המילים שמיוחסות שאמר המשיח הינם:'
'שאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה'
איני רואה במכתב זה אף רמז קל שהכוונה שיתהפכו כל העולם כולו לחסידים ולתלמידי הבעש"ט והנמשכים אחריו.
אלא ביאור הנראה לדעתי היא, כי בזמן העליית נשמה, עדיין לא היה נפוץ תורת הבעש"ט, והיה חלקים גדולים מכלל ישראל שעדיין לא שמעו כלל מחידושו של הבעש"ט, ועל זה קאמר הבעש"ט שכשיפוצו מעיינותיו חוצה, ואותם מקבלים יוכלו לעשות יחודים כמותך, היינו הגדולים מתלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו, אז יהיה עת רצון לביאת המשיח.
והנה כבר היה עת רצון גדול לביאת המשיח בתרס"ו, ואז כבר התפרסם תורת הבעש"ט בכל העולם, וגדולי תלמידי הבעש"ט שהיו באותו הדור היו יכולים לייחד יחודים כמו הבעש"ט, ובאמת היה אז עת רצון גדול וישועה כעדות צדיקים הרבה.
בזמן הזה, אפילו אם כל הליטאים יתהפכו לחסידים, עדיין יהיה לנו בעיה, כי אני מכיר מקרוב אחוזים ניכרים מבין הנקראים 'חסידים' שעדיין לא הופץ ביניהם תורת הבעש"ט, רק אחזו בקצת מנהג אבותיהם בידיהם, וקצת אפילו מזאת הניחו ידיהם, ויש להם התקרבות לחסידות, רק בזה שהם חלילה לא 'ליטאים', וגם שומעים זמרים חסידי, וגם זמרים אחרים...