• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
יש רבים מגדולי ישראל שלא היו מוצלחים מילדותם ופתאום אחרי תפילות וכו' הצליחו.
ולאידך רבים מגדולי הת"ח הם מוכשרים כבר מלידתם.
ההפרדה שלך בתחילת השאלה מצחיקה, אין אופציה של זה בלי זה, מוכרחים להיות שתיהם!!

גם גדול"י שלא הצליחו בילדותם בדרך הטבע מוכרחים להיות עם כשרונות בכדי להצליח בלימוד, אלא מה, גדולי ישראל אלו בילדותם היו מוכשרים ברמה מסויימת ולאחר תפילות וכמובן השקעה בלימוד נעשו גדול"י. ולאידך, אין גדול מישראל שהצליח בחייו ללא תפילות ועזרה מהקב"ה, אדם שחושב שהכל זה מהכשרונות שלו יכול להיות מקסימום גדול בכישרונות, לא בישראל!
ההפרדה שלך כאילו זה יכול להיות אחד בלי השני, מושללת.
מה הגורם המכריע בין שניהם?
כאן כבר יש אולי שאלה, מה יותר קריטי.
ובכן, אנחנו כיהודים מאמינים יודעים שאין שום דבר בעולם שיכול להתנהל ללא חסדו של הקב"ה, ולכן בכדי להיות ת"ח מצד אחד נדרש הבסיס שדורש הטבע, נצרכים כשרונות בסיסיים, מי יותר מי פחות, אך לאידך נדרש הרבה מאוד תפילות שהכל ילך כמו שצריך, והתפילות הם העיקר.

כמובן שתמיד יכול להיות נס וגם ילד שלא היה שייך להבין כלום מתחיל להבין דברים מאוד עמוקים, אבל זה בכל מקרה בעולם, לא הנושא כאן.
 
קצת קשה להתעלם מהמציאות שהצלחה כלפי אחרים היא בדרך כלל מצויה אצל אנשים מוכשרים.
נכון שאסור להתייאש וצריך להתפלל, אבל האמת היא שאת ההצלחה צריך למדוד כלפי עצמו.
ואף אם לא יתפרסם כגדול בישראל, זה אך ורק כי נקודת המוצא הייתה פחות טובה.
כשהרמב"ם כותב שכל אחד יכול להיות כמו משה רבינו זה לא בגלל שיש סיכוי כזה בפועל, אלא שאדם יכול להגיע לבחור להיות משה.
בהצלחה!
 
''שמעתי מאחד הגדולים'' - שיותר כשרונות שלא זכו להיות גדולים, מאשר לא כישורניים שניהיו גדולים, באחוזים!

משפט יפה שהמצאתי :)- אולי הוא נכון אולי לא, אבל הוא מעמיד את הענין. שנשים לב להמון המון כשרונות שלא זכו להתקרב לנצל את מה שהם קיבלו ובכלל לא התקרבו למעלת אדם גדול.

זה הכל כדי להדגיש את חשיבותה המכרעת (מפחיד) של התפילה על הגדילה שלנו.
אבל לגופו של ענין ברור שכשרוני יש לו הרבה יותר סיכויים לצמוח מאשר לא כישרוני, גם בגלל שכלל שיש פחות סיכוי אז אולי גם התפילות נראות אחרת....
 
יש רבים מגדולי ישראל שלא היו מוצלחים מילדותם ופתאום אחרי תפילות וכו' הצליחו
כן כתב בפרי חדש בהקדמתו ליורה דעה על עצמו.
ונהירנא כד הוינא טליא כבן כ"ב שנים בו בפרק אשה נשאתי. ואז משנתי כ"ב ונקי שניתי. ומן השמים העירוני ונתעוררתי. ונתעורר בי רוח טהרה ובו נתלבשתי. ומסוה העורון מעל פני הסירותי. ואז בין רע לטוב הבחנתי. והבנתי והכרתי וידעתי. כי הילדות והשחרות הכל הבל אשר עברתי. והימים אשר היו לי בהם חפץ באלה לא חפצתי. ותוהא על הימים הראשונים הייתי. ועל הזמן אשר חלף אשר אין חליפות למו שאבדתי. כף אל כף הכיתי. וחבל על דאבדין ולא משתכחין אמרתי. ועל הזמן בוגד שהיה בעוכרי דאגה דאגתי.

בושתי וגם נכלמתי. ובשבע חקירות ביני לבין קוני דרשתי וחקרתי. וגם בשבע בדיקות בדקתי ותרתי. ובליבי ובקרבי אני אמרתי. מה בצע בהבלי הזמן אשר ההבלתי. אשר בהם ימי וכחי כליתי. ושנתי מעיני נדדתי. אך בתנומות זמן עובר ישנתי. נים ולא נים נתנממתי. ותיר ולא תיר נרדמתי. אז קמתי ונתעודדתי. ועל משמרתי עמדתי ונתיצבתי. לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי. עד כי כתונת העצלות מעלי פשטתי ונתנכרתי. וכגבורת אריה דבי עילאי נתגברתי. ושוש ששתי בה' כי בגדי ישע הלבישני ולבשתי. ואת אבא מרי שבשמים תפארת ישראל להכיר התחלתי. ובו נתפארתי. וכמה ימים ושנים בזה נצטערתי. עד אשר בתפילה ובדמעות שליש לפניו התחננתי והתנפלתי. ויען קרוב ה' לכל קוראיו כאשר באמת לו קראתי. מיד האיר עיני ושלח לי עזרו מקדש ובו נתאמצתי ונתעזרתי. אז ידעתי בני ידעתי. כי את בוראי הכרתי. ואז קרבני לעבודתו ונתקרבתי. וכשמחת בקציר שמחתי. וגיל ומשוש ברעדה כעל כל הון ששתי. ולכבודו ביאור רחב ומספיק על כל הארבע חלקים של השולחן ערוך לחבר תאבתי. ומשולחן מלכים פתורא דרחמנא לאכול אויתי. ואף כי שאלה גדולה שאלתי. העמק שאלה עמוק עמוק מי ימצאנו לשאול הקשיתי. מכל מקום הרחב פיך ואמלאהו בדברי תורה כתיב למדתי. ומגברא דאית ליה בעינא בעייתי. וממעון קדשו השקיף לי לטובתי. וכך נענו לי מן השמים ונעניתי. כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל והשכלתי. ובכן את חצני נערתי. וברחמי צורי וגואלי סמכתי ונשענתי. כי ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים קריתי. וחיבורי הלזה על חלק אורח חיים התחלתי. וחלק גדול ממנו זעיר שם זעיר שם בהלכות נפרדות ביארתי.
 
לא הבנתי את הדיון. מה עדיף ?
ברור שלא כישרונות, ולא תפילות.
עמל התורה.
בגמ' כתוב שצריך עמל בתורה יחד עם תפילות.
וכפי שכבר אמרו שצריכים את שניהם, גם עמל בתור וגם להשקיע בתפילה, וכידוע כ"כ החזו"א באגרתו דאחד תלוי בשני.
אך יש לציין גם כתב שהשקיע בתפילה יותר ממה שהשקיע בלימוד.

ולהרבנים החשובים @אימתי @פנחס ע @נוח לבריות @בעל החלומות @שערי ישר כידוע הצלחה אינה נמדדת כלפי אחרים כמה הוא יודע או מפורסם וכתב ספרים שנלמדים בעולם הישיבות, ההצלחה נמדדת כלפי האדם עצמו האם הוא מיקסם את היכולות של? האם עשה את המקסימום בבחינתו? האם עבד את השי"ת בכל כוחו? וכל זה אפשר לבא רק בתוספת תפילות.
 
נערך לאחרונה:
כן, אבל שאלו כאן 'מה עדיף'. מה 'עדיף' ? מה שעובד. ברור. לא שאלו מה צריך לעשות.
והיינו שצריך את שניהם. וכי תשאל מה עדיף אכילה או שתיה.
הן אמת שזמן תפילה לחוד וזמן לימוד לחוד, ואברכים בעיקר היום עוסקים בתורה. אך אי אפשר שא' יבא על חשבון השני, אמנם כבר הבאתי שהחזו"א כתב באגרת שהשקיע בתפילה יותרממה שהשקיע בלימוד התורה.
 
ההפרדה שלך בתחילת השאלה מצחיקה, אין אופציה של זה בלי זה, מוכרחים להיות שתיהם!!

גם גדול"י שלא הצליחו בילדותם בדרך הטבע מוכרחים להיות עם כשרונות בכדי להצליח בלימוד, אלא מה, גדולי ישראל אלו בילדותם היו מוכשרים ברמה מסויימת ולאחר תפילות וכמובן השקעה בלימוד נעשו גדול"י. ולאידך, אין גדול מישראל שהצליח בחייו ללא תפילות ועזרה מהקב"ה, אדם שחושב שהכל זה מהכשרונות שלו יכול להיות מקסימום גדול בכישרונות, לא בישראל!
ההפרדה שלך כאילו זה יכול להיות אחד בלי השני, מושללת.

כאן כבר יש אולי שאלה, מה יותר קריטי.
ובכן, אנחנו כיהודים מאמינים יודעים שאין שום דבר בעולם שיכול להתנהל ללא חסדו של הקב"ה, ולכן בכדי להיות ת"ח מצד אחד נדרש הבסיס שדורש הטבע, נצרכים כשרונות בסיסיים, מי יותר מי פחות, אך לאידך נדרש הרבה מאוד תפילות שהכל ילך כמו שצריך, והתפילות הם העיקר.

כמובן שתמיד יכול להיות נס וגם ילד שלא היה שייך להבין כלום מתחיל להבין דברים מאוד עמוקים, אבל זה בכל מקרה בעולם, לא הנושא כאן.
ידוע שהמהר"ם שיק העיד על עצמו שהיה קשה הבנה בתחילתו. ויצא ממנו מה שיצא ומסתמא ע"י ריבוי תפילה.
ובס' שומר אמונים כ':
1788431899140.png 1788431927177.png
וכן ידוע שבעל ס' רקנאטי שהיה ראשון מקובל וגאון העיד על עצמו שמתחילה היה קשה הבנה מאד והרבה בתפילה ע"ז עד שפעם בכה הרבה מאד עד שמרוב אפיסות כח נרדם וראה אדם שמקיץ אותו והגיש לו צפחת מים וא"ל שתה ושתה ממנה ונעשה לאיש אחר.
גם ביערות דבש כותב שכל ההצלחה בלימוד התורה אינה תלויה בכשרונות רק בתפילה ותחנונים (וכמובן ירבה בישיבה דהא בלא הא לא סגיא כמ"ש בגמ' נדה).
ומובא בשם החזו"א בס' מעשה איש שאמר לאחד שאמר שאמר שמצליח בכל עניני עבודת השם מלבד התפילה שאינו מרגיש שום חיות וחיבור וא"ל החזו"א שיש אצל המקובלים דבר שקוראים לו עיבור נשמה ואפילו אדם שלפי שורש נשמתו אינו ראוי להצטיין בעבודה מסויימת אם יתאמץ מאד לפעמים יזכה שתתעבר בו נשמת צדיק שהיה שלם באותה העבודה ויסייע לו ובזה יהפך לאיש אחר. וה"ה לענין הבנה והצלחה בתורה.
 
איך מגיעים לעמל תורה, ע"י תפילות או כשרונות.
לא זה ולא זה.
ע''י עמל.
התפילות זה בדיוק כמו הכשרון זה נתון שיכול לעזור להפיק תוצאות טובות, ותו לא.
אם תתפלל כל היום וכל הלילה ולא תתאמץ, אני מבטיח לך שלא יקרה כלום. גם תהיה בעל כשרון ולא תעשה כלום עם זה, תגמור כלומניק.
 
לא זה ולא זה.
ע''י עמל.
התפילות זה בדיוק כמו הכשרון זה נתון שיכול לעזור להפיק תוצאות טובות, ותו לא.
אם תתפלל כל היום וכל הלילה ולא תתאמץ, אני מבטיח לך שלא יקרה כלום. גם תהיה בעל כשרון ולא תעשה כלום עם זה, תגמור כלומניק.
פשוט שלא דיברנו על בטלנים ח"ו, אלא על לומדים השאלה מה עדיף טפי
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון