכמות, זה נותן לי המון סיפוק.
ו. ושמעתי מרבים שכשיש דברים כתובים, זה מונע את המשבר של האברכים בגיל 40/50 שלפעמים יש להם הרגשה שלא עשו כלום בהחיים, ובסיכומים אלו נותן להם את ההוכחה שלא יגעו לריק.

(וצריך לדעת שההרגל נעשה טבע שייך גם בסיכום סוגיות)
 
אני נוהג לתמצת את הסוגיה תוך כדי לימוד.

התועליות היצאות לי מזה:
א. כשאני רוצה להזכר מה יצא לי מהסוגיה, בזמן שאני אוחז בסוגיות אחרות, שיש קשר לסוגיות אלו, הרי שלי לפני.
ב. כשאני רוצה להכין שיעור, כשהכל מסוכם וכתוב לפני ופרוס כשמלה, זה הרבה יותק קל.
ג. וכמו שכתבו נותן סדר בראש, מה נשאר קשה, מה מובן, ובמה יש מחלוקת, ומונע בלבולים.
ד. וכשאני רואה לפני מה קשה ומה מתורץ, הרבה פעמים זה מביא לחידושים, בהבנה חדשה, או תירוץ מעניין, אולי נפק"מ בין השיטות וכד'.
ה. הריכוז שלי בכתיבה הוא גדול מלימוד רגיל.
ה. כשאני רואה בסוף הזמן כל הסוגיות מסוכמות, זה נותן לי המון סיפוק.
ו. ושמעתי מרבים שכשיש דברים כתובים, זה מונע את המשבר של האברכים בגיל 40/50 שחושבים שלא עשו כלום מהחיים, ובסיכומים אלו נותן לו את ההוכחה שלא יגע לריק.

(וצריך לדעת שההרגל נעשה טבע שייך גם בסיכום סוגיות)
הנה קיבלנו כאן את ההוכחה עצמה לתועלת הכתיבה.
וכי אם @אברך מישיבת מיר לא היה כותב את תגובה זו [או שכתב כתב כך בעבר], האם היה בהיר ונהיר לו בכזו צורה את כל התועלות היוצאות לו מזה?
אשמח לדעת אם אני טועה. כי בעיני אין כמעט דבר שלא מקבל תוספת בהירות על ידי הכתיבה.
 
הנה קיבלנו כאן את ההוכחה עצמה לתועלת הכתיבה.
וכי אם @אברך מישיבת מיר לא היה כותב את תגובה זו [או שכתב כתב כך בעבר], האם היה בהיר ונהיר לו בכזו צורה את כל התועלות היוצאות לו מזה?
אשמח לדעת אם אני טועה. כי בעיני אין כמעט דבר שלא מקבל תוספת בהירות על ידי הכתיבה.
האמת שכבר המהרש"א בבבא בתרא מפרש כן, במה דאיתא בגמ' 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', דתלמודו בידו היינו שכותב בידו ע"י העט.
 
נקודה חשובה מאוד: האויב הגדול ביותר של כל כתיבה הוא הרצון לשלמות. אנשים לא רוצים לכתוב דבר לא מושלם, או שאין להם תשובות וכל כיו"ב, ולכן דוחים את הכתיבה לסוף, עד שיתבהרו הדברים, וכשזה קורה, כבר עוסקים בסוגיא הבאה.
מלחמה קטנה בגאווה וברצון להיות מושלם מאוד תועיל לענין.
כמה שנגע בי מה שכתבת!
לגוף ההצעה שלך. אתה מתכווין שכדאי לכתוב גם אם אין תועלת שיוצאת מהדברים הכתובים, התועלת היא בעצם הכתיבה - את זה ידעתי, ועדיין היה קשה לי לכתוב בלי להרגיש משמעות שיוצאת מהדברים שנתכבו, כמו שיגידו ליהודים שעבדו במצרים בפרך בפיתום ורעמסס שלא היה ענין בבנייתם, שעדיין התועלת היא בעצם השרירים שמתפתחים וכו', כל זה עם מעשה הכתיבה הוא נעים וכיף או לפחות מסודר יפה,

מה שכן חידשת לי זה את האומץ לכתוב גם כתיבה לא מושלמת וכל כתיבה מכל סוג שהיא, שהרי אם הכתיבה היא עצם הכתיבה כמסייע לבהירות - מצידך אפשר שמיד אחרי שאסגור את המחשב שהכל ימחק, שלא יהיה בזה שום תועלת, ואפי' שצורת הסגנון כתיבה יהיה לא כ''כ קשור אחד לשני, מקטע לקטע, וגם אתה בעצם טוען שאפשר להזניח את הנראות והסדר, התועלת תגיע גם בלי זה. מעניין - אחשוב ואנסה, בעצם אנסה ואחשוב :)
 
אני נוהג לתמצת את הסוגיה תוך כדי לימוד.
אתה מצליח להכניס את כל הפרטים לסוגיא?
בסוף הסיכום אתה מרגיש שיש סדר בדברים - אתה מסתכל על קטעים ואתה מבין את ההקשר בין אחד לשני - אתה מסתכל על כל קטע אתה מבין מה כתוב בו?
אולי תיתן לנו עוד כמה תובנות ועצות שיש לך מהכתיבה שלך.תודה מראש.
 
לגוף ההצעה שלך. אתה מתכווין שכדאי לכתוב גם אם אין תועלת שיוצאת מהדברים הכתובים, התועלת היא בעצם הכתיבה - את זה ידעתי, ועדיין היה קשה לי לכתוב בלי להרגיש משמעות שיוצאת מהדברים שנתכבו, כמו שיגידו ליהודים שעבדו במצרים בפרך בפיתום ורעמסס שלא היה ענין בבנייתם, שעדיין התועלת היא בעצם השרירים שמתפתחים וכו', כל זה עם מעשה הכתיבה הוא נעים וכיף או לפחות מסודר יפה,

מה שכן חידשת לי זה את האומץ לכתוב גם כתיבה לא מושלמת וכל כתיבה מכל סוג שהיא, שהרי אם הכתיבה היא עצם הכתיבה כמסייע לבהירות - מצידך אפשר שמיד אחרי שאסגור את המחשב שהכל ימחק, שלא יהיה בזה שום תועלת, ואפי' שצורת הסגנון כתיבה יהיה לא כ''כ קשור אחד לשני, מקטע לקטע, וגם אתה בעצם טוען שאפשר להזניח את הנראות והסדר, התועלת תגיע גם בלי זה. מעניין - אחשוב ואנסה, בעצם אנסה ואחשוב :)
אחדד את הדברים קצת יותר!
בעצם יש תועלת גם מעצם הכתיבה. וגם מכתיבה לא מושלמת, או כתיבה שנמחקה וכדומה.
אבל אחרי שכותבים, התועלת היא עצומה גם מהדברים שנכתבו, מהשימוש בהם, מהזכירה שהם מוסיפים וכדומה.
כוונתי היתה רק לא להבהל בראש ממשהו לא מושלם. אתה מרגיש שאתה לא יכול לכתוב עכשיו מושלם, תשב ותכתוב לא מושלם!
הרבה פעמים כשתסיים תגלה שיש בזה מן המושלמות גם כן [מושלם לגמרי הרי אף פעם לא יהיה, גם מה שבעיני הכותב הוא כזה...], כי הבהירות שנוספה והתחדדה תוך כדי כתיבה יצרה יצירה מאוד יפה.
ואם לא? לא נורא, לפחות את רווח הכתיבה עצמה הרווחנו.

לסיכום: אם מחליטים לכתוב גם דברים לא מושלמים, יצאו גם הרבה חלקים מושלמים. אם רוצים לכתוב רק דברים מושלמים, כמעט תמיד לא תצא אפילו עם חצאי דברים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון