• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
מובא בטוש"ע בסדר ברהמ"ז לומר ארבע ברכות.
רציתי לשאול מהיכן המקור לכל הרחמן שאנו אומרים?
יעוין באבודרהם (שער ח): ואומר הרחמן, כל אחד ואחד כרצונו וכרצון שאלתו.
וע' נוסחאות של הרחמן בשינויים רבים בסדר רב עמרם ובנוסח הרמב"ם ובמחזור ויטרי ובכלבו ועוד. ועי' סידור עבודת ישראל עמ' 559 וסידור אוצר התפלות בסדר ברכת המזון.
 
מאירי ברכות מח: מזכיר שיש דבר כזה הרחמן וכו' ולא האריך בהם.
ראיתי שמציינים לר''י בר יקר שמאריך בזה
ועי' בטור לגבי ההפסק בין ברכה ד' להגפן
והכל בפשטות הרחבה למש"כ בגמ' ברכת האורח.
 
מאירי ברכות מח: מזכיר שיש דבר כזה הרחמן וכו' ולא האריך בהם.
ראיתי שמציינים לר''י בר יקר שמאריך בזה
ועי' בטור לגבי ההפסק בין ברכה ד' להגפן
והכל בפשטות הרחבה למש"כ בגמ' ברכת האורח.
מעניין שאין לזה מקור אפילו במשנה ברורה.
 
נפקא מינא, לדבר אחרי שגומר ברכה רביעית.
לא בטוח שהנפק"מ נכונה
גם אם המקור לא מוסכם למעשה אם בחרת לומר תחינות ובקשות אולי חייב להסמיך לברכה...
(אתה יכול אולי לוותר על ההזדמנות לבקש אבל לדבר בלי צורך ולבקש אח"כ זו שאלה אחרת)
 
לא בטוח שהנפק"מ נכונה
גם אם המקור לא מוסכם למעשה אם בחרת לומר תחינות ובקשות אולי חייב להסמיך לברכה...
(אתה יכול אולי לוותר על ההזדמנות לבקש אבל לדבר בלי צורך ולבקש אח"כ זו שאלה אחרת)
אני לא מדבר באופן שזה לא לצורך.
אלא רק לצורך.
ומי גרע מבין הפרקים ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד?
 
אני לא מדבר באופן שזה לא לצורך.
אלא רק לצורך.
ומי גרע מבין הפרקים ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד?
גרע וגרע
כי אם תיקנו לבקש כי בסמיכות לברכה והמצווה יש זכויות וכו' וכו'
אז זה לא שאלה של מותר ואסור כמו בין הפרקים זה שאלה של עת רצון כן או לא...
 
גרע וגרע
כי אם תיקנו לבקש כי בסמיכות לברכה והמצווה יש זכויות וכו' וכו'
אז זה לא שאלה של מותר ואסור כמו בין הפרקים זה שאלה של עת רצון כן או לא...
כלומר שאם ידבר לצורך הוא מאבד את העת רצון.
נראה לי שאתה מדבר על מי שמזלזל, וזה לא כוונתי.
 
השאלה ההלכתי מוזכר בטור או"ח סי' קפ"ט, שזה הפסק בין ברכת המזון לברכת בורא פרי הגפן של המזמן, וז"ל:
כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל נהגו להאריך בברכת הטוב והמטיב הרחמן בכמה גווני ולא ידעתי מאין בא זה להרבות בבקשה בין ברהמ"ז לברכת בפה"ג ואפשר שנהגו לעשות כן מהא דאמרו (ברכות מו.) אורח מברך יר"מ וכו' ע"כ ונ"ל שאין בזה משום הפסק וגדולה מזו מצאנו בברכת המילה שמתפללין על הילד באמצע הברכה אחר שבירך בפה"ג ומפסיק בין ברכה לשתייה.

ועיין בירושלמי (פ"א דברכות ה"ה):
אלו ברכות שמקצרין בהם המברך על המצוות ועל הפירות וברכת הזימון וברכה אחרונה של ברכת המזון

ובפירוש חרדים כתב:
שאין נוסחה רק שלשה מלכיות ושלשה גמולות ושלשה הטבות ומה שמוסיפין העם הרחמן אינו בכלל הברכה וטעות הוא בידם ואני הכותב שמעתי מפיו של הרב כשהיה מברך לא היה מאריך בברכה אחרונה כלל אלא כבעמוד עכ"ל
 
נפקא מינא, לדבר אחרי שגומר ברכה רביעית.

לשון הרמב"ם הלכות ברכות פרק ב הלכה ז: ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות, וכשמברך האורח אצל בעל הבית מוסיף בה ברכה לבעל הבית, כיצד אומר יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא וכו', ויש לו רשות להוסיף בברכת בעל הבית ולהאריך בה.

אבן האזל שם: מד' הרמב"ם מוכח דברכת האורח אצל בעה"ב הוא המשך לברכת הטוב והמטיב ולא ברכה בפ"ע, וכתב ויש לו רשות להוסיף בברכת בעה"ב ולהאריך בה, ולפי"ז נמצא שכל ברכות הרחמן שאנו אומרים אם יאמרו אותם אחר ברכת בעה"ב הם מצורפים לברכת הטוב והמטיב, ולפי"ז א"א לענות אמן אחר שאמר אל יחסרנו, וזה אין לומר דיהי' הפסק בין היהי רצון ובין אל יחסרנו בתפלות הרחמן דא"כ אינה מצטרפת לברכה רביעית, וע"כ דצריך לומר היהי רצון תיכף אחר אל יחסרנו ושלא לענות אמן, אלא דאפשר דכשאין אורח אין תפילות הרחמן מצטרפין.
 
הגר"א סבור שאין לאומרו בשבת שהוא בקשות פרטיות.
ומסופר על אחד מתלמידיו שהלך לאסוף כסף,(או משהו בסגנון) וכששמע הלכה זו חזר לביתו ולא אמר כלום רק ביקש שיערכו שולחן ואחר ברכת "אל תחסרנו" ביקש שיענו אמן. וסיפר להם שהביא סחורה מיוחדת זו.
ואמנם בג' הרחמנים הראשונים רבים נוהגים לומר אף בשבת שאינם בקשות פרטיות כלל.
 
זה שיש מדור כזה של הרחמן מוזכר במשנ"ב פעמיים (לפחות)
בסימן תרפ"ב ובסי' תרצ"ה (ס"ק טו)
משנה ברורה סימן קפח ס"ק ט
וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת אף על פי שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים.
משנה ברורה סימן קפט ס"ק ה
אחר הרחמן יש לענות אמן וכן אחר כל תחנה ובקשה אף על פי שאין בה שם [כל בו ושל"ה].

וראה עוד בסימן תצ, ס"ק ב וס"ק ה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון